מחטיאים צעד וחצי: על התרסקות הכדורסל
הכדורסל הישראלי, פעם המותג מספר אחד בארץ, מפסיד בנוק אאוט לתחתית ליגת העל ואת המנהלת, שעסוקה במיתוג ושיווק, זה ממש לא מעניין. אם לא יהיה שינוי מהותי, הכדורסל המקומי יימחק. שחר אמאנו עולה לג'אמפ שוט
כמה פעמים קראתם עיתון או נכנסתם לאתר אינטרנט וגיליתם שאתמול היה משחק כדורסל בליגת העל בישראל? כמה פעמים פתחתם טלוויזיה בשישי בצהריים וראיתם שתי קבוצות בכירות מתכתשות על המגרש כמשחק השלמה למחזור כלשהו שלא התקיים או נדחה בגלל אילוצים מול יציעים כמעט ריקים? כמה פעמים תהיתם מדוע איכות הצילום כל כך גרועה (כדי שתקנו את הערוץ ב-hd, אלא מה) או ניסיתם להבין איך מצלמים משחק כדורסל עם מצלמה אחת בלבד ולמה זה מגיע לכם?
זה מתחיל בזה שהאליפות בישראל לא משנה לאיש מלבד אורי אלון, שיכול להגיד שניצח את מכבי, אבל לשחק שוב ביורוקאפ ולא ביורוליג כפי שצריכה לשחק אלופה, קבוצות שמעפילות לגביע אירופה מעדיפות לוותר בגלל כסף ורק בפריפריה עוד מתלהבים מזה שצביקה שרף מאמן שם ויכול להוביל את אשדוד/באר טוביה לעונה חלומית שאולי תסתיים בפיינל-פור.
אם לא יחול שינוי אמיתי, שעיקרו התמקדות באוהדים ובצופים, הכדורסל המקומי יימחק. האוהדים של מכבי, ראשון וירושלים יתמקדו יותר ויותר במשחקים באירופה ופחות בליגה, וכל הזהות המקומית תלך לאיבוד. הפעם, לשם שינוי, לא ניתן להאשים
שחקנים זרים או חוק רוסי, אלא בעיקר ניהול כושל שהוביל לכך שלא ידעו לשמור על המותג והתעסקו במקום זה בעיקר במאבקי כוח או ניסיון להשיג יותר כסף על זכויות שידור, שהובילו לפיצול השידורים בערוצים שונים.
הכדורסל, שפעם היה המותג מספר אחת בישראל, הצליח להפסיד לכדורגל, שמצליח למשוך למשחק תחתית יותר צופים מאשר משחק צמרת בכדורסל. וכשרואים את הרמה של הכדורגל כאן, מבינים עד כמה מדובר בהפסד משפיל במיוחד, שבכולו אשמים עסקנים ששכחו שיש כאן בסופו של דבר אוהדים, ומתעסקים בעיקר באיך לרפד את הכיס שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
