"התקפת נתניהו על השגריר אישית ולא הוגנת"

במאמר המערכת נכתב כי דברי השגריר שפירו, שלפיהם הרחבת ההתנחלויות המהירה שמבצעת ישראל בשטחים פלסטיניים מעלה שאלות כנות לגבי כוונותיה של ישראל לטווח הארוך ולגבי מחויבותה לפתרון שתי המדינות, הם דברים נכונים. העיתון מציין אמנם את המאבק של ישראל להגן על עצמה ואת רצח דפנה מאיר ז"ל ואת דקירתה של אישה הרה ביום שבו נאם שפירו, אבל מסיים את ההתייחסות לכך באמירה ש"גם פלסטינים נופלים קורבן להתקפות ולמעשי ונדליזם של קיצונים יהודים", ומזכיר את רצח משפחת דוואבשה בפיגוע ההצתה היהודי בכפר דומא.

שגריר ארה"ב דן שפירו וראש הממשלה נתניהו(צילום: מרק ישראל סלם, גיל יוחנן)

"ההתקפה על שפירו, תומך נלהב של ישראל, הייתה אישית ובלתי הוגנת באופן יוצא דופן", נכתב במאמר המערכת של "ניו יורק טיימס". "הוא זיהה נכון בעיה חמורה", כותבים שם, ומסבירים שמאז 1967 קיימת בגדה המערבית מערכת משפטית שונה לישראלים ולפלסטינים – הפלסטינים נשפטים בבתי דין צבאיים "וכמעט תמיד מורשעים", ואילו מתנחלים נשפטים בבתי משפט אזרחיים עם זכויות רבות יותר והגנה טובה יותר.

ב"טיימס" כותבים כי ישראל פועלת מהר לקבוע בשטח עובדות שימנעו הקמת מדינה פלסטינית, וכי גורם רשמי אמריקני אמר ש"זה מתחיל להיראות כמו סיפוח בפועל". במאמר מצוין גם כי גורמים ישראלים בכירים לשעבר מביעים דאגה מהכיוון שאליו הולכת מדינת ישראל: "הממשלה מדכאת את פעילותם של ארגונים ישראליים הפועלים למען זכויות הפלסטינים ומתנגדים לכיבוש ולהתנחלויות". שרת המשפטים, איילת שקד, מואשמת במאמר המערכת בניסיון להפחיד את מבקרי הממשלה.

לפי המאמר של "ניו יורק טיימס", המקורב לחוגי ממשל, אובמה אינו צפוי ללחוץ על ישראל בנושא הפלסטיני עד לסוף כהונתו,

ובמקום זאת הממשל שלו ייתן לישראל ולפלסטינים לחשוב בעצמם על העתיד שהם יוצרים: "באופן טראגי, ייתכן שכבר מאוחר מדי עבור הנוסחה שיש לה הסיכוי הגדול ביותר להביא לשלום בר-קיימא: שתי מדינות עצמאיות, זו לצד זו".