מבנצ'יץ' ועד קיריוס: השבוע שהיה במלבורן
ההישג היפה של טניסאית העתיד משווייץ, שיא האייסים ההיסטורי של השחקנית ששחר פאר זוכרת לטובה ומופע הבלהות המוזר של הכוכב האוסטרלי הילדותי. כל המספרים והרשמים מהשבוע הראשון באליפות אוסטרליה הפתוחה, כולל מבט לעבר משחקי שמינית הגמר
שישה ימי טניס, שכללו בתוכם שלושה סיבובים, הסתיימו היום (ש') במלבורן עם הדרבי האוסטרלי בין ברנרד טומיץ' (שפרש מטורניר סידני כדי לשמור על עצמו ובשלב הבא יפגוש את מארי) לג'ון מילמן. השבוע הראשון של אליפות אוסטרליה סיפק לנו קצת מכל דבר ובמינונים הנכונים. למרות שלא טמן בחובו יותר מדי דרמות, הוא היה מתובל ועשיר במספיק אלמנטים קלאסיים שאנחנו אוהבים לקבל מהטורניר הזה במשך השנים.
במחלקת המותחנים קיבלנו הפתעת ענק אחת כבר על ההתחלה, כשרפאל נדאל ארז את המזוודות דווקא בתחילת שנה שבה הוא היה אמור לחזור לעצמו. בהמשך חזינו בטניסאי גדול שתולה את המחבט מול ההמונים המריעים (ולא נכנע לניסיונות העיקשים של המארגנים לגרום לו להזיל דמעות בטקס הסיום), כמה שחקניות בכירות שעפו בנוהל הקבוע, שחקן ישראלי אחד שחגג עם גרעין קשה ונלהב של יהודים נלהבים העפלה לא צפויה לסיבוב השלישי וכמיטב המסורת, גם כמה שחקנים צעירים ומבטיחים כמו היון צ'אנג, אלכסנדר זברב וקונטן האליס שקיבלו שיעורים בזמן אמת מטניסאי הצמרת ובעוד כמה שנים טובות אמורים לתפוס את מקומם. כעת, רגע לפני ששלב הגישושים מפנה את מקומו למאני-טיים, הגיע הזמן לסיכומי ביניים.
1. סביר להניח שדויד גופן עדיין מנסה להתאושש מהאופן שבו 2015 שלו הסתיימה, עם הפסד ביתי שובר לב על החימר בגמר גביע הדייויס לבריטניה. אלא שבאליפות אוסטרליה המחבט הבלגי הבכיר לא נותן לפוסט טראומה והדיכאון להשתלט עליו, ועד עכשיו הוא מספק טורניר משביע רצון שצפוי לתת לו דחיפה מוראלית חשובה להמשך העונה.
אחרי ניצחון לא פשוט על דומיניק תים הצעיר הוא רשם ציון דרך כשהגיע בפעם הראשונה בחייו לסיבוב הרביעי בתחרות, וכבר הספיק לככב בשני מדדים סטטיסטיים חשובים. בשלושה משחקים עד כה זכה גופין ב-81 נקודות מהחזרות אחרי הגשה ראשונה וב-22 נקודות שבירה. בשתי הקטגוריות הוא מדורג שלישי וראשון באליפות בהתאמה.
בשלב הבא מצפה לו רוג'ר פדרר, שאיבד שתי מערכות פחות ומול דמיטרוב ציין את הניצחון ה-300 בטורנירי גרנד-סלאם. הפנומן הוא כמובן פייבוריט מוחלט מולו, בין היתר גם מאחר וההיסטוריה מראה שהוא מרגיש בנוח במאצ'-אפ מול גופין לאורך השנים. מאז 2012 השניים נפגשו שלוש פעמים - פעמיים מתוכן בטורניר באזל - ובכולן ניצח פדרר. בשמינית הגמר של רולאן גארוס לפני פחות מארבע שנים גופין ניצח את המערכה הראשונה 5:7 ונראה על הסוס לפני שהפסיד 3:1 והודח.
2. על סרינה וויליאמס עברה פגרה סוערת. מאז ההפסד הבלתי נתפס לרוברטה וינצ'י בחצי הגמר של אליפות ארה"ב הפתוחה היא לא נראתה על המגרשים, אבל כיכבה מחוצה להם. בין היתר הצטלמה בפוזות חושפניות לשערים של מגזינים, נתפסה על חם כשהיא עולה על מונית עד לקו הסיום במרוץ שאורגן למטרת גיוס כספים עבור הקרן שלה ורדפה אחר בחור שגנב לה את הפלאפון במסעדה. עניינים שבשגרה.
במשחקה הראשון לעונה מול קמילה ג'ורג'י היא עדיין הייתה בשלב הסרת החלודה ומעט התקשתה. בשני הסיבובים האחרונים סרינה נראתה שוב כמו סרינה הטובה, הישנה והדורסנית, זאת של ינואר-אוגוסט 2015. בשני המשחקים האלה היא שמטה סך הכל חמישה משחקונים במצטבר ושהתה על המגרש 104 דקות סך הכל. גם כשהיא עושה את זה מול יריבות נחותות ולא מאיימות, זה עדיין לא מובן מאליו.
מול הכישרון הרוסי בת ה-18 דריה קסטקינה, שבאליפות ארה"ב האחרונה הגיעה עד לסיבוב השלישי ומסתמנת כאחת משחקניות העתיד בסבב, המדורגת 1 בעולם איבדה שתי נקודות בלבד (!) במשחקוני ההגשה שלה; נתון שלבדו מספיק כדי ללמוד על דומיננטיות עצומה וכוח התרעה שמאפיינים אותה גם ב-2016 ויעזרו לה בהמשך מול מתחרות חזקות ונטולות פחד כמו ויקטוריה אזרנקה (שמועכת בינתיים כל יריבה שנקרית בדרכה והפסידה בעצמה חמישה משחקונים לאורך כל הטורניר). אגב, המשחק ביניהן נכנס לקטגוריית 'המשחק בין היריבה המבוגרת ביותר בטורניר לצעירה ביותר' שהתקיים בתחרות.
3. ניק קיריוס תמיד אוהב להגיע לאוסטרליה, וזה לא קשור רק לעובדה שהוא, כמובן, אוסטרלי (ובן לאב יווני). ב-2013 הוא התחיל את הרומן הפרטי שלו עם מלבורן עם זכייה בטורניר הנוער שרימזה על הכישרון האדיר שלו. כבר אז המקומיים שצפו בו הבינו שיש להם עסק עם בחור חם מזג שמאוהב במניירות, דאווינים ורעשי רקע. התקווה הייתה שעם השנים הוא יירגע ויבין שצריך קצת להירגע עם השטויות ולהתמקד בלשחק טניס, במה שהוא טוב.
אשתקד התברג הפרחח בין 8 הגדולים במלבורן. השנה הוא נפרד מהרוד לייבר ארנה כבר במשחקו השלישי במגרש הביתי, ולא עשה את זה בסטייל. במהלך ההפסד לתומאס ברדיך הוא שוב איבד את הבלמים, התפרע כהוגן והשאיר את כללי הנימוס המקובלים בבית עם זריקת כדור למצלמה, דיבורים מיותרים עם השופט, חגיגות מוגזמות אחרי זכיות בנקודות ובערעורים, התנהגות מביכה ושלל שטיקים שלא מתאימים למעמד.
זה היה מרגיז, אבל בעיקר גרם לנו להבין שהילד - עוד לא בן 21 – חייב להתבגר כדי להיות פקטור לאורך זמן מול שחקנים איכותיים ולהביא את היכולות שלו לידי ביטוי. אם אחרי ההערה המזעזעת שזרק לעבר סנטיסלאס ואוורינקה (שחגג הלילה ניצחון מספר 400 בסבב, ממשיך להיראות נפלא ולא שמט מערכה עד כה) וזריקת המשחקון שלו בווימבלדון חשבנו שהוא יתמתן, הגיע המופע המוזר והמפוזר מול טניסאי צמרת אמיתי, שלם ושליו וגרם לנו להבין שההפך הוא הנכון. קיריוס צפוי לשלם על חוסר היציבות ולהידחק בדירוג הקרוב אל מחוץ ל-40 הראשונים בעולם, והאשמה בכך היא כולה עליו.
בקטנות
לאט ובזהירות. בלינדה בנצ'יץ' ממשיכה לפרוע את השטרות ולתרגם את הפוטנציאל הרב הטמון בה לתוצאות טובות גם במייג'ורים. אחרי שתפסה את סרינה לא מוכנה בחצי הגמר של טורניר
טורונטו אשתקד בנצ'יץ' חזרה מפיגור מערכה בדרך לניצחון על קטרינה בונדרנקו, הגיעה לראשונה בחייה לשמינית הגמר באוסטרליה והפכה לשוויצרית הראשונה מאז 2007 שחוגגת הישג כזה. בשלב הבא כבר מחכה לה מריה שראפובה, לאחד המשחקים המסקרנים והמותחים של השלב. בלי קשר למזג האוויר הצפוי ברוד לייבר ארנה, יהיה רותח.
קול דאון. למקרה שסרינה חששה מפגישה מחודשת עם זאת שהיכתה בה באליפות ארה"ב, בסוף השבוע הזה יכולה להיות רגועה. בהופעתה השביעית (!) מאז תחרות חייה בניו יורק, שהיא גם האחרונה שלה באוסטרליה, הפסידה האיטלקייה לאנה לנה פרידסאם שדורגה בשיאה ביולי האחרון במקום ה-73 (ובשלב הבא אמורה לסיים את המסע מול אגניישקה רדוואנסקה הלוהטת).
ההדחה של וינצ'י היא חלק ממגמה מוכרת בשנים האחרונות שבה כמות נכבדת של מדורגות בכירות מוצאות את עצמן בחוץ הרבה לפני שקו הסיום נראה באופק. באליפות הנוכחית 18 כאלה, ביניהן פטרה קביטובה, ונוס וויליאמס וסימונה האלפ המאכזבות, הודחו רק בשני הסיבובים הראשונים. אחרי שגם גרבינייה מוגורסה נאלצה להיפרד מאיתנו הלילה, נשארנו רק עם ארבע שחקניות טופ 10 בין 16 האחרונות.
נכנסה לספר השיאים. מצד אחד קריסטינה פלישקובה, המדורגת 114 בעולם, לא עשתה שום דבר מיוחד באליפות הזאת. כבר בסיבוב השני היא סיימה את דרכה עם הפסד לא מפתיע למוניקה פואיג הפורטו-ריקנית. סביר להניח שהיא לקחה תרחיש כזה בחשבון בהתחשב בעובדה שבשנתיים האחרונות לא נכנסה אפילו להגרלה הראשית.
מצד שני, היא לפחות הצליחה להיכנס לספרים עם שיא אייסים היסטורי למשחק נשים של 31 חבטות הגשה ללא מענה (כשהיא מנפצת את השיא האחרון של סבין ליזיצקי). יש לה גם קשר ישראלי מעניין: פלישקובה הייתה השחקנית האחרונה שאיפשרה לשחר פאר לזכות בתואר, אחרי שהפסידה לה בגמר טורניר ה-ITF באיסטנבול בחודש אפריל האחרון.
לפנייה לכתב/ת 
