על החשיבות של בגדי עבודה - פרשת תצווה

בפסוקים אלו מפורט הציווי להכנת בגדי עבודה לאהרון ובניו, אשר ישמשו אותם לעבודתם במשכן. מעבר לתיאור פריטי הלבוש והאריגים, מופיעה פעמיים תכלית יצירת בגדי העבודה: "לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת". לפי בעל "ספר החינוך" (קנח, מצווה צט סעיף ב) הסיבה שהכוהן נצטווה ללבוש בגדי עבודה אלו היא: "כשיסתכל בכל מקום בגופו מיד יהיה נזכר ומתעורר בליבו לפני מי הוא עובד". כלומר, הבגד מסייע למי שלובש אותו להיזכר שהוא כרגע בתפקיד, ושעליו להתנהג באופן הראוי לבעל התפקיד.

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

פירוש "העמק דבר" מביא רעיון אחר: "שיהא נכבד בעיני הבריות שידעו ויבינו כי הוא במעלה עליונה מהם". הבגד, לפיו, מסייע לסביבה להכיר כי מולה עומד אדם בעל תפקיד. שני ההסברים הללו משלימים זה את זה. מטרת בגדי עבודה יכולה להיות פנימית וחיצונית כאחד. פנימית – שהאדם הלובש את הבגדים יזכור שהוא בתפקיד וכי עליו לעמוד בקודים ההתנהגותיים הראויים ללובש בגדים אלו; וחיצונית – הסביבה הרואה את הבגדים תדע להבדיל בין בעלי תפקידים ולפנות אליהם, או לצפות מהם להתנהגויות מסוימות, בהתאם לקוד התרבותי הקיים. לדוגמא בבואנו לבית חולים צבע הבגד מסייע לנו להבין מהי המומחיות של איש המקצוע שמולנו.

(צילום: shutterstock)

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי: (שמות כח, 3)

חַכְמֵי לֵב הם אלו העוסקים במלאכת תפירת בגדי הכהונה על פי הוראות מדויקות שקיבלו ממשה. מלאכה מורכבת זו אינה יכולה להיעשות על ידי כל אחד, אלא רק על ידי אותם אנשים שאלוקים ממלא בהם תוספת רוח חוכמה. ואומר על כך הרס"ג: "אשר מילאתיו רוח - אשר השלמתי בו מדע רוח חוכמה". מיומנויות תפירה וחיבור אריגים והיכולת לסמן ולהעתיק גזרות על פי הוראות הן מתת אל, אשר אינה מובנת מאליה. לא כל אחד נולד עם מחט ביד!

וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אַָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ: וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאת אֶבֶן אַַרְבָּעָה טוּרִים אֶבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד: וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם: וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַַחְלָמָה: וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם: וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶין ָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶין ָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט: (שמות כח, 21-15)

בתכשיט החושן, שעונד הכוהן הגדול, משובצות 12 אבנים יקרות. כל אחת מהן נבחרה על ידי אלוקים לסמל את אחד משבטי ישראל. לכל אחת מן האבנים מאפיינים המייחדים אותה, והן מסמלות את ייעוד השבט ואת פוטנציאל העשייה הגלום בו לדורות. לפי פירוש רבנו בחיי (שמות כח, 15) 12 אבני החושן הן אבני היסוד שבטבע, ולכל שבט אבן המיוחדת לו "מתוך כוונה נפלאה", המעניקה ייעוד עשייה מיוחד לכל שבט. בתקופתנו, ה"שבט" הוא המשפחה המצומצמת והמשפחה המורחבת. ואכן פעמים רבות ניתן למצוא קשרים בין בחירות התעסוקה שלנו לערכים התעסוקתיים של המשפחות בהן גדלנו.

הכותבת היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע