הילד מנוצל על ידי ילד אחר - כך תזהו ותפעלו
אם הילד שלכם מאוד מתלהב מהחברים החדשים שלו, אך אתם מרגישים שהוא עושה הכול כדי להיות חלק מהחבורה, כדאי לבדוק איתו בעדינות האם הקשר אמיתי. אז איך מעלים את הנושא מבלי לקבל תגובה בסגנון - "אתם לא מבינים כלום"?
יחסים חברתיים מאוזנים מושתתים על קבלה ונתינה. אנחנו מאחלים לילדינו להיות בקשרי חברות בהם שני הצדדים לא מתחשבנים, לא מעמידים תנאים אלא נותנים באהבה ומקבלים בתודה. אבל מה קורה כשצד אחד תמיד נותן והשני רק דורש ומקבל או פשוט לוקח? או אז במקום תחושת הסיפוק שבנתינה מרצון נוצרת תחושה מרירה של ניצול. נתינה מן הראוי שתעשה מרצון ומבחירה. אם ילד נדרש לעשות דבר מה על ידי ילד אחר או שמופעלים עליו לחץ או מניפולציות זה כבר ניצול.
טורים נוספים של ליאת קרן:
איך ליצור יחסים טובים בין אחים
"תחזרי לישון. זה היה סתם חלום רע"
כיצד תוכלו לחזק את ילדיכם כך שיהיו בנתינה אך לא יהיו מנוצלים? יש ילדים שהם בסיכון גבוה יותר להיות מנוצלים על ידי ילדים אחרים. להלן חלוקה לחמש קבוצות ילדים כאלו. החלוקה היא כמובן שרירותית ונעשתה במטרה לעזור לכם לזהות את הצורך של ילדכם כדי לתת לו מענה מחזק בהתאם. שימו לב, בחיים הדברים עשויים להיות מורכבים יותר וילד יכול להיות משוייך ליותר מקבוצה אחת, בהתאם לזמן ולנסיבות.
1. ילדים שמוכנים לעשות הכול כדי להיות חלק ממעגל חברתי מסוים
רואים את זה במיוחד אצל ילדים הרוצים להשתייך למעגל ה"מקובלים" אך לא רק. הילד יעשה מאמצים להתחבר עם ילדים מהמעגל הנחשק ואלו יזהו את הצורך שלו וינצלו זאת לתועלתם. בדרך כלל יציבו תנאים להצטרפותו או הישארותו בקבוצה, לפי גחמותיהם, מתוך ידיעה שקשה יהיה לו לסרב. כך למשל יוכלו לדרוש שיביא להם כיבוד מסויים, שיכין עבורם שיעורים, שיצא ראשון לשמור להם את המגרש וכד'. בתחילה הילד נהנה מהתפקיד שקיבל ומרגיש חשוב ובעל ערך עבור הקבוצה. בהמשך הוא מבין שהוא בעצם כלי עבורם ומשתמשים בו. עם ההכרה בכך באה גם הפגיעה והאכזבה.כיצד לזהות? הילד ידבר במשפטים של הערצה והאדרת הקבוצה. מבחינתו זו זכות גדולה להשתייך לקבוצה זו. כשיקבל תפקיד בה יהיה זה מבחינתו בגדר התגשמות חלום.
מה לעשות? אל תבטלו ואל תמעיטו בערך המעגל החברתי אליו הוא רוצה להשתייך - זה רק יעורר את התנגדותו אליכם ("אוף, אתם לא מבינים כלום!") וירחיק אותו מלדבר אתכם על הנושא. במקום זאת תתעניינו במטרה שלו ומה מושך אותו במעגל הזה אליו הוא כל כך רוצה להשתייך.
מה היתרונות בלהיות חלק ממעגל זה? מה החסרונות? (אם יענה שאין חסרונות הסבירו שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות, גם אם לא באופן שווה). עד כמה רחוק הוא יהיה מוכן ללכת כדי להשתייך למעגל? נחישות ורצון להשתייך זה לא דבר רע.
בין אם תשובתו תהה מטרידה או מרשימה, כדאי להסביר לו שלפעמים מבחוץ הדברים נראים שונה מכפי שהם באמת. בדקו איתו מה יהיה הגבול עבורו? חשוב שידע זאת כדי שיהיה לו ברור שברגע שמשהו מרגיש לא נעים, גם אם מאוד רצה בו בתחילה, הוא לא חייב להשאר. בכל רגע נתון הוא יכול לבחור מחדש. הוא צריך קודם כל להיות נאמן לעצמו ולאמת שלו.
2. ילדים שתמיד שמחים לעזור ולתת, גם אם זה בא על חשבונם
ילדים אלו מאוד רגישים לצרכי האחר ונתינה היא חלק מהמהות שלהם. הם עושים זאת בשמחה ומכל הלב, ניזונים מתחושת הסיפוק שמביאה איתה היכולת לתרום ולשנות, לקבל "תודה" או חיוך. ילדים אחרים עלולים לראות את הנתינה שלהם כמובנת מאליה ולבוא אליהם בדרישות. זה הופך את הנתינה לשונה, לא לגמרי מהלב אלא "כי ביקשו" והלב נפגע.
כיצד לזהות? ילדים אלו רגישים וערניים לצרכי האחר. טובי לב, הם יציעו עזרה ולא יחכו עד שיתבקשו לכך. הם יהיו פעילים ויתנדבו לוועדות מתאימות, יתקשרו למי שהחסיר בכיתה לשאול לשלומו גם אם הוא לא חבר קרוב וכד'.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ומה לעשות? אמנם אין בכך כל רע. להיפך! אך כדאי ללמד אותם להגן על עצמם מניצול. ראשית למדו אותם את ההבדל בין נתינה לניצול. נתינה זה דבר נפלא אותו אנחנו רוצים לעודד כמובן, נתינה נעשית מבחירה ונותנת תחושה טובה להם ולסביבה. לניצול יש תחושה שונה לגמרי. תחושה לא נעימה. למדו אותם לזהות את התחושות, להקשיב לעצמם: מרגיש להם טוב - יופי, מרגיש לא נעים - כדאי לבדוק את מקור התחושה. אם משהו מרגיש להם לא נכון או אינו נעשה ברצון הם יכולים לומר זאת ולא פחות חשוב - הם יכולים לומר "לא".
3. ילדים מרצים, שרוצים שיהיו מרוצים מהם
הם לא עושים את הדברים מתוך הסיפוק שבנתינה אלא מתוך רצון למצוא חן, להיות "בסדר", לקבל אישור חיצוני, להתחבב. מסיבה זו הם עשויים לבטל את עצמם ואת רצונם ולעשות או לתת את מה שהשני רוצה.
כיצד לזהות? אלו ילדים שנוטים להתאים את דעתם לזו של האחרים. תמיד מסכימים עם הנאמר. משמיעים את מה שחושבים שהאחר רוצה לשמוע (לפעמים גם אם זה אומר לשקר), יעשו מה שהם חושבים שיהיו מעשים משביעי רצון.
מה לעשות? הסבירו להם שהם לקחו על עצמם משימה בלתי אפשרית. אי אפשר שכולם יאהבו אותם ואת התנהגותם בדיוק כמו שגם הם, מן הסתם, לא אוהבים את כולם. ובכל מקרה זה לא עובד ככה, אנשים לא ממש מעריכים מי שאין לו דעה משל עצמו. למדו אותם שמה שחשוב באמת זה שהם יאהבו את עצמם. לשם כך עליהם לשאול את עצמם האם הם אמרו או עשו כעת משהו באמת כי חשבו כך או כי חשבו שזה מה שרוצים לשמוע או מצפים מהם?
עודדו אותם לחשיבה עצמאית (גם אם לעיתים היא תהיה מנוגדת לשלכם - הזדמנות ללמד אותם שחשיבה שונה לא בהכרח מורידה את ערכם בעיניכם). שאלו אותם לדעתם, לרצונם. בכדי למנוע מהם לתת תשובה שהם חושבים שתמצא חן בעיניכם ולחזק את האינדבידואל שלהם תנו להם בחירה בין שני דברים. שיבינו שלרצון ולטעם האישי שלהם יש מקום וחשיבות.
4. ילדים החוששים מעימותים
נכנסים למתח מהרמת קול או מתקשים להתמודד עם אסרטיביות ודעות מנוגדות. מריבות מרגישות להם כמו פרידה בטוחה ולכן יוותרו מייד.
כיצד לזהות? ילדים אלו לא בהכרח יוותרו על דעתם אך ימנעו מלהגן עליה בויכוח "עזוב, לא חשוב", "טוב, לא משנה, נעשה מה שאמרת." עשויים גם לבכות כשטונים עולים. מנסים להרגיע את רוחות בביטול חשיבות העמדות.
מה לעשות? בחנו קודם כל את עצמכם: האם אתם מנהלים בית מיליטנטי ומקפידים על צייתנות? האם אתם מאיימים בעזיבה כשהטונים עולים? אם כן אזי השינוי צריך להתחיל מכם. ודברו עם הילדים על העובדה שיתכנו דעות שונות וחוסר הסכמה גם בחברות. זה לגמרי בסדר ואפילו חשוב להביע דיעה גם אם היא מנוגדת לדעתו של האחר. אולי זה יעורר ויכוח אך זה גם יעודד חשיבה וחברים לומדים גם להשלים אחרי מריבה.
5. ילדים בעלי ערך עצמי נמוך
ילדים שאינם מחשיבים עצמם כחשובים מספיק ולא מרגישים ש"מגיע להם" דבר בזכות עצמם. ילדים אלו נוטים יותר להיות קורבנות של ניצול ומניפולציות רגשיות.
כיצד לזהות? ילדים אלו לרוב יהיו שפופים יותר (לא ילכו זקוף, הליכה בטוחה), הם ימנעו מלהביע דעה, לא בטוחים שהיא טובה או שתתקבל בצורה טובה. לעיתים ילדים אלו עשויים להיות שתלטנים, שכן הם מרגישים בטוח יותר כשהם שולטים בסיטואציה.
מה לעשות? הדרך הטובה ביותר להעלות את בטחונם העצמי של ילדים היא לצמצם את הביקורת ולהעצים את החיובי שאתם רואים בהם. זיכרו שאתם הראי הראשון שלהם. אתם משקפים עבורם מי הם בעיניכם ובעיני הסביבה. אם שיקוף זה מלא ביקורת הם מבינים שהם לא מוצלחים וערכם יורד. כשאתם מאירים את הטוב שבהם ערכם עולה בעיניהם ובעיני אחרים. אגב, הדגשת הטוב והחיובי שבהם תתרום לבטחונם גם אם נפגע מאירוע חיצוני חברתי. בראיית הטוב יש ערך משקם, כל עוד נאמרים בה דברים אמיתיים!
ללמד אותם להקשיב לעצמם
מה עוד אתם, כהורים, יכולים לעשות כדי לחזק את הילדים להימנע מלהיות מנוצלים?ראשית בחנו את עצמכם, איזו דוגמה אישית אתם מהווים סביב נושא הנתינה? שנית, למדו את הילדים לשאול את עצמם שאלות שיעזרו להם לזהות מצבים אלו ולקבל החלטות מושכלות האם להיענות לבקשות או לא:
- האם הבקשות הן משהו שהיו רוצים ויכולים להיענות להן?
- האם הם נענים בשמחה ובחפץ לב?
- האם ההיענות מועילה להם באיזה שהוא אופן? (גם הרגשה טובה היא תועלת לצורך העניין).
- האם יש הכרת תודה בצד הנתינה או שמתייחסים אליה כאל מובנת מאליה?
מעבר לשאלות חשוב גם ללמד אותם להקשיב לעצמם, לצורך הפנימי שלהם, ללמוד לזהות את התחושות המבדילות בין נתינה לניצול, כמו למשל איזו נתינה נותנת להם הרגשה טובה ואיזו מכניסה למתח. לדבר על הדדיות במערכות יחסים ובוודאי בחברות. להזכיר להם שיש להם בחירה ולחזק אותם לקבל החלטות שמעצימות אותם באופן אישי וחברתי.
6 כללים לגידול ילדים מאושרים. צפו:
הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים
לפנייה לכתב/ת 
