המדינה לבג"ץ: העתירות נגד מתווה הגז ישאירו אותנו עם מונופול רב עוצמה

המדינה ביקשה מבג"ץ, בתשובתה לעתירות נגד מתווה הגז הטבעי, לדחות אותן ולחייב את העותרים בהוצאותיה. בתגובת המדינה נטען, כי עמדת העותרים "לא תבטיח את קיומו של משק גז טבעי תחרותי בישראל, אלא שהיא אף עלולה להותיר את משק הגז הטבעי בישראל עם מאגר מפותח אחד בלבד, 'תמר', כמונופול רב-עוצמה".

מה כולל מתווה הגז שאישר נתניהו?

תשובת המדינה מתייחסת לעתירות שהגישו לבג"ץ נגד מתווה הגז התנועה למען איכות השלטון, עמותת אדם טבע ודין, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, כ"ח זהבה גלאון (מרצ) ומפלגת העבודה.

"פגיעה משמעותית ביחסי החוץ"

בתגובת המדינה נטען, כי העותרים מעדיפים את אכיפתם של דיני ההגבלים העסקיים על בעלי החזקות בשדה לווייתן, מתוך אמונה שבכך יהיה כדי להבטיח את קיומו של משק גז טבעי תחרותי בישראל. זאת, בגישה של "ייקוב הדין את ההר" (אכיפת חוק קפדנית ללא גמישות, מ.מ), לשם פירוק מיידי של ההסדר הכובל בו מצויים בעלי החזרות בשדה לוויתן, לכלל מרכיביו.

אסדת הקידוח במאגר לווייתן(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

עוד טוענת המדינה כי "חלופת 'ייקוב הדין את ההר' תביא לסטגנציה של ענף הגז הטבעי בישראל, על מלוא חשיבותו לכלכלת ישראל, ובה בעת תגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של המדינה ובביטחונה, הכולל את ביטחונה האנרגטי". המדינה מדגישה שהבעיה ה"הגבלית" היא רק משתנה אחד ממכלול המשתנים שיש להביאם בחשבון בגיבוש הפתרון הכולל.

עוד טוענת המדינה, כי המתווה עוסק "באירועים שהתרחשותם בציר הזמן מצויה בעתיד, והיא תלייה באין ספור משתנים וגורמים. ספקולטיביות זו היא מנת חלקן של רבות מטענות העותרים בבג"ץ, אך לא רק שלהם, ודינן של טענות אלו על פי הפסיקה בהיותן ספקולטיביות הוא אחד - דחייה".

"החלופה הריאלית הטובה ביותר"

העותרות מבקשות, לטענת המדינה, לבטל את שיקול דעתה של הממשלה ולהחליף את מדיניותה באשר לדרך ההכרחית לפיתוח משק הגז הטבעי. במקום חלופת "ייקוב הדין את ההר", מבקשת המדינה בתשובתה ללכת בדרך אחרת, "באופן שייאפשר את פיתוחו המהיר של משק הגז הטבעי, ובין היתר, על ידי יצירת שינוי מבני".

שינוי מבני זה שמקדם מתווה הגז, טוענת המדינה, עתיד לאפשר תחרות בין מאגרי הגז שמצויים במימיה הכלכליים של ישראל ויאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. בנוסף, הוא יקל, לשיטת המדינה, על צרכני הגז הטבעי במשק המקומי.

המדינה טוענת, שבצומת הדרכים בו ניצבה הממשלה לפני כחצי שנה ואף כיום, צומת מובהק של מדיניות מדינית-ביטחונית, כלכלית וחברתית, שמורה לה שיקול דעת רחב ביותר. לעומת זאת, לבית המשפט, כך לטענת המדינה, שמורה הזכות להתערב בהחלטות מדיניות שכאלה רק במקרים נדירים, שמתווה הגז לא נמנה עמם.

"מול ניסיונם של כלל העותרים להציג את החלטת הממשלה באור שלילי", נכתב בתשובה, "המדינה תבקש לטעון שמתווה הגז שגיבשה הממשלה, בתום עבודת מטה בין-משרדית מקצועית בהובלת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ובהשתתפות בכירי המומחים של המדינה, הוא החלופה הריאלית הטובה ביותר שניתן להעמיד לטובת קידומו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל".

המדינה אף מוסיפה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב אל יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שלמרות שההסדר איננו אידיאלי, הרי שבעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיימים, מדובר לדעתו במתווה הכרחי.

עיקרי הוראותיו של מתווה הגז האמור כוללים את השינוי המבני המשמעותי במשק הגז הטבעי, הטומן בחובו את יציאתן של שותפויות דלק ואבנר ממאגר תמר ודילול החזקותיה של חברת נובל אנרג'י במאגר תוך שש שנים, תוך שנובל מוותרת על זכות הווטו בה היא מחזיקה כעת במאגר תמר. "מהלך זה אומנם יותיר את חברת נובל כ'מפעילה' גם במאגר לווייתן וגם במאגר תמר, אולם בפעם הראשונה יציב אותה כשהיא שותפה בכל אחד מן המאגרים לצד חברות גז אחרות המתרות זו בזו, כשלא עומדת לה עוד זכות וטו", טוענת המדינה.

על יסוד השינוי המבני, יינתן פטור מההגבלים העסקיים לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכפוף לעמידה בתנאי המתווה. כמו כן יוקדם היצוא ממאגר תמר לפני פיתוח מאגר לווייתן כדי לאפשר את הרחבת מאגר תמר באופן מהיר ככל הניתן, בין היתר לטובת הגדלת יתרות הגז במשק הגז הישראלי וכדי לתת מענה לביקושים נוספים שקיימים כיום ולאלה הצפויים לפני השלמת פיתוח מאגרי לוייתן, כריש ותנין.

הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים - "הליך מעמיק ויסודי"

בעניין הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, טוענת המדינה שלא נפל כל פגם בהחלטת הממשלה להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, "לא בכל הנוגע להליך שקדם לקבלת ההחלטה בדבר הפעלתו של הסעיף, ואף לא בהחלטה לגופה".

בניגוד לטענות העותרים, משיבה המדינה, ההליך שקדם לקבלת ההחלטה להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, "היה הליך מעמיק ויסודי שכלל ערבויות פרוצדוראליות רבות, שאינן מחוייבות בדין, וזאת מתוך הבנת כובד ההחלטה שבהפעלת הסעיף והרצון לשמוע את עמדותיו של הציבור בנושא".

בניגוד לטענת העותרים, טוענת המדינה, בחינת האפשרות להפעיל את הסמכות לפי סעיף 52 הועלתה זמן רב לפני כינוס ועדת השרים לביטחון לאומי ביוני 2015, שבמהלכו נידונו מכלול שיקולי הביטחון ושיקולי יחסי החוץ שכרוכים בגיבוש המתווה להסדרת משק הגז הטבעי בישראל.

בתום הדיון, טוענת המדינה, התגבשה ההסכמה של כלל חברי ועדת השרים שלקחו חלק בישיבה, "כי ישנם שיקולים כבדי משקל בתחום הביטחון ויחסי החוץ של מדינת ישראל בכל הקשור להסדרתו הדחופה של משק הגז הטבעי", ובהתאם, הוחלט להקים צוות שרים שיקיים שימוע ציבורי בנוגע למתווה המתגבש, שכולל בין היתר את הפעלת סעיף 52.