אביב גפן: "ישראל זקוקה לאמנים אמיצים"
בשירו החדש "זמן טס" מסכם אביב גפן 25 שנות פעילות, וחוזר לזמנים בהם ההצלחה באה דווקא בגלל טקסטים כנים וביקורתיים. "היום חסרים אנשים שידברו על המצב, החברה והממשלה", הוא מסביר, "הקהל רוצה לשמוע צעקה"
נשף הרוק השנתי של אביב גפן, שיתקיים השנה ב-3 במרץ בגני התערוכה בתל אביב, הוא תירוץ לא רע להוציא את שירו החדש "זמן טס". בשיר, כמו בנשף, מסכמים גפן ולהקתו התעויוט חצי יובל של פעילות מוזיקלית משותפת - פרק זמן מרשים, חייבים להודות. בהתחשב בטעמו המשתנה של הקהל ובעובדה שגפן, בתחילת דרכו, נחשב או מותג כפרובוקטור מתריס.
"חסרים היום אנשים שידברו על המצב, החברה והממשלה. זה לא קורה", הוא אומר, בשבוע בו חופש הביטוי מקבל חבטה נוספת מצד שרת התרבות, מירי רגב, והצעת חוק "נאמנות בתרבות". "אני חושב שישראל זקוקה עכשיו יותר מאי פעם לאמנים אמיצים".
ברור לך שאביב גפן של לפני 20 שנה עם שרשרת ה-Peace לא היה מסוגל להתקיים היום.
"זה עצוב לשמוע את זה, כי שום אמנות אמיתית לא תִבַנה מזה. שום דבר. חבל שזה ככה בישראל, חבל מאוד. אני חושב שהצלחתי בגלל הכנות והביקורת שלי, וזה לא שאם אני אומר משהו אז יש לי פחות קהל. אני חושב שההיפך הוא הנכון. גם לאלה שמתנגדים לגמרי עדיין יש הרבה הערכה אלי, יותר מלכל זמר שנה שעושה שיר מיופייף".
אתה לא חושב שהיום זה יותר מסובך? כל הבעת דעה גוררת עליהום ואיומים.
"אני מאוד לא מסכים איתך, אני חושב ממש הפוך ממך. אני לא יכול להבין למה זה ככה, כי דווקא היום אתה לא כבול כמו פעם. אני הייתי כבול לחיים מלובן (מפיק מוכר בטלוויזיה הישראלית. ע.פ) מערוץ 1. היום הקהל צמא, מחכה ורוצה את זה. מה שעבד אצלי הכי הרבה זה שהייתי בגיל של הקהל שלי ועשינו מסיבה, מרד. היום הכל נורא נחמד, נורא מיופייף וזה חסר לי".
היום היו מצנזרים אותו? אביב גפן מודל 94'
אבא שלך הותקף בעקבות דברים שאמר. אתה לא צריך לחפש דוגמאות רחוק מדי.
"בסוף הקהל רוצה לשמוע סוג של צעקה ואמת, כי על זה אמנות מבוססת".
בשנה שעברה, התקיים נשף הרוק של גפן בהצדעה לדור רוקסן, שבועות ספורים לפני הבחירות לראשות הממשלה. ברגע זכור זכור מאותו ערב שר גפן על רקע מסך המקרין את תמונתו של ביבי נתניהו, ראש הממשלה דאז (וגם היום, וככל הנראה גם לנצח), כשאיקס אדום מכסה את פניו. גם הפעם מבטיח גפן הצהרות פוליטיות ו"המון הפתעות, כראוי לנשף רוק".
אבל, כאמור, התמה למסורת השנתית הפעם הוא ציון 25 שנות קריירה. במקרה של גפן מדובר גם ב-17 שנים תחת מיקרוסקופ תקשורתי.
אתה מרגיש ששילמת מחיר על פרסום בגיל צעיר?
"זה לא פשוט להתבגר ככה וגם איבדתי הרבה רגעים. מעולם לא הייתי בטיול בדרום אמריקה עם חברים. לא הייתי בלופ של ללכת בערב לתל אביב, לדריניקים והזיונים. אני בשנים האלה הופעתי ברוקסן, בטבריה או באילת ואספתי קהל. אבל אז זה היה אז לפני עידן הפייסבוק והיית חייב ללכת להופיע. זה גם הוכיח את עצמו. שמתי לב שהאמנים המבוססים בישראל זה אנשים שהלכו והופיעו. היום יש רשת חברתית ויח"צנית ופחות עבודת שטח. אני וברי סחרוף הלכנו ונלחמנו על הקהל שלנו. היום זה פחות ופחות קורה, זה מאוד בעייתי לטווח הארוך".
לפריצה בגיל 17 יש גם מחיר אמנותי. מה היית משנה?
"הייתי משנה אולי כמה טקסטים שלי מהעבר. נגיד כאלה שהכללתי בהם אוכלוסיות. אמרתי שדתיים אלימים ועשיתי את ההכללה הזו מתוך בורות. היום הייתי אומר את זה אחרת לגמרי".
דווקא היום, כשהצבא שלך משיחי, העולם בוער ממלחמות דת ומעשב שוטה צמחה גינה שלמה של עשבים שוטים?
"כן, אבל עדיין. כשאתה צעיר יש גם פלוסים בבוסריות, אבל יש בה גם סוג של בורות, תום, טיפשות וניסיון להרשים. יש לי הרבה חברים דתיים וחבל שמילה אחת בעצם פוגעת בשיר כמו 'אלימות'. זה שיר חשוב, וזה יכול היה להיאמר אחרת. אבל זה בסדר, גדלים מתגברים".
מה היית עושה שוב אותו הדבר, לאיזה רגע היית חוזר?
"הייתי חוזר לראשוניות, לבוסריות. הייתי חוזר לרגעים של יום שבת, כשאני, שירה, אבא ואמא הולכים לאכול צהרים בקפה בדיזנגוף. יש לי בערב הופעה ואני לא יכול לאכול מרוב התרגשות למרות שמדובר בכולה 60 איש ברוקסן, לא הצלחתי להירדם. זה היה הדבר הכי יפה בעולם, ההתחלות. אין כמו ההתחלות".
זמן טס
מילים ולחן: אביב גפן
זמן טס
כמה עברת וכמה נשאר
מה המשכת ומה נגמר
מה תספיק ומה כבר מאוחר
אהבה באה והולכת
נשיקה או פרידה כואבת
הזמן טס והזמן טס
כשהזמן טס
לא הרגשת ואתה כאן
מאיפה באת ועכשיו לאן
הלכת לאיבוד או זה מוכר
נשאר אותו דבר או השתנית
היית שוב חוזר לאיזה רגע
הזמן טס והזמן טס
הזמן טס
ממשיך לרוץ או שאתה נח
על כביש מהיר או שעוצר בצד
אתה לבד או מחכים לך?
מרגש שלם או מתגעגע
נשאר שפוי או שמשתגע
הזמן טס והזמן טס
להמשיך ללכת
לתפוס את הרכבת
לקחת הפסקה
לאהבה
נשף הרוק יתקיים ב-3 במרץ בגני התערוכה בתל אביב.
