האיחוד האירופי נגד כיל: קיבלה הטבות מופלגות וערבויות זולות
הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד ממשלת קטלוניה והחברה־הבת הספרדית של כיל בחשד שהתמריצים שלהן זכתה הפרו את תנאי התחרות בשוק האשלג האירופי. ההפרות נוגעות להוצאות שלהן מחויבת כיל כדי להבטיח שתשמור על הסביבה
הנציבות האירופית פתחה בחקירה בהמשך לתלונה שהופנתה אליה, בחשד שהחברה הבת של כיל בספרד קיבלה ב־2012 מממשלת המחוז האוטונומי של קטלוניה תמריצים שנתנו לה יתרון לא הוגן על פני חברות מתחרות. לפי הודעת הנציבות האירופית, החקירה נגד חברת ICL איבריה־סוריה וסיינט (Iberia, Suria and Sallent), שבתקופה שאליה נוגעת החקירה הייתה ידועה בשם איברופוטאש (Iberpotash), תתמקד בשתי הפרות לכאורה של תקנות האיחוד האירופי.
ממשלת קטלוניה נשאה בעלויות לאתר הפסולת
הפרה אחת נוגעת לתשלום שהייתה צריכה כיל להעביר לרשויות הקטלאניות כעירבון לעמידה בתקנות השמירה על הסביבה של האיחוד האירופי. במקרה של כיל מדובר היה בהתחייבויות הנוגעות לפינוי פסולת ממכרות האשלג שלה ונשיאה בעלויות שיקום הקרקע ששימשה לכרייה. כיל שילמה לרשויות בקטלוניה 2 מיליון יורו כעירבון לשמירה על התקנות הסביבתיות במכרות, ולפי חשדות הנציבות האירופית, על פי תנאי השטח והיקף הפעילות של החברה הערבויות היו צריכות להיות גבוהות הרבה יותר. במסגרת החקירה תבצע הנציבות הערכה כדי לקבוע האם הערבות שהעבירה כיל הייתה נמוכה מהנדרש.
חשד אחר שחוקרת הנציבות האירופית נוגע להוצאה, לכאורה, של ממשלת קטלוניה על כיסוי אתר פסולת שאליו פינתה כיל פסולת מהמכרות שלה. לפי הנציבות האירופית, ממשלת קטלוניה נשאה בעלויות של 7.9 מיליון יורו על כיסוי הפסולת וטיפול בה, כאשר כיל בעצמה הייתה אמורה לעשות זאת. במסגרת החקירה, הנציבות האירופית תבדוק האם כיסוי העלויות על ידי הרשויות הקטלאניות מהווה הפרה של חוק "המזהם משלם". שתי ההפרות לכאורה העניקו לאיברופוטאש יתרון תחרותי בשוק האשלג בספרד.
במקביל, הנציבות האירופית הודיעה כי שלושה היבטים אחרים שאליהם נגעה התלונה שהוגשה נגד כיל לא מצדיקים פתיחת חקירה. מדובר בהשתתפות ממשלתית בהוצאה של כיל על מכשיר לאיסוף משקעי מלח במכרות, שדרוג של מתקן לטיהור מי שופכין על ידי הרשויות ומימון של מחקר. לפי הנציבות, לא נאספו מספיק ראיות שמצביעות על כך שהסיוע שקיבלה כיל הפר את תנאי התחרות בשוק.
ביוני אשתקד נפתח משפטם של שלושה בכירים לשעבר באיברופוטאש, שעל פי כתב האישום מנעו נקיטת צעדים שנדרשו למניעת זיהום נהר ז'וברגט באתרי הכרייה בסוריה וסיינט. לדברי התביעה, הפעילות המזהמת החלה עוד בשנת 1997, בטרם רכשה כיל שתי יצרניות אשלג מקומיות ויצרה מהן את איברופוטאש.
בנובמבר האחרון חתמה ICL איבריה־סוריה וסיינט על הסכם עם ממשלת קטלוניה שבמסגרתו היא התחייבה לפתח מכרות נוספים במחוז האוטונומי. ממשלת קטלוניה, מצדה, הצהירה בהסכם כי כיל היא משקיע אסטרטגי מבחינתה, וכי השותפות בין הצדדים צפויה להימשך עד 2065. כיל התחייבה בהסכם לשקם את אזור אתר הכרייה בסיינט, בהתאם להוראת בית
המשפט העליון של קטלוניה מיולי 2014.
כיל איימה להעביר את ייצור האשלג לספרד
כיל מייצרת בשנה כ־900 אלף טונות אשלג במכרות בספרד, כאשר לשם השוואה, בישראל מופקים כ־3 מיליון טונות בשנה. על פי ההערכות, עלות ההפקה של כיל בספרד נעה סביב 250 דולר לייצור טונה אשלג, לעומת עלות הפקה מוערכת של 180 דולר לטונה בישראל.
ההתפשטות של כיל בעולם בשנים האחרונות נועדה להגן על החברה במקרה שהזיכיון שלה בים המלח לא יוארך ב־2030. בנוסף, אם עלויות ההפקה בישראל יאמירו מעבר לעלויות ההפקה באירופה, עשויה כיל לצמצם את ההפקה בים המלח. בעבר איימה כיל כי תעביר את ייצור האשלג מישראל לספרד אם יוטל עליה מס נוסף.
מכיל נמסר: "הפנייה לאיחוד האירופי היתה מטעם מתחרה של כיל בשם AFASAL, אשר פעילה בשוק המלח, אליה כיל נכנסה בעקבות פיתוח והגדלת הפעילות בספרד. חמש תלונות הוגשו ב-2012 לאיחוד האירופי, שלוש נדחו על הסף ומהשתיים הנותרות אחת כבר אינה רלוונטית. תלונות אלו הינן חלק ממאבק עסקי עם אינטרסים עסקיים ובשום פנים ואופן אין כאן עניין סביבתי. בכל מקרה, טענת האיחוד האירופי מופנה כלפי ממשלת ספרד, וכיל אינה צד לעניין. יתרה מכך, עד למועד זה, לא נמסר בידי החברה כל מסמך רשמי בנושא, והחברה למדה על הטענות מהודעות לעיתונות ופרסומים בתקשורת.
הטיעונים המוצגים בפניית האיחוד האירופי אינם מבוססים: בסוף מאי 2015 העמידה כיל לממשלת קטלוניה ערבות של למעלה מ-6 מיליון יורו לשמירה על הסביבה, ולא כפי שנטען. בנושא פינוי המלח, מדובר בתכנית ממשלתית שהוכנה עוד ב-2007, במטרה למצוא פתרון למשקעים היסטוריים שהצטברו החל משנת 1960, עת היו חברות אשלג בבעלות ממשלתית, וכיל כלל אינה שותפה בתכנית זו, למעט שתוף פעולה בהתאם לדרישת הרשויות. כיל מצידה הגישה הצעה מפורטת לשיקום האתר ולמציאת פתרונות סביבתיים בשיתוף עם ארגונים סביבתיים מקומיים".
לפנייה לכתב/ת 
