נובל מגיבה לעתירות הגז: "אבדנו את האמון בממשלת ישראל"
בתגובתה של נובל לעתירות שהוגשו נגד מתווה הגז לבג"ץ תוקפת את הממשלה ואת הממונה על ההגבלים העסקיים; גם ישראמקו הגיבה היום לעתירות וביקשה מהשופטים לדחות העתירות משום שהשינויים התכופים של המדינה בנוגע למיסוי "ערערו את אמון המשקיעים"
"הגענו למצב הזה כי מערכת הרגולציה בישראל שבורה. המצב הזה גרם לבעלי נובל אנרג'י, מחזיקי המניות שלה והמנהלים שלה לאבד אמון בממשלת ישראל ובהצהרותיה. הצהרה זו נאמרת בכאב רב", במילים קשות אלה בחרו בנובל אנרג'י להשיב לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מתווה הגז.
בתשובתה הקצרה של נובל (בקושי שתי פסקאות) מנסה לרוץ בין הטיפות ולא להיכנס למקומות שפיקח ידע לצאת מהן. כך למשל, חשיבותם של חוזי הגז בנושא הגיאו פוליטי, כלומר קשירת קשר מסחרי מול ירדן או מצרים שרה"מ נתניהו סימן כיעד עליון ואולי כסיבה העיקרית לקיום המתווה, זוכה שם להתעלמות מוחלטת. "נובל אינה סבורה שיש בידה או בידי העותרים כדי לייעץ לממשלת ישראל בכל הנוגע לביטחון ושיקולי מדיניות חוץ", אומרים שם, ומרחיקים עצמם מכל הדיון הזה.
אז מה כן? נובל טוענת שמטרת העתירות היא ש"העותרים, בהרכביהם השונים, פועלים במשך כמה שנים ללא לאות כדי למנוע את פיתוח מאגרי הגז אשר מול חופי ישראל. הטענות משתנות מפעם לפעם אולם בבסיסן תפיסת תפיסת עולם לפיה טובת המדינה דורשת את הפקעת המאגרים מידי נובל ושותפתיה".
תשובתה של ישראמקו לעתירות נגד יישום מתווה הגז שונה במעט מזו של נובל אנרג'י ודלק, ולו בגלל שהיא צד נלווה למתווה הגז. כזכור, ישראמקו מחזיקה בכ-29% במאגר תמר ובניגוד לדלק ונובל אף אחד אחד לא כופה עליה לדלל את חלקה במאגרי הגז או להכריז עליה כמונופול.
ועדיין, ישראמקו טוענת שהיא ניזוקה מהמתווה משתי סיבות עיקריות. הראשונה הוא הגבלת מחיר על הגז לעסקאות עתידיות שאושרה במסגרת המתווה, מציאות שנכפתה עליה ושלא הייתה קיימת עד כה. שנית, מתנה האחזקות בנאגר תמר ישתנה (דלק מוכרת חלקה 31%, נובל מדללת חלקה מ-36 ל25 אחוז, כל אלו עד 2021) ודי בזה לערער את השלווה של מאגר תמר שפעל עד היום מזה כ-6 שנים במבנה הומוגני.
נובל מחדדת בתגובתה כי כל גיבוש המתווה ואישורו בוצע על ידי ליווי משפטי צמוד אותו קיבלה ממשלת ישראל, ולכן רומזת שאם מישהו חשב שנעשו כאן דברים מתחת לשולחן וללא ידיעה אז הוא טועה ומטעה.
הנושא היחיד שנובל כן מתייחסת אליו רשמית היא פסקת היציבות שקובעת שממשלת ישראל לא תשנה את המבנה הרגולטורי ל-10 שנים מיום פיתוח לוויתן, כלומר עד שנת 2030. לעניין זה נובל אומרת שללא סעיף זה, שהוא בכלל תנאי לקיום השיחות בדרך לגיבוש המתווה, אין הסכם ואין כלום, וכי זהו "העוגן לפיתוח מאגרי הגז מול חופי ישראל".