כשאייכמן התחנן על חייו: "מתעב את הזוועות שבוצעו ביהודים"
בית הנשיא מארח אירוע הוקרה ביום השואה הבינלאומי. לפני המפגש נחשפו מסמכים נדירים ממשפט הצורר הנאצי, בהם המכתב שבו ביקש אייכמן מבן צבי לחוס על חייו: "הייתי כלי שרת בידי המנהיגות". וגם - הפתק שבו הטביע התובע האוזנר את נאומו המפורסם: "עמדי ניצבים שישה מיליון קטגורים"
"דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו. אני מצהיר שוב, כפי שכבר עשיתי בפני בית המשפט: אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים".
אדולף אייכמן, ירושלים, 29.5.62
יומיים לפני שהוצא להורג בתלייה פנה הצורר הנאצי אדולף אייכמן בבקשת חנינה לנשיא השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי. אחרי שנמצא אשם ב-15 סעיפים ובכללם פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, התחנן בכיר המנגנון הנאצי בגרמניה על חייו וביקש מהנשיא בן צבי לחוס עליו. היום (ד') נחשפים מסמכים נדירים מתיק החנינה של אייכמן לציון 55 שנה למשפטו ועל רקע יום השואה הבינלאומי שמצוין מדי שנה ב-27 בינואר.
המכתב של אייכמן - לחצו להגדלה:
מכתב בקשת החנינה של אייכמן, כמו גם מכתבים ששלחו אשתו ואחיו לנשיא, מכתב דחיית הבקשה של הנשיא וכן הפתק שעליו ניסח התובע גדעון האוזנר את נאומו המפורסם "עמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים", נחשפים לקראת אירוע שייערך היום בבית הנשיא בירושלים. המסמכים המקוריים מוצגים לאחר קטלוג ממוחשב שבוצע באחרונה בתיקי החנינה השמורים בארכיון המחלקה המשפטית של בית הנשיא.
"בהערכת אישיותי נתפסו השופטים לטעות מכרעת כיוון שאינם יכולים להעתיק את עצמם לתוך הזמן והמצב שבהם נמצאתי במשך שנות המלחמה", כתב אייכמן במכתב החנינה. "הטעות נגרמה על ידי כך שבשעת משפטי הוגשו לי כמה מסמכים אשר בלי קשר עם כל חומר הפיקוד צריכים לתת תמונה בלתי נכונה. לא נכון שהייתי אישיות רמת מעלה עד כדי כך שהייתי יכול לחלוש או הייתי חולש באופן עצמאי על רדיפת היהודים. כנגד שפע שלטון כזה מדברת באופן ברור העובדה שהתעלמו ממנה השופטים בפסק הדין, שמעולם לא שימשתי בדרגת שירות כה גבוהה שהייתה צריכה להיות כרוכה בסמכויות מכריעות ועצמאיות כל כך".
הצורר הנאצי כתב עוד כי "גם לא נתתי שום פקודה בשמי, אלא תמיד פעלתי 'בפקודה'. אילו הייתי, כפי שמניחים השופטים, הדוחף הקנאי המוכר ברדיפת היהודים, צריך היה הדבר למצוא את ביטויו בהעלאתי בדרגה ובהענקות אחרות, אולם לא הוענקה לי כל טובת הנאה. יש למתוח קו בין המנהיגים האחראיים לבין האנשים אשר כמוני נאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם. ואני מבקשך, כבוד נשיא המדינה, להשתמש בזכות החנינה ולצוות שפסק דין המוות לא יבוצע".
גם ורה אייכמן, אשתו של מי שנמנה עם האחראים הראשיים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת יהודי אירופה, פנתה לנשיא בן צבי בבקשת תחינה להציל את בעלה. במברק שכתבה אייכמן צוין כי "גורלו של בעלי נתון בידיך. כרעיה ואם לארבעה ילדים מבקשת אני מכבודו לחוס על חיי בעלי". למברק צירפה אייכמן פתק בכתב ידו של בן צבי מתוך ספר שמואל.
לבקשת החנינה צורף גם מכתב פנייה מחמשת אחיו של אייכמן. "מתוך היכרות עם אופיו של אחינו, חינוכו, ועמדתה של משפחתנו, אנו יכולים לומר מתוך שכנוע כי מתוך דחפיו העצמיים לא היה בא אחינו בקונפליקט עם העקרונות האתיים של הסדר החברתי", כתבו האחים. "במשפט שהסתיים, הוצג העבר הנורא פעם נוספת לעיני העולם כולו. אילו יגיעו מתוך כך האנשים לכדי סובלנות והבנה של אחווה, אזי הושגה מטרתו של המשפט. כמסקנתה של תוכחה כלל עולמית זו, פעולה של חסד תדגיש את גדלות הנפש של העם היהודי ותועיל לו, דרך קידומה של הידידות בין העמים והגזעים".
מכתב אחיו של אייכמן - לחצו להגדלה
עורך דינו הגרמני של אייכמן, ד"ר רוברט סרבציוס, ציין בבקשת החנינה שהעביר לנשיא בן צבי כי מרשו היה "אדם בלתי חשוב שנדחק למאורעות המדיניים על ידי הגורל". הסנגור כתב עוד כי "לא היה בידי בית המשפט לשקול את הסיבות ההיסטוריות של כל המאורעות, אם יעריכו אותן כעת כראוי צריך הדבר להביא למניעת ביצועו של עונש המוות. קישורי נימוקים הנעוצים בפילוסופיה דתית והיסטורית צריכים להוליך להחלטה כזאת. הנידון לא פעל מתוך עמדה אנטישמית אלא מתוך שהיה כבול במערכת הכפייה הבירוקרטית".
הנשיא בן צבי דחה במכתב מתומצת את בקשות החנינה. במכתב שהעביר אז לשר המשפטים ד"ר דב יוסף ציין בן צבי כי "לאחר ששקלתי את בקשות החנינה שהוגשו בעניינו של אדולף אייכמן ולאחר שנתתי את דעתי לכל החומר שהיה לפניי, הגעתי לכלל מסקנה, שאין כל הצדקה להעניק לאדולף אייכמן חנינה או להמתיק את העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ב-15.12.61, ושאושר על ידי בית המשפט העליון ב-29.5.62. הריני מודיעך אפוא כי החלטתי לדחות את הבקשות ולא להשתמש לגבי מקרה זה בסמכותי לחנינה ולהפחתת עונשין".
מכתב התשובה של הנשיא בן צבי - לחצו להגדלה
בנוסף נחשף כאמור נאום הפתיחה המפורסם של התובע, היועץ המשפטי לממשלה דאז, גדעון האוזנר. מאחר שהאוזנר שינה את הנוסח כמה פעמים, הוא נשא נאום שנכתב בידו על נייר. בצילום הנייר המקורי, שהתגלה באחרונה ומובא באדיבות בתו תמי רוה, נכתב כי "במקום זה שבו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן אין אני עומד יחידי. עמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך הם לא יוכלו לעמוד על רגליהם, לשלח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם 'אני מאשים'. כי עפרם נערם בין גבעות אושוויץ ובשדות טרבלינקה וקברותיהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. קולם זועק אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא".
נאום הפתיחה של האוזנר - לחצו להגדלה
את המסמכים איתרו עובדי המחלקה המשפטית, בהם היועצת המשפטית של בית הנשיא עו"ד אודית קורינדלי-סירקיס. לדבריה, "במהלך קטלוג ממוחשב של תיקי חנינות שמצוין בארכיון המחלקה המשפטית - עבודה סיזיפית ומתישה, הגיע תור תיק החנינה של אדולף אייכמן. אחת העובדים שפתחה את התיק סיפרה כי זה היה רגע מצמרר עבורה. היה לה קשה להאמין שהיא אכן רואה את בקשתו של אייכמן בכתב ידו, ואת החלטתו של הנשיא בן צבי, שדחה את הבקשה".
קורינדלי-סירקיס הוסיפה כי "ההתרגשות שאפפה אותנו בישיבת המחלקה הייתה גדולה. חשנו שאנחנו נוגעים בפיסת היסטוריה, ועם זאת, התיק היה כל כך רגיל ומוכר, דומה לכל תיקי החנינה
שאנו מנהלים בשגרת העבודה בבית הנשיא. הצורר האכזר זכה לקבל יחס זהה לכל מי שהורשע במדינת ישראל. הוגשה על ידו בקשת חנינה, שנתמכה בפניות של בני משפחתו, ונשיא המדינה דן ברצינות ובכובד ראש בבקשה".
במפגש ההוקרה בבית הנשיא ישתתפו בין היתר רפי איתן, שהיה ראש צוות החטיפה במבצע לכידתו של אייכמן, ותמי רוה, בתו של התובע במשפט האוזנר. בנוסף ייקחו חלק במפגש ניצול השואה מיקי גולדמן, מקציני המשטרה שניהלו את חקירת אייכמן לאחר לכידתו, המשורר חיים גורי שסקר את המשפט כעיתונאי בעיתון "למרחב", גבריאל בך שהיה בכיר בצוות התביעה והעיתונאי נח קליגר שסיקר את המשפט עבור "ידיעות אחרונות".
לקראת המפגש אמר הנשיא ראובן (רובי) ריבלין כי "הרוע של אייכמן היה מוחשי. הוא הרג משפחות וחילל אומה. הליך החנינה שנחשף כאן היום מוכיח שגם אייכמן ומשפחתו ידעו שבמדינת ישראל מורשע רוצח כמו אייכמן ונעשה לו דין צדק". במפגש עצמו עתיד ריבלין לומר כי לרוע של אייכמן "היו פנים, קול, צבע, ריח ושפה. גם המשפט היה משפט אמת. גדעון האוזנר התובע לא השתתף בהצגת תיאטרון, אלא במשפט אמת. ההתכנסות הזאת היא עדות על העדות, עדות שהכול נעשה במשפט, שידענו להציב לרשע סנגור, לאפשר לו להגיש בקשת חנינה, אך בבוא העת להעניש על הזוועה".
לפנייה לכתב/ת 
