היהודי החרדי שנלחם במורדים באוקראינה
כשהמלחמה בין קייב למורדים הפרו-רוסים פרצה ב-2014 ברח אשר צ'רקסקי עם ילדיו מחצי האי קרים - ועלה על מדים. עם זקן ובלי אוכל כשר, הוא נלחם עם המיליציות תומכות המשטר בקייב, שמואשמות בלאומנות, נגד בני בריתו של פוטין - וממריא בשמי הפוליטיקה
צ'רקסקי הפך לאחד היהודים הדתיים היחידים שמצטרפים למיליציה שתומכת במשטר הפרו-מערבי השולט כעת בקייב, ופניו המזוקנים והממושקפים – שונים כל כך מאלה של האחרים – הפכו אותו לסמל לא שגרתי של הסכסוך.
"אני חייב להגן על ילדיי", אומר אשר, בן 45, הנדימן שהתהילה שצבר בינתיים דחפה אותו לפוליטיקה. "אם השלמות הטריטוריאלית של המדינה שלך מופרת, אתה חייב להגן עליה".
צ'רקסקי עזב את העיר הקטנה שבה חי, פאודוסיה שבחצי האי קרים, אחרי שחצי האי סופח על-ידי רוסיה במרס 2014. המעמד החדש של קרים, הוא אומר, סתר את המצפון והאמונות שלו. הוא עבר לעיר התעשייתית דניפרופטרובסק, לב-לבה של הקהילה היהודית במזרח אוקראינה. שם הוא הצטרף לגדוד דניפרו, ארגון הנלחם נגד המורדים הפרו-רוסים באזור.
הגדוד דניפרו הוקם על-ידי האוליגרך האוקראיני איגור קולומיסקי, אף הוא יהודי. כמו צ'רקסקי גם הוא מגחך על הטענות של כלי תקשורת ממלכתיים רוסיים שלפיהן המיליציות של התומכים במשטר בקייב הן "פאשיסטיות לגמרי".
אין אנטישמיות בשדה הקרב
צ'רקסקי מודה שקשה לו לשמור בחזית על המנהגים החרדיים ועל צריכת אוכל כשר בלבד, אבל הוא אומר שמעולם לא נתקל באנטישמיות מצד חבריו לנשק באוקראינה, שהיא מדינה נוצרית ברובה ושלאורך ההיסטוריה יהודים נטבחו בה והתמודדו עם אנטישמיות קיצוניות.
"פעלנו כיחידה אחת ללא שום חשד זה בזה", אמר בראיון לסוכנות הידיעות AFP במרכז היהודי דניפרופטרובסק. הוא אומר שיש לו גם יחסים טובים עם המחוקק הלאומן דמיטרו יארוש, שמוסקבה טוענת כי הוא ניאו-נאצי ודורשת צו מעצר בינלאומי נגדו באשמת הסתה לטרור.
יארוש, לשעבר ראש מפלגה ומיליציה ימנית, הוא דמות מפתח המקשרת בין גדודי המתנדבים התומכים במשטר בקייב לבין המטכ"ל הצבאי. הוא מתעקש שארגונים כמו שלו הם ארגונים לאומיים, אבל לא פאשיסטיים. עם זאת הוא ידוע גם כמי שדוגל בהשקפותיו של הלאומן האוקראיני מימי מלחמת העולם השנייה סטפן בנדרה, אדם שישראל מאשימה אותו בקשירת קשר עם הנאצים לרצח אלפי יהודים ששרדו את הפוגרומים של הצארים הרוסיים.
היסטוריונים מעריכים שבשואה נרצחו כ-900 אלף יהודים שחיו באוקראינה המודרנית. בעשור הראשון אחרי המלחמה נותרו שם רק קצת יותר מ-800 אלף ניצולים יהודים.
הקהילה היהודית של אוקראינה כמעט לא השתנתה עד לקריסת ברית המועצות ב-1991, אבל האנטישמיות שחוו רבים במערב הלאומני יותר ובחלקים נוספים במדינה גרמה למאות אלפי יהודים להגר לארצות הברית, לישראל ולמדינות נוספות אחרי נפילת מסך הברזל של המלחמה הקרה. כיום רק 0.2% מאוכלוסיית אוקראינה מורכבת מיהודים – כ-80 אלף מתוך יותר מ-40 מיליון תושבים.
ועדיין, יש מי שרואים בצ'רקסקי סמל לאוקראינה החדשה, שדרכיה ודרכי מוסקבה, שהיו קשורות קשר הדוק לאורך ההיסטוריה, נפרדו. אוקראינה החדשה משתוקקת לחיבוק של המערב.
מתהילת המלחמה לפוליטיקה
היה זה מראהו החיצוני של צ'רקסקי, בניגוד מוחלט לזה של עמיתיו, שהפך אותו למפורסם הודות לסרטון וידאו שצולם בחזית בשלהי 2014. הוא עמד גאה, מעוטר בזקן החרדי הצפוף שלו, לוחם יהודי במדי קרב. "צ'רקסקי הוא אחד הסמלים של אוקראינה החדשה, הוא הקשר בין האומות שרואות באוקראינה את מולדתן", אומר העיתונאי דמיטרו רוזמריטסה. לדבריו, הזקן שלו הפך לסמל אחדות חזק ואירוני.
"רוסיה תקפה את אוקראינה. זו מלחמה כוללת", אומר צ'רקסקי על המלחמה, שנמשכת כבר 20 חודשים וגבתה את חייהם של יותר מ-9,000 בני אדם.
מנהיגים בקהילה היהודית באוקראינה אומרים שחברי הקהילה שלהם תומכים בקייב במלחמתה נגד המורדים הפרו-רוסים: "כולנו אזרחי אוקראינה ואנחנו צריכים להילחם עבור ארצנו", אומר יוזף זיסלס, ראש התאחדות הארגונים היהודיים והקהילות היהודיות של אוקראינה. עם זאת, הוא מודה שאשר צ'רקסקי אינו דוגמה טיפוסית למדי.
רק יהודים אורתודוכסים מעטים הצטרפו לגדודי המתנדבים. באופן כללי, יהודים דתיים ברחבי העולם – כמו בישראל – נמנעים משירות צבאי ורואים בו מוסד של חברה חילונית הפוגעת במנהגים הדתיים.
כיום, אף שעימותים ספורדיים עדיין מתנהלים בחזית, שורה של הסכמי אש הפחיתה משמעותית את הלחימה במזרח אוקראינה. צ'רקסקי, בינתיים, פשט את מדי הקרב למען הפוליטיקה וזכה במושב במועצת העיר דניפרופטרובסק בבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר. הוא ניצח אנשי עסקים ופוליטיקאים חזקים.
כעת האויב החדש שלו הוא השחיתות שאוכלת בכלכלת אוקראינה. היא גם היריבה הראשית של נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו.
עד כה למאמצים שלהם היו תוצאות מעורבות.
על כל פנים, צ'רקסקי הוא עדיין – יותר מהכול – חבר מיליציה. לצד זאת, הוא מדגיש: "אם ארגיש שהשירות הצבאי שלי מונע ממני להיות חבר במועצת העיר, אעדיף להיות חבר מועצה, כי אני חושב שאני יכול להשפיע יותר מהתפקיד הזה".
לפנייה לכתב/ת 
