"לולא השחיתות, הוא היה חי". סמל המאבק בתוניסיה
רידא אל-יחיאווי, חשמלאי בן 25, מאס באבטלה ובשחיתות. לפי שבוע איים להתאבד מול בניין ממשלתי, והתחשמל למוות. תוך זמן קצר ההמונים חסמו את הרחובות והבעירו צמיגים, בדומה למחאה לפני חמש שנים שהציתה את האביב הערבי בכל העולם. האם תוניסיה על סף מאבק חברתי חדש?
עדיין קשה לנבא אם המחאה החברתית-כלכלית הנוכחית בתוניסיה, חמש שנים לאחר נפילתו של הרודן זין בן עאבדין בן עלי, תהיה שידור חוזר, אבל בדומה למחאה הקודמת – יש לה כבר סמל. לפני חמש שנים היה זה צעיר שהצית את עצמו והסעיר את המדינה והפך לסמל בינלאומי, וגם הפעם מדובר בצעיר שמותו הטראגי לפני כשבוע עורר את זעם הציבור והוציא לרחובות את ההמון.
סמל המחאה של 2011 במדינה הצפון-אפריקנית היה מוחמד בואזיזי, בן 27 ממחוז סידי בוזיד שהגיע לבניין מושל המחוז והצית את עצמו במחאה על החרמת דוכן הירקות שלו על ידי הרשויות. היום מי שכבר הפך לסמל המחאה הוא רידא אל-יחיאווי, צעיר בן 25, שביום שבת לפני שבוע הגיע לבניין המחוז בעיר קסרין שבמערב המדינה, מוקד המחאה הנוכחית, בלב האזור שהיה מוקד מרכזי בהפגנות גם לפני חמש שנים.
אל-יחיאווי כעס על כך ששמו נמחק מרשימת המועסקים במשרד החינוך התוניסאי. הוא עלה על עמוד חשמל, איים להתאבד, ואז התחשמל למוות. השלטונות המקומיים לא הצליחו להצילו, ובערב כבר עשרות בני אדם זועמים הפגינו במחאה על מותו, חסמו רחובות, הבעירו צמיגים – וכך נולדה לה המחאה החדשה.
"קורבן של השחיתות, ההדרה וההבטחות החלולות"
"אני גאה בבן שלי. הוא מת בכבוד. מדובר בצעיר בן 25 שמאס באבטלה", סיפר אביו של אל-יחיאווי בראיון לרשת BBC בשפה הערבית, בעודו מחזיק את תמונתו לצד אשתו. האב, עותמאן (65), שמקבל הרבה כבוד מהסובבים בקסרין בעקבות מותו של בנו, סיפר עוד קודם לכן השבוע על תחושותיו הקשות: "בני הוא קורבן של השחיתות, ההדרה וההבטחות החלולות. לולא השחיתות לא היו מוחקים את שמו מרשימת המועסקים והוא היה חי היום".
על אותה "שבת שחורה" הוא סיפר כי בנו, חשמלאי במקצועו, רק רצה להיפגש עם מושל המחוז כדי להבין למה מנעו ממנו לעבוד, אבל האחרון התעלם ממנו. "זה מה שגרם למותו", אומר האב שחי בשכונת אל-כרמה הענייה בעיר שבה מתגוררים 80 אלף בני אדם על גבול אלג'יריה. "אם לא אצליח לקבל את מה שהגיע לבן שלי, אני מוכן גם כן להקריב", אמר האב, שדורש מהשלטונות פיצוי כספי על מותו ושהוא יוכר כ"שאהיד" כמו אלו שנהרגו במהלך ההתקוממות ב-2010 נגד בן עלי.
אל-יחיאווי הוא דוגמה למדינה שלא מצליחה לספק מקומות עבודה לצעיריה שמסיימים תארים או תעודות מקצועיות ונותרים ללא תקווה. "כל יום שעובר בחיפוש העבודה, התקווה הולכת ומתה", סיפר ניזאר, בן 21, בראיון לרשת BBC בערבית. את השנים האחרונות הוא מבלה בעיקר בבית קפה מקומי בקסרין, שאחוזי האבטלה בה גדולים פי כמה מאחוזי האבטלה בכל המדינה.
"אפילו במחאות האלה שמתרחשות איבדנו את התקווה. אין לנו אמון במילים והבטחות של הפוליטיקאים", אומר ניזאר, בעל תואר ראשון ותעודה בעיצוב פנים. מדובר במילים שמזכירות נשכחות מלפני חמש שנים.
דאעש מעורבים במחאה? "ינצלו את האנרכיה"
בינתיים עוד לא רואים את המספרים מלפני חמש שנים ברחובות, והסיסמאות מתמקדות בעיקר בקריאה לשיפור המצב הכלכלי ומיגור האבטלה הגואה. אך המחאה, לפי הדיווחים, כבר התפשטה ללא פחות מ-15 מוקדים ברחבי המדינה ואפילו לשכונות בבירה תוניס, מה שהוביל אתמול את השלטונות להכריז על עוצר לילי בכל המדינה מהשעה שמונה בערב עד לחמש לפנות בוקר.
היום התכנסה הממשלה לישיבת חירום כדי לדון במצב. "על האזרחים להבין את אופי הקשיים שהמדינה עומדת בפניה ואת המאמצים לפתור אותם", אמר א-סיד בתום ישיבת החירום והבהיר: "אין דרך לפתרון הבעיות ללא דיאלוג ודיון במסגרת הדמוקרטיה שאסור לנו לוותר עליה".
חרף הניסיונות לשדר עסקים כרגיל, ברור כי השלטונות נמצאים בלחץ והימים הקרובים יהיו קריטיים כדי לקבוע אם המחאה תסלים ותגלוש למראות שהיינו עדים להם רק לפני חמש שנים, עם הרוגים, פצועים, עימותים אלימים ודיכוי של מנגנוני הביטחון, או שהמשטר יצליח לבלום אותה. הנשיא קרא אתמול לממשלה לגבש תכנית למיגור האבטלה, אך דף המסרים של הקודקודים בתוניסיה אומר כי צריך זמן בשביל זה וכי הממשלה קיבלה ירושה קשה מהממשלה הקודמת ופתרונות בזק או פתרונות קסם אינם בנמצא.
נראה שככל שהזמן עובר, ההפגנות הופכות לאלימות יותר וכוללות ניסיונות לביצוע מעשי ביזה, ונדליזם, הצתה ופגיעה בבתי מסחר ומוסדות שלטוניים וביטחוניים. בנוסף לניסיונות לפגוע באנשי מנגנוני הביטחון שמנסים, כך נראה, לשמור על איפוק וטרם התקבלו דיווחים על שימוש באש חיה. היום הודיע משרד הפנים כי 261 בני אדם נעצרו על רקע המהומות ברחבי המדינה בימים האחרונים.
כמובן שיש מי שמנסה לנצל את המצב כדי להגביר את המחאה, בעיקר הגורמים האופוזיציונרים לשלטון כמו נשיא תוניסיה לשעבר, מונסאפ אל-מרזוקי, שכבר הציע לקיים בחירות מוקדמות על רקע שאיפתו לעשות קאמבק פוליטי. אולם החשש הגדול והאמיתי הוא שאנשי ארגון ה"מדינה האיסלאמית" ועוד התארגנויות טרור ינצלו את האנרכיה כדי להבעיר עוד את יותר את "חלוצת האביב הערבי",שדווקא הייתה תחושה שמבין שאר המדינות היא הולכת לכיוון חיובי יותר.
אפשר להניח שמי שמסתכל בדאגה על המתרחש בתוניסיה הוא לא רק השלטון, אלא גם משטרים נוספים. במצרים מנגנוני הביטחון נמצאים בכוננות שיא ברחבי המדינה יומיים לפני יום השנה החמישי לציון מהפכת ה-25 בינואר שהביאה להדחתו של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק. ניתן להניח שהחשש הוא גם מפיגועי טרור בתאריך הסמלי, אך גם לנוכח אפשרות של הפגנות לציון המאורע. ביממה האחרונה פורסמו תמונות שמתעדות משוריינים וחיילים של צבא מצרים בכיכר א-תחריר, סמל המהפכה.
לפנייה לכתב/ת 
