"חסכתי כל החיים, ונותרתי נכה וללא כלום"
כל חסכונותיה של שמחה אגראק, 79, נשדדו ממנה באלימות לפני שמונה חודשים, ועדיין לא נתפסו הגנבים שתכננו היטב את השוד האכזרי. בנותיה זועמות: "עבדה קשה כל החיים ועכשיו היא הגיעה עד פת לחם. המשטרה צריכה יותר מאמץ". שמחה סיפרה ברעד: "כל יום אני מפחדת שהם באים"
"כל יום אני מפחדת. אני ישנה וחושבת שהוא בא אליי. המטפלת אומרת לי – לכי לישון, אל תפחדי", כך תיארה הערב (ד') שמחה אגראק (79) את מציאות חייה, שמונה חודשים לאחר שנשדדה באלימות בביתה שבירושלים על ידי שלושה גברים שטרם הובאו לדין.
בבוקר אחד נכנסו במפתיע לביתה שלושה שודדים, אחד מהם חמוש באקדח, תקפו אותה וקרעו ממנה שרשרת זהב, היכו את המטפלת נאמלי, ריססו עליה גז מדמיע, נעלו אותה בשירותים ושדדו באלימות מזומן ותכשיטים בשווי מוערך של כ-400 אלף שקלים.
הסיפור נחשף ב-ynet בחודש מאי של השנה שעברה, אולם עד היום לא נעצרו השלושה שפרצו לבית, אלא רק שלושה תושבי מזרח ירושלים שהסיעו את השודדים וסייעו בתצפית. השודדים טרם אותרו, וכך גם מעורבים נוספים שהעבירו לשודדים את המידע על הכספת עם המזומנים המצויה בבית, מידע שהתקבל מפועלים שעבדו במקום.
ואם לא די בזה, לאחרונה חתם אחד הנאשמים שסייעו לשודדים על הסדר טיעון שבמסגרתו הודה בכתב אישום מתוקן וסיכם עם הפרקליטות כי עונשו לא יעלה על עשרה חודשי מאסר. משפטם של שני מעורבים נוספים שנעצרו עדיין מתנהל, אולם על פי עובדות כתבי האישום הם לא ביצעו את השוד בפועל אלא המתינו בחוץ. יש לציין כי אחד הנאשמים שנשארו מחוץ לבית בעת השוד סיפר בחקירתו על זהותם של השודדים ומעורבים אחרים באירוע.
"כל החיים שלי עבדתי, גידלתי שמונה ילדים, ועבדתי קשה בשתי עבודות, ועכשיו נהייתי נכה", אמרה שמחה, שבכספת בבית היו שמורים כל חסכונותיה. "אני מקווה שימצאו אותם".
"אימא הגיעה עד פת לחם. המשטרה צריכה להתאמץ"
לבנותיה של שמחה, זהבה, שושנה ואתי, טענות קשות נגד גורמי האכיפה שטרם הביאו את כל המעורבים לדין. "זה מזעזע", אמרה שושנה, "אני ממש נסערת. אימא שלי עבדה כל החיים וחסכה כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות בכבוד, ועכשיו היא על פת לחם. ציפיתי שיתפסו אותם, שיקבלו 17 שנה בפנים. אין לי שום דבר נגד המשטרה, היא עושה את העבודה שלה, אבל הם צריכים יותר מאמץ לתפוס אותם. זה לא ייתכן. היום זה אימא שלי, מחר זו אישה אחרת. הפעם זה לא נגמר ברצח. הם צריכים לשלם את המחיר ולהחזיר את הכסף. סייעת? אתה תקבל עונש".
אתי הוסיפה: "אימא שלי ממש מסכנה וקשה לה. היא מתקשרת בלילות ובוכה. היא לא מדליקה תנור, ורועדת מקור". שושנה הוסיפה: "אמרו, 'למה אתם מערבים תקשורת? אנחנו עושים את העבודה והם ייתפסו'. אבל אנחנו לא רואים כלום. החיים שלנו השתנו, נגרם לנו צער, אנחנו כל יום מדברות על זה. כואב הלב לראות את אימא במצב כזה".
השוד אירע ב-19 במאי בשעות הבוקר. מחומרי החקירה שהגיעו לידי ynet עולה כי מדובר בשוד מתוכנן היטב על פי מידע שקיבלו השודדים מראש. בשבועות שלאחר השוד נעצרו שלושה תושבי מזרח ירושלים: טארק זרו, מוחמד סוויטי ומוחמד טוויל.
השודדים הגיעו למקום בשני רכבים. הם הצטיידו בכפפות, כיסוי ראש, תיקים, גז פלפל, לום ומברג. סוויטי ואחרים נסעו בפורד וחנו בתוך רחבת החניה ברחוב, ואילו טוויל וזרו המתינו מחוץ לרכב כגיבוי ותצפית. בשלב זה שלושת השודדים שלא נתפסו יצאו מהפורד כשהם לובשים בחולצות שנושאות את הלוגו של חברת "בזק".
הם נכנסו אל הבית רעולי פנים, חסמו את פיה של המטפלת נמאלי עד שלא יכלה לנשום, סטרו על פניה וחנקו את צווארה. אחד מהם הפיל אותה ארצה תוך שהוא מטיח ראשה ברצפה, והתיזו עליה גז מדמיע. שודד נוסף שלף אקדח וכיוון אותו אל פניה של נמאלי והורה לה ולקשישה לשמור על השקט ואמר למטפלת "אני אהרוג אותך – שקט". כשקמה המטפלת נעלו אותה בשירותים, ושברו את לחצן המצוקה בבית ואת הטלפונים כדי שלא ניתן יהיה להזעיק עזרה. הם יצאו מהבית בשלל רב, וחילקו אותו במהלך הימלטותם.
שוד מתוכנן היטב: מידע מדויק, רכב מילוט וטוקמן
במהלך החקירה הוכנס לתאו של זרו מדובב וזה הצליח לדלות מידע, שלפיו בשוד השתתפו במישרין או בעקיפין שמונה בני אדם. זרו טען כי הוא קיבל את המידע על הרכוש הרב שנמצא בבית מבן אדם בשם ג'יהאד העובד בכפר עקב בצפון ירושלים, וזה טען בפניו כי שמע על כך מפועלים שביצעו שיפוצים בבית. זרו סיפר למדובב כי בשוד השתתפו כמה מעורבים מהכפרים קטנה ובידו, הוא ציין שמות וכן אמר כי אחד מבני המשפחה שלהם מימן עבורו סיוע משפטי.
"הם הביאו את האינפורמציה דרך מישהו שעובד אצל בעל הבית ואמרנו שנעשה את זה ואני אסדר להם רכב. ביקשו ממני רכב ונהג", סיפר זרו בחקירה. בנוסף חשף בחקירתו כי היה אדם שדאג להביא לשודדים טלפונים. "הוא דאג לטלפונים חד-פעמיים. היו שני פלאפונים עם סימים חדשים טוקמן. והוא נתן לי אחד".
אולם, טוויל חתם החודש על הסדר טיעון שבמסגרתו הוא הואשם רק בסיוע לפריצה והפרקליטות חזרה בה מהטענות שלפיהן קיבל חלק מהשלל ולקח חלק בתכנון המעשה. עו"ד גבריאל טרונישווילי, המייצג את טוויל, אמר: "מרשי לא היה מעורב בשוד. הצלחנו לשכנע את המדינה שמרשי גם לא לקח חלק בתכנון השוד ושהוא אפילו לא ידע שהולך להתרחש שוד. כל חלקו היה שהצטרף לנסיעה עם חבר שהסתבר לאחר מכן שהוא זה שתכנן את השוד".
עו"ד דוד ברהום, המייצג את זרו, אמר: "הוא סיפר את כל העובדות שבזכותן הוגשו כתבי אישום. הוא לא זכה לשום הקלה בשל כך ולא קיבל שום תמורה. מחפץ לבו הודה בשותפות אך טען וממשיך לטעון שהוא לא ידע על כוונתם של הפורצים לבצע שוד. נסיבות העניין כולן מלמדות על כך שזרו לא היה מודע לתוכנית האמיתית של השודדים וממילא לא היה יכול לצפות שבכוונתם היה להשתמש באלימות בתוך הדירה".
"המשפחה לא הביעה התנגדות להסדר הטיעון"
עו"ד ארז בר צבי המייצג את סוויטי שטוען שכלל לא היה באזור בעת האירוע: "הלקוח שלי עומד על חפותו. לצערנו מדינת ישראל תפסה את האנשים הלא נכונים ומנסה למצות עמם את הדין במקום לתור אחר האשמים האמיתיים בתיק הזה. אנחנו נמסור את טענותינו בבית המשפט".
במשטרה מדגישים כי כל המעורבים שנעצרו נחקרו בחשד לעבירה של שוד, גם אלו שבעת השוד נשארו מחוץ לבית. בהקשר זה יש לציין כי הפרקליטות היא זו שהורידה את סעיף השוד בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון עם טוויל שבו הואשם רק בסיוע לפריצה. על פי המשטרה, זהותם של שני חשודים נוספים במעורבות בשוד ידועה, ונעשים מאמצים לאתרם ולהביאם למעצר וחקירה. בנוסף נחקר חשוד נוסף במעורבות בשוד, אולם הוא שוחרר מחוסר ראיות.
תגובת פרקליטות מחוז ירושלים: "כתב האישום הוגש נגד שלושה מהמעורבים שנתפסו, הסדר הטיעון נחתם עם מוחמד טוויל לאחר שנבחנה רמת מודעותו של הנאשם לשוד שהתבצע בדירה והתברר כי חלקו היה כמסיע של אחד המעורבים שלא נכח בדירה ולא היה שותף לתכנון ולביצוע. נוכח הראיות שהתחדדו במהלך ניהול התיק, הגיעה הפרקליטות להסדר שלפיו הוא יורשע בעבירת סיוע להתפרצות, והמדינה תעתור לעונש של עשרה חודשי מאסר ופיצוי כספי למתלוננת. הסדר הטיעון הובא לידיעת משפחת הקשישה, ובני המשפחה לא הביעו התנגדות להסדר".
לפנייה לכתב/ת 
