רגועים בצפון: "מנהרות? קשקוש בלבוש"
תושבים בגזרת הגבול עם לבנון סומכים על צה"ל בעקבות ההערכה שלפיה חיזבאללה ינסה לאתגר את ישראל במלחמה הבאה בלחימה תת-קרקעית. יוסי אדוני מזרעית: "המצב הכלכלי מטריד יותר". שמעון ביטון מאביבים: "למה להם לחפור מנהרות? חמש דקות והם אצלי בסלון"
"הצבא הרגיע אותנו שאין כלום". תושבים בצפון לא יוצאים מגדרם בעקבות ההערכה הביטחונית בישראל, שלפיה ארגון חיזבאללה יכול לחפור מנהרת לחימה בגזרת הגבול עם לבנון. גורמים בצה"ל אמרו מוקדם יותר כי העימות הבא בצפון יהיה מורכב מאוד ושונה בבסיסו ממה שאירע בעבר, וציינו כי ארגונו של חסן נסראללה "הולך יותר ללחימה תת-קרקעית והעברת המלחמה לשטחנו. מנהרת לחימה שאפשר לחפור בכפר לבנוני - אפשר לחפור גם בגבול".
ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר, ביקש בעבר מצה"ל לבחון לעומק את חששות התושבים שמתגוררים סמוך לגבול. היום (ג') הוא אמר בהתייחסותו לנושא כי "הגיעו אליי פניות רבות של תושבים, שהביעו חשש כבד מחפירת מנהרות לעבר ישראל. היו כאלה שהבחינו בערימות של עפר ובניין, שהסתירו את מה שנעשה".
בן מובחר הוסיף כי "התרעתי בפני גורמי הצבא, שהודיע כי בדק את התלונות ולא שלל לחלוטין את האופציה אבל גם לא אמר אם מתבצעות חפירות או לא, והבטיח לעדכן אותנו. אני סומך על צה"ל ובכלל זה על מפקד פיקוד צפון והרמטכ"ל, ורוצה להרגיע את התושבים".
אבינועם סוילם מזרעית נשמע נחרץ יותר בנושא. לדבריו, "זה קשקוש בלבוש, לא הגיוני שחופרים מנהרות. אי אפשר לחפור בסלע, אולי מצאו כל מיני חללים בהרים ומישהו מהצד השני עלול לנצל אותם לפעילות צבאית. עד כמה שאני יודע, בעבר בוצעו בדיקות והצבא הרגיע אותנו שלא מצאו כלום. אני לא חושש ממנהרות".
שמעון שושן, תושב זרעית זה 42 שנה, מצטרף להרגעת הרוחות: "אין כלום, הכול שקט ורגוע, אני כבר לא שומע שאנשים מתלוננים ואינני מוטרד. אני מקווה שהבדיקות שבוצעו בעבר הוכיחו זאת. גם הצבא הרגיע אותנו שאין כלום".
יוסי אדוני, יו"ר הוועד במושב זרעית, סומך על צה"ל. "נאבקנו לקבלת הסברים לאחר שהתושבים התלוננו על רעשים מוזרים וקדיחות בלילות", אמר אדוני. "אותרו כמה חללים טבעיים ואני יודע שהצבא מבצע פעולות שונות, אנחנו מוטרדים כל הזמן ויש חששות כבדים, אבל המצב הכלכלי מטריד אותנו יותר מהמצב הביטחוני".
ליאת כהן, אם לשניים שבעבר הביעה חששות כבדים בעקבות תנועות חשודות ורעשים מוזרים, אמרה כי "מאז שצה"ל אמר שאין כלום אני הרבה יותר רגועה. כיום אני יותר עסוקה ולא כל כך חושבת על זה. אולי לכל היותר יש מנהרות טבעיות בתוך ההר".
שמעון ביטון, אחד הפצועים הקשים בהתקפה על האוטובוס באביבים לפני 46 שנה, לא מתייחס כלל ברצינות לאיום המנהרות מלבנון. "אני לא מזלזל בתחושת התושבים, אבל אני חושב שקשה מאוד לחפור בהר כדי להיכנס לאביבים. חוץ מזה, למה הם צריכים לחפור שנה שלמה מנהרות? חמש דקות והם אצלי בתוך הסלון, אפשר לקבל החלטה ולהגיע אליי הביתה. אני עובד קשה וישן טוב, אז אני לא שומע רעשים. אותי מדאיג שאין שומר בשער".
"המלחמות לא מאחורינו"
בהמשך לדבריו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט לפני כשבוע, שלפיהם חיזבאללה הוא האיום המרכזי על צה"ל, ההערכה הצבאית גורסת שמלחמה בצפון תכלול בנוסף לירי רקטות גם נפילת שבויים ופגיעה בספינות חיל הים. "המלחמה הבאה תהיה שונה מהמלחמות שראינו ב-30-20 השנים האחרונות. העימות יהיה מורכב מאוד", אומרים בצה"ל. "חיזבאללה הפך את מרבית 200 כפריו השיעיים בדרום לבנון למוצבים גדולים. הם משקיעים יותר בדיוק הרקטות ובגודל ראשי הקרב".
על האפשרות לפרוץ מלחמת לבנון שלישית אמר ביטון מאביבים כי "אין ספק
שהאזור נפיץ מאוד, מרגישים הכול באוויר. מנעו מחקלאים להגיע לגדר כדי למנוע חיכוך שידליק את הגבול כולו. גם אנחנו חוששים. ההיערכות תמיד חשובה ויש להשקיע במרכיבי ביטחון ואמצעי התראה. המלחמות לא מאחורינו".
ליאת כהן אמרה בהתייחסה לנושא כי "עד לפני שבוע הייתה כוננות מאוד גבוהה אצלנו בגלל החיסול של סמיר קונטאר, והמתח היה גדול. אני מאוד מוטרדת, אף אחד לא רוצה מלחמה. כי הפעם יהיה הרבה יותר גרוע ממה שחווינו במלחמת לבנון השנייה. גם אז אירוע חטיפה הוביל למלחמה כוללת, וזה בהחלט עלול לחזור על עצמו".
בצה"ל מעריכים שהסבירות שתפרוץ מלחמה יזומה בשנה הקרובה נותרה נמוכה הן בשל הטלטלה במזרח התיכון, שמעסיקה חלק גדול מאויבי ישראל, והן על רקע ההרתעה הישראלית. עם זאת, גדל הסיכוי שאירוע חמור בגבולות יוביל להסלמה ואף מלחמה, ובצבא מעריכים את סבירותו "בינונית". זאת בשל העלייה ברגישות לאורך הגבולות, בדגש על הצפון וליד רצועת עזה, וריבוי אמצעי הלחימה במרחבים אלה.
למרות זאת, בישראל סבורים שחיזבאללה וחמאס, כמו גם ארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים על הגבולות, שחלקם קרובים עד כדי כמה מאות מטרים מהסעות תלמידים בגולן, מורתעים מצה"ל שנתפס כשחקן "אגרסיבי ובלתי צפוי".
לפנייה לכתב/ת 
