נתון מדאיג: 10% מהישראלים שלקו בהתקף לב - מתים תוך שנה

מה קורה שנה אחרי התקף הלב: מחקר ישראלי חדש שאסף נתונים מכל בתי החולים בישראל, מצא שלפחות אחד מכל 10 ישראלים שלקו בהתקף לב, מתים תוך שנה. החוקרים שמודאגים מהממצאים, החלו לבחון את הסיבות לתופעה.

הממצאים החדשים נאספו על ידי האיגוד הקרדיולוגי בישראל מכ-14 אלף חולים מכל היחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים בישראל, מ-2000 עד 2013. מדובר בחולים בכל הגילאים שלקו בהתקף לב ואושפזו ביחידות לטיפול נמרץ.

הנתונים מצביעים כי התמותה משריר הלב מגיעה בחודש הראשון מהשחרור לכ-4%, אולם בתוך שנה קופצת התמותה ל-11%. פירושו של דבר, שבחודשים שלאחר השחרור מבית החולים, קופץ שיעור התמותה ביותר מפי שניים.

"מדובר בנתונים מדאיגים מאוד שלא השתנו בעשר השנים האחרונות" אומר ל-ynet ד"ר זאזא יעקובשוילי, מנהל שירות קרדיולוגיה דחופה ומרפאת קרדיו אונקולוגיה בבית החולים בילינסון, "אנחנו לא מבינים מה קורה לחולים לאחר השחרור".

קיראו עוד

התקף לב: איך לזהות שזה קורה - ומה הטיפול

פיתוח ישראלי: המכשיר שינבא אם תקבלו התקף לב

התקף לב: האם הוא קטלני יותר עבור נשים?

לדברי ד"ר יעקובשוילי, לא ברור האם התמותה של החולים נובעת מבעיה לבבית או בעיה אחרת. "אם הסיבה היא קרדיולוגית, מדובר במחדל", הוא מסביר, "פירושו של דבר שמשהו שאנחנו עושים הוא לא בסדר וייתכן שההנחיות יצטרכו להשתנות. ייתכן שהחולים אינם מקבלים טיפול נכון או מספיק, או שאינם מקפידים על ההנחיות לאחר השחרור ועל הטיפול התרופתי והשיקומי".

לדבריו, חשוב מאוד להיצמד להמלצות במכתב השחרור. "אנחנו ממליצים להמשיך במעקב אחת ל-3 חודשים אצל קרדיולוג, מעקב רציף בצורה סדירה בבית אחר לחץ דם, בדיקת שומנים בדם כל 3 חודשים ולוודא עמידה ביעד של כל חולה, שמירה על רמות סוכר תקינות, ואורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ופעילות גופנית".

צפו בד"ר יעקובשוילי מסביר על ממצאי המחקר:

לשים לב לסימנים המקדימים

כ-10 אלף איש לוקים מדי שנה בהתקף לב. כ-3,000 נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים על אף הסימנים המוקדמים ומתים בבתיהם, כך מגלים הנתונים.

על פי הנתונים, רק 60% מהחולים עם התקפי לב מגיעים תוך פחות מ - 6 שעות מתחילת הכאבים בחזה, שהוא הזמן בו ניתן לפתוח את העורק החסום או על ידי צנתור דחוף או על ידי תרופות הממיסות את הקריש החוסם את העורק, וכך להציל את שריר הלב מנזק.

הגורמים המרכזיים להתקפי לב הם לרוב שילוב של גנטיקה, יחד עם תזונה עתירת שומנים, הימנעות מפעילות גופנית עישון וסוכרת. לפיכך, הימנעות מגורמי הסיכון, תפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב, ולשבץ מוחי.

כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים: סימנים מקדימים דוגמת אלה לעיל (לרוב לחץ בחזה), סימנים מתאימים בתרשים האק"ג ובדיקת אנזימים בדם. בבדיקה זו נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.

במקרה כזה, מובהל החולה בדרך כלל לצנתור. בפעולה זו מוחדר צנתר דרך שורש כף היד, או לעתים דרך המפשעה, ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו.

אוטם שריר הלב יוצר מגוון של סימפטומים אפשריים. אצל נשים במיוחד, יכול להופיע תסמין כללי כמו עייפות או כאבי גב, אולם הסימנים הקלאסיים הם כאבים במרכז בית החזה או ברום הבטן שמקרינים לאברים נוספים.

ייתכנו גם קשיי נשימה, בחילות, הקאות, חולשה קשה, עייפות והזעה מוגברת ללא מאמץ. חשיבות גדולה מאד יש לתזמון האבחון ותחילת הטיפול: ככל שזה יבוא מוקדם יותר, הנזק שייגרם ללב יהיה קטן יותר.

ההמלצות למניעה וטיפול

• לאנשים בריאים מומלץ לגשת לבדיקת אק"ג מעל גיל 40 אחת לחמש שנים לפחות יחד עם בדיקות דם הכוללות רמות שומנים וכולסטרול.
  

• מומלץ לרכוש מד לחץ דם ביתי, ולבדוק לאחר כמה דקות מנוחה ובסביבה שקטה ורגועה את לחץ הדם אחת לחודש לפחות.
  

• ברגע האמת: בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ומגלה את אחד הסימנים שהוזכרו, הזעיקו את מד"א ללא עיכוב, בטלפון 101. צוות ניידת טיפול נמרץ יערוך בדיקת אק"ג ובדיקות נוספות, ובעת הצורך יבהיל לבית החולים.
  

• עד להגעת מד"א, הורו לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו, מבלי להתאמץ. אין לאפשר לחולה לגשת אפילו לשירותים – כל מאמץ גם קל ביותר, עלול להחמיר נזק אפשרי ללב. אם החולה מאבד את הכרתו, יש להתחיל בהחייאה