גרמניה, אכזבת: פליטים מעיראק שבים הביתה
הם עברו מסע מפרך והוציאו אלפי דולרים עד שהגיעו למדינה העשירה באירופה עם הבירוקרטיה היעילה ביותר. אלא שדווקא בגרמניה סבלו מבקשי המקלט העיראקים מתנאים קשים ומהשפלה. אז הם חוזרים לאוכל של אימא
ליית חדייר עבאס, בן 27, עזב לפני ארבעה חודשים את עיראק ועם בואו לגרמניה ביקש מקלט מדיני. אלא שאתמול (יום ד') הוא עלה על טיסה בחזרה לארץ הולדתו והדבר הראשון שתכנן לעשות עם נחיתתו הוא לכרוע ברך ולנשק את האדמה שהוא קורא לה בית.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
"ברחתי לגרמניה לבנות את העתיד שלי, אבל הבנתי שאני לא יכול לבנות אותו על הבטחות שקריות", אמר עבאס בנמל התעופה ברלין טגל. יחד עמו הגיעו לנמל התעופה 50 צעירים עיראקים נוספים בדרכם לעלות על טיסת "עיראק איירווייז" לארביל שבצפון עיראק.
"געגועים הביתה והשפלה"
"התגעגתי הביתה וחשתי השפלה", אמר עבאס, שהניף את ידיו בתסכול כשנזכר בתנאים הקשים שמהם סבל במקלט בברלין - עם השירותים המלוכלכים והאוכל התפל. המסע של עבאס לגרמניה מעיר הולדתו בגדד עלתה לו 4,000 דולר, סכום שכלל שכר למבריחים שהעלו את מבקש המקלט העיראקי על סירה מטורקיה ליוון. מיוון הוא יצא למסע רגלי ביחד עם מאות מבקשי מקלט נוספים, עבר במדינות הבלקן ובאוסטריה, וכעבור שבוע הגיע לגרמניה.
לפי נתוני משרד הפנים הגרמני, מספר העיראקים שבחרו לשוב הביתה החל לעלות בספטמבר. באותו חודש עזבו את גרמניה 61 מבקשי מקלט, הרבה מעל מספר העיראקים שעזבו את גרמניה בשבעת החודשים הראשונים של 2015. בדצמבר עמד מספר העיראקים שעזבו את גרמניה על 200. מדובר בכמות קטנה ביותר ביחס לכ-30 אלף עיראקים שנכנסו לגרמניה והגישו בקשה למקלט מדיני בגרמניה. בכלל, העיראקים הם קבוצת המהגרים החמישית בגודלה שמגיעה לגרמניה אחרי הסורים, האלבנים, הקוסוברים והאפגנים.
חוזרים לאזור מלחמה
"עצוב לראות כל כך הרבה גברים צעירים חוזרים לאזור מלחמה", אמר אנדשה כארים, נציג חברת "עיראק איירווייז" בנמל התעופה ברלין טגל. חברת התעופה מפעילה שלוש טיסות שבועיות לעיראק מברלין, דיסלדורף ופרנקפורט.מבקשי המקלט העיראקים חוזרים הביתה לא בגלל השיפור המצב בארצם או משום שכוחות הממשלה רשמו באחרונה הישגים מול "המדינה האיסלאמית" (דאעש). הם חוזרים בגלל התנאים הירודים בגרמניה.
גם ארביל - אזור כורדי אוטונומי בצפון עיראק - וגם בגדד נמצאות מחוץ לתחום השליטה של דאעש, ואינן חוות לחימה עזה בשטחיהן, אם כי מדי פעם מטלטלים את האזור פיגועי טרור קטלניים. "אירופה איננה נחמדה. הם לא נתנו לי תעודת תושב, לא כסף. אני אשוב לכורדיסטן, לעיראק. אולי אצטרף לפשמרגה (הכוחות הכורדיים) ואילחם בדאעש", אמר חסן בן ה-19, כורדי מצפון עיראק. רוב הנוסעים הצעירים שהמתינו לעלות על הטיסה לארביל, שאורכה חמש שעות ועלותה 280 דולר, קיבלו מסמכי נסיעה חד-פעמיים משגרירות עיראק בברלין. רבים מהם איבדו את הדרכונים שלהם או השמידו אותם בגבול אוסטריה-גרמניה בתקווה שכך יתקשו הרשויות המקומיות לגרש אותם במידה שבקשותיהם למקלט מדיני יידחו.
מאז חודש אוקטובר ניפקה שגרירות עיראק בברלין 1,400 מסמכי נסיעה חד-פעמיים למבקשי מקלט עיראקים. לשם השוואה, בעשרת החודשים הראשונים של 2015 היא ניפקה 150 בלבד.
מבקשי המקלט שלא יכולים לממן את הטיסה בחזרה לעיראק יכולים להגיש בקשה לסיוע כלכלי מהארגון הבינלאומי להגירה. אולם עדיין, לא כולם מוכנים לוותר על החלום הגרמני ולשוב הביתה לעיראק. עבדאללה אל-אלאג'י הגיע לנמל התעופה ברלין טגל כדי להיפרד מחברו עבאס. הוא עדיין נשאר בגרמניה ומקווה שיתנו לו מקלט מדיני. "אני נשאר. אם לא תהיה התקדמות עם הבקשה שלי, אעזוב למדינה אירופית אחרת. אני לא חייב להישאר בגרמניה", אמר מבקש המקלט העיראקי.
עבאס ניסה לעצור את הדמעות כשנפרד לשלום מחברו אל-אלאג'י, והלך לעבר עמדת הרישום לטיסה. "תגיד לאימא לשלוח לי אוכל טוב", צעק לעברו אל-אלאג'י והעלה חיוך על פניו.
לפנייה לכתב/ת 
