מה גורם לנו להשתגע? / טור
אפשר לשמור על צניעות, להודות שאנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם בקליבלנד ולהפסיק לכסח ללברון את הצורה. וגם: איך תמונה מהריסות הקופסה מסמלת יותר מכל את המצב העגום של מכבי נתניה? צביקה נעים על ארועי סוף השבוע
זהו, האיום האיראני התפוגג, אינתיפאדת היחידים (השם הכי משונה שיכולנו להמציא) התאדתה ואם לא ניזהר מספיק עוד עלול לפרץ פה שלום. כל האיומים זזו הצידה כי לעם שהתמכר לאתוס של הפחדות והתקרבנות נולד רשע חדש וקוראים לו לברון ג'יימס.
וכשיש איום חדש, הכותרות בהתאם והן כבר חורגות מעמודי הספורט. בהתקף הפאניקה הכללי כבר לא נתפלא אם נתעורר ונגלה שראש ממשלתנו בנימין נתניהו התקשר לבלאט כדי ללטף לו את הראש בשיחה טרנסאטלנטית ועל הדרך שלח לו בוואטספ סמיילי עם "תהיה חזק, העם איתך".
אין לי כל כוונה להיכנס לדיון המקצועי-ספורטיבי סביב ההחלטה לפטר את דייויד בלאט, אבל כדאי לבחון מה גורם לנו כל כך להשתגע כשנציג שלנו - בין אם זה בלאט, גרנט או איילת זורר - מצליח/כושל/חוטף בזירה הבינלאומית.
ובתוך כל הפסטיבל התקשורתי דומני שאפשר לשמור על מידה של צניעות ולהודות שאנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם בקליבלנד ולמה. בסופו של יום, ובטח בדרמות מהסוג הזה, כל תובנה מנומקת של בעל טור נגזרת מהעמדה הראשונית שלו כלפי הסיפור. הלוקאל-פטריוטים יכסחו ללברון את הצורה, הביקורתיים-מודעים, שמתחלחלים מהאפשרות שייתפסו כחלק מעדר הקונצנזוס, ינתחו את הטעויות של בלאט והמתחכמים-מעצבנים יאמצו איזה מבט מהצד על כל התופעה – בדיוק כמו הטור הזה.
סרינה, פיראס ודלת מסתובבת
אז מעבר ללברון נגד בלאט היו לנו עוד כמה עניינים ספורטיביים שמחייבים התייחסות קצרה:
1. שמונה שערים ב-20 משחקים. זהו, לא יותר. תחזרו על הנתון הזה שלוש פעמים בקול וזה אולי יסביר הכי טוב את המצב של מכבי נתניה מודל 2016. לאחרונה יצא לי לבקר במקום בו היה המגרש הישן של המועדון – הקופסה – ועכשיו הוא אתר בנייה בו יוקמו מספר מגדלי מגורים. כשנכנסתי למתחם הבחנתי בתמונה לא לגמרי מובנת: בין המנופים, באמצע שומקום, הייתה תקועה דלת מסתובבת שאחריה בור גדול. היום אני מבין כבר מבין שזה היה הסימבול הכי מדויק למצב העגום של מכבי נתניה.
2. ארבע לפנות בוקר, הסאונד המונוטוני של החבטות שבוקע מהטלוויזיה שמשדרת את אליפות אוסטרליה בטניס – הנה לכם המדיטציה הכי יעילה לאוהדי נתניה שמתקשים להירדם, בטח כשסרינה
וויליאמס עולה עם התלבושת הצהובה. לרגע אפילו אפשר לדמיין אותה עולה בחוד של קורצקי ולהבין שהיא כנראה תעשה יותר מהטאלנטים הנוכחיים.
3. מפליא לגלות באיזה שקט יחסי עברה הפריצה של האוהד מיציע הפועל ת"א למגרש בסכנין והניסיון לתקוף את פיראס מוגרבי. מעבר לעובדה שאולי לערן זהבי יש מה ללמוד מהתגובה של קשר סכנין, ניסיתי לדמיין תסריט דומה רק הפוך: אצטדיון בלומפילד ביפו, אוהד סכנין פורץ לדשא ומנסה לתקוף שחקן הפועל ת"א. אני מפחד לחשוב איך זה היה נגמר.
4. אז נכון הפועל שוב הפסידה והטרנינג של גוטמן לא ממש הביא שינוי, אבל תודו שבכל מה שקשור בראיונות אחרי משחק וגניבת דעת, המאמן החדש נותן לגיא לוי יופי של פייט.
לפנייה לכתב/ת 
