סיפור סינדרלות: הסנסציות של מלבורן
שוואי ז'אנג כבר חשבה לפרוש אחרי שרשרת הכישלונות. ג'ואנה קונטה לא תיארה לעצמה שתישאר על המגרש יותר מדי זמן כשראתה שהיא מוגרלת למשחק מול ונוס וויליאמס בסיבוב הראשון. הלילה (בין שלישי לרביעי, סביבות 4:00) הן ייפגשו לרבע הגמר המפתיע ביותר באליפות אוסטרליה. וגם: הסוף הטרגי של אנה-לנה פרידסאם והקלאסיקו בחצי הגמר בין פדרר לג'וקוביץ'
בשנה שעברה הגיעה קיז לחצי הגמר באליפות אוסטרליה. לא סתם היא מרגישה בטורניר הזה בבית. בסיבוב השלישי היא שרדה מותחן איכותי מול אנה איבנוביץ' וידעה להיחלץ מפיגור מערכה כדי להמשיך לשמינית הגמר. למשחק מול שוואי ז'אנג, סנסציית הטורניר, היא הגיעה כפייבוריטית כמעט מובהקת. למרות מה שז'אנג עברה בדרך למפגש מולה ולעצם היותה הסוס השחור של האליפות, נראה היה שהיא דרוכה מספיק ומודעת מספיק לסיטואציה כדי לא למעוד.
ואכן, בהתחלה היה נראה שלז'אנג נגמרו הקלפים בשרוול. קיז זכתה במערכה הראשונה הרגועה יחסית בנונשלנטיות, שבירה אחת בתזמון הנכון סידרה לה 3:6 תוך 32 דקות. היא
נראתה קלילה ונינוחה ושידרה ביטחון עצמי. ואז הכאבים בירך התחילו לתת את אותותיהם, זכר ל-145 הדקות שבילתה על המגרש רק יומיים קודם לכן.
קיז הזמינה טיפול רפואי, אבל לא חזרה ממנו מאוששת מספיק ונראתה מוגבלת, מהוססת ועל סף התפרקות, פיזית ונפשית. ז'אנג, שבשלושת משחקיה הקודמים הלמה בזו אחר זו בסימונה האלפ (2), אליזה קורנה (33) וברברה לפצ'נקו (55), הייתה צריכה בדיוק רגע כזה כדי לעוט שוב על הטרף שלה, דווקא כשהוא במצב הכי רגיש ופגיע. בדיוק כפי שעשתה בימים האחרונים היא לא איבדה שליטה ברגעים הקריטיים ועם טניס לא מבריק - אבל יציב, חכם ומאופק - הדגימה בשידור חי מה היא בעצם עושה כאן. קיז עוד ניסתה לתת פייט, אבל בשלב מסוים הבינה שזה חסר סיכוי. אז היא גם הרשתה לעצמה לוותר על משחק מול יריבה שבכשירות מלאה הייתה כנראה מתגברת עליה.
השלימה עם הפרישה
ז'אנג, לוחמת אמיתית שדורגה בטורניר המוקדמות במקום ה-18 (!), שרדה שלושה משחקי מוקדמות כדי להגיע לסיבוב הראשון ובשבעה משחקים במלבורן שמטה שתי מערכות בלבד. באוקטובר האחרון היא הודחה בסיבוב המוקדמות השני של טורניר טיאנג'ין אחרי הפסד משפיל 6:3, 6:1 למדורגת 925 בעולם ומצאה את עצמה מחוץ לטורניר ה-ITF בנאנג'ינג לאחר 6:3, 6:0 לסו-רה לי הקוריאנית, המדורגת במקום ה-267 בעולם.
ז'אנג הסתובבה בחודשים האחרונים בטורנירים זניחים ברחבי סין בניסיונות חוזרים ונשנים להתניע את הקריירה שלה מחדש, אחרי שבשנתיים האחרונות סבלה מפציעה בכתף, ניסתה לתקוע יתד בסבב ונכשלה פעם אחר פעם. אחרי הכל, לא מדובר במשימה פשוטה עבור שחקנית ותיקה יחסית בנוף, מקצוענית משנת 2003, שרק השבוע חגגה 27.
גם בטורנירי גרנד-סלאם חוותה ז'אנג כישלונות מהדהדים, כמעט מייאשים, שהיו יכולים לגרום לכל שחקנית אחרת להרים ידיים. החל משנת 2008 היא מנסה 14 פעמים לעבור את הסיבוב הראשון באליפות אוסטרליה, רולאן גארוס, ווימבלדון ואליפות ארה"ב - לשווא. את התשלום על חוסר ההצלחה הייתה צריכה לשלם מיד ובמזומן. את 2013 היא סיימה מרחק מקום אחד מהטופ 50; את 2015 על סף יציאה מהטופ 200 (במקום ה-186). התסכול גרם לה לשקול ברצינות לתלות את המחבט ולפרוש. המסעות הארוכים גבו ממנה מחיר כספי, אבל גם נפשי.
לראיון שאחרי המשחק בשמינית הגמר היא התייצבה מבוישת ומסמיקה, בדיוק כפי שהייתה אחרי הניצחון המהמם על האלפ בסיבוב הראשון. "האם אני מוכנה לרבע הגמר? כן", אמרה בסיום בחיוך נבוך. "אנשים מלמלו כל הזמן ביציע 'רבע גמר, רבע גמר, רבע גמר'. והיה לי קשה לראות שכואב לה. כל כך הרבה פעמים ניסיתי לעבור את הסיבוב הראשון, תמיד חזרתי אחד משחק אחד לסין".
ז'אנג, סיפור הסינדלה הבלתי מעורער של התחרות, מגיעה ממשפחה ספורטיבית. אביה מאמן כדורגל ואמה שחקנית כדורסל. שניהם הגיעו לאוסטרליה מתוך הנחה שאולי יצפו בה בפעולה בפעם האחרונה. לא בכדי אחרי התצוגה האדירה שסיפקה מול האלפ (שבינתיים הודיעה על כך שהיא מתכננת לעבור ניתוח באף בגלל זיהום), אנשי הצוות שלה ביציע בכו מרוב התרגשות והתחבקו כלא מאמינים. אחרי שהפכה לטניסאית השביעית בהיסטוריה של אליפות אוסטרליה שעושה את כל הדרך מהמוקדמות עד לשלב שמונה האחרונות, עכשיו היא רק רוצה שלא תעירו אותה מהחלום, ולהאמין שהוא יכול להימשך עוד קצת.
בריטניה מאוהבת. וגם אוסטרליה
למי שיכולה לתקוע קיסם דק בבלון המתעופף של ז'אנג קוראים ג'ואנה קונטה. לא רק ז'אנג חגגה בסיום המשחק שלה בשמינית באקט קלאסי של זריקת המחבט. קונטה, ילידת אוסטרליה שבגיל 14 עברה להתגורר בלונדון ורק ב-2012 התחילה לייצג את בריטניה, עשתה אותו דבר אחרי ה-6:4, 4:6, 6:8 מרתוני ודי מוטרף על אקטרינה מקארובה הקולנית. בפעם האחרונה שהשתיים הללו נפגשו, על החימר של רולאן גארוס, הן שיחקו את שובר השוויון הארוך בהיסטוריה של הטניס הנשי בטורנירי מייג'ור. אז קונטה מיצמצה ראשונה. את המותחן ביניהן הפעם, שארך יותר משלוש שעות ונערך מול יציעים כמעט ריקים במרגרט קורט, היא צלחה בשיניים.
גם עליה עבר טורניר נפלא עד כה: בסיבוב הראשון היא הסירה מדרכה את ונוס וויליאמס בקלות מפתיעה מאוד וכנגד כל ההערכות - כולל שלה עצמה (אחרי המשחק הודתה ש"כשראיתי את ההגרלה קיוויתי להישאר על המגרש ליותר משעה"). לאחר מכן ניצחה את ז'אנג הסינית (סאיסאי, לא שוואי) ופיצחה בלי להשאיר עקבות גם את האגוז הקרוי לשם דניסה אלרטובה הצ'כית.
למרות הקשר האוסטרלי, בממלכה חיבקו כמובן בשתי ידיים את ההישג של קונטה, מי שרק השנה רשמה את הופעת הבכורה של באליפות. מבלי להתכוון היא הפכה לבריטית הראשונה מאז ג'ו דיורי ב-1984 שמעפילה לרבע גמר של טורניר גרנד-סלאם. בבריטניה הזכירו גם שזו הפעם הראשונה מאז 1977 שטניסאי וטניסאית בריטים מעפילים שניהם לרבע גמר של טורניר גרנד סלאם.
ברבע הגמר ז'אנג וקונטה, שניים מהסיפורים הגדולים של האליפות (לא רק בטורניר הנשים), ייאבקו על הכרטיס שאף אחד לא חשב, גם לא הן, שהן יכולות להשיג. אחת (ז'אנג) הבטיחה קפיצה של 70 מקומות בדירוג. השנייה בדרכה הבטוחה אל הטופ 30. את שלהן שתיהן כבר עשו. המנצחת תפגוש בחצי הפחות נוצץ של הפיינל פור את ויקטוריה אזרנקה או אנג'ליקה קרבר. מי שזו לא תהיה, היא תוכל לחזור הביתה עם חזה נפוח מהגאווה, לא מעט כסף בארנק ויותר חשוב מהשניים - דחיפה מוראלית עצומה להמשך העונה.
בקטנות
עוד לפני ההפסד האכזרי משהו של מדיסון קיז והיכולת מעוררת ההערכה שלה לעמוד על הרגליים כדי לסיים את המשחק בשארית כוחותיה, אנה-לנה פרידסאם הבוכייה, ששלחה הביתה בסיבוב השלישי את רוברטה וינצ'י, עברה רגעים לא נעימים משלה במפגש המפרך מול אגניישקה רדאוונסקה.
במערכה השלישית שתי נקודות הפרידו בינה לבין ניצחון הירואי. כשהתכווצויות השרירים החריפו והדמעות התחילו לזלוג, פרידסאם חשה איך היתרון שיצרה נוזל לה מבין האצבעות וקרסה, אבל לא לפני שנתנה פייט נדיר. למרות הסיום הטרגי, ואולי דווקא בגללו, האליפות הנהדרת שנתנה הכניסה אותה לתודעה מהדלת הראשית.
רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ' מגיעים לחצי הגמר במצב האידיאלי מבחינתם, אחרי שני משחקים לא ארוכים יחסית ולאחר שניטרלו (כל אחד בדרכו) את המוקשים שניצבו בפניהם קודם לכן. פדרר נראה במיטבו מול תומאש ברדיך, ג'וקוביץ' התאושש מהמותחן הלא צפוי נגד ז'יל סימון דווקא מול קיי נישיקורי המסוכן. שניהם יודעים שהמשחק ביניהם יכריע כנראה את זהות הזוכה בטורניר. עם כל הכבוד לאנדי מארי ומילוש ראוניץ' הן פדרר והן ג'וקוביץ' – גם כשהם לא נמצאים בכושר שיא – אמורים לגבור עליהם ברגע האמת, כשתואר גדול מונח על הכף.
לפנייה לכתב/ת 
