למה בוטל פיצוי 500 אלף ש' ליהודה גליק?

בית משפט השלום קבע שפעיל הר הבית יהודה גליק יפוצה בגין האיסור שהוטל עליו לעלות להר. אולם המחוזי קיבל את הערעור של המשטרה. האם זה סוף הסיפור?

עו"ד כפיר יפתפורסם: 28.01.16 , 08:25

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שפעיל הר הבית יהודה גליק לא יקבל מהמשטרה את הפיצוי שנפסק לזכותו בעבר בעקבות האיסור שהוטל עליו בתחילת העשור לעלות להר הבית - חצי מיליון שקל. השופטים קיבלו את הערעור שהגישה המשטרה, הפכו את ההחלטה שהתקבלה בבית משפט השלום, והסבירו שהאיסור התקבל בנסיבות סבירות. עם זאת, ייתכן שגליק עצמו ימשיך את ההליך ויערער לעליון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפברואר 2011 אסרה המשטרה על גליק לבקר בהר הבית. במחאה על כך, ואחרי הליכים שונים, הוא פנה לבית משפט השלום בירושלים ותבע פיצוי של חצי מיליון שקל בטענה שהטלת האיסור היא הפרת חובה חקוקה, התרשלות, פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ואפליה בכניסה למקום ציבורי. לטענתו, בכל אחד מ-100 השבועות שבהם לא עלה להר הבית נגרם לו הפסד של 5,000 שקל.

אישום

סרטון הוכיח: שוטר נהג באלימות בפינוי מאחז

עו"ד אביעד רייפר

נתנאל בודנר נעצר במהלך הפגנה ב-2011 נגד הריסת בתים בחוות גלעד. הוא הואשם בהעלבת עובד ציבור, אבל אז הוצג במשפט תיעוד של האירוע

סרטון הוכיח: שוטר נהג באלימות בפינוי מאחז

בפברואר 2015 התקבלה התביעה במלואה. נקבע כי הרחקת גליק מההר לא הייתה חוקית, וכי זכות היהודים לעלות להר הבית היא זכות יסוד שיכולה לסגת רק כשעומדת מולה סכנה ממשית לפגיעה חמורה בשלום הציבור – מה שלא הוכח במקרה זה.

לאחר כחודש ערערה המשטרה לבית המשפט המחוזי בירושלים והסבירה שגליק חתם על התחייבויות שונות לא להתפלל במקום כדי שיוכל להמשיך לעלות להר, אך הוא לא עמד בהן. המשטרה ציינה שגם אם שגתה כשהחליטה להרחיק את גליק, פעולותיה נבעו מדאגה אמיתית שמעשיו יובילו לאירועים שיערערו את השקט ששורר במקום.

מנגד חזר גליק על קביעת בית המשפט שלפיה איסור העלייה להר לא היה בתחום ההרשאה החוקית של המשטרה, מאחר שלא התקיים חשש להפרעה לסדר הציבורי או סכנה ביטחונית. הוא הוסיף שלא הוענקה לו זכות שימוע בטרם נלקחה ממנו הזכות לקיים את חופש הפולחן.

השופטים ארנון דראל, ד"ר יגאל מרזל והנשיא אהרון פרקש קיבלו את הערעור של המשטרה והסבירו שלא השתכנעו שההחלטה להרחיק את גליק מהר הבית חרגה מסטנדרט ההתנהגות של רשות סבירה, או שהגיעה לכדי רשלנות. גם אם התנהגותו לא הולידה פרובוקציות ביום האירוע, עדיין מדובר בהתנהגות בעלת פוטנציאל ליצירת התפרצות ופגיעה במרקם העדין ביחסים בהר הבית, הסבירו השופטים.

אמנם, הסכימו השופטים, המשטרה התרשלה כשלא בחנה מדי פעם את החלטתה בנוגע להרחקה לאיסור העלייה להר, ונמנעה מלשמוע את עמדת גליק באותה תקופה, אך מאחר שהוא לא תקף את ההחלטה בבג"ץ, הוא לא פעל להקטין את הנזק שנגרם לו, ולכן לא יפוצה על כך.

השופטים הסבירו שגם אם היו פוסקים לטובת גליק פיצוי עבור נזק כלשהו, היו מעמידים אותו על כ-85 אלף שקל בלבד, מאחר שהוא לא הביא ראיות להפסדים האמיתיים שנגרמו לו, אם בכלל.

פסק הדין מעורר קושי לא מבוטל, בין היתר משום שלא ברור מדוע אי הקטנת הנזק הובילה לשלילה מוחלטת של הפיצויים, וכיצד פנייה לבג"ץ הייתה מובילה לביטול מיידי של האיסור שהוטל על גליק. מאלו ועוד ניתן להניח שהעניין יתגלגל לבית המשפט העליון.