קרן פלס: "אסור לממשלה להתערב בזירת האמנות"

קרן פלס פורצת בסערה לביתם של רמי קלינשטיין ואלכס אילן בצהלה. "בדרך לכאן אלכס אמרה לי: 'אל תפחדו, תראו את הזוגיות שלכם. אתם זוג!'", מספרת פלס. "היא מאוד רוצה לקיים את הזוגיות המוזיקלית שלנו".

לאלכס יש תפקיד מפתח בחיבור בין השניים, שהוליד לאחר שנתיים של עבודה אינטנסיבית אלבום משותף בשם "רמי קלינשטיין וקרן פלס", שיושק בשתי הופעות בהיכל התרבות בתל־אביב (ב־10 וב־11 בפברואר - כל הכרטיסים להופעה השנייה נמכרו). פלס: "אנחנו מדליקים אחד את השני, מגיעים למקומות שלא היה לי אומץ להגיע אליהם. כשאני כותבת לבד, הביקורת העצמית מכבה אותי. פה, למשל, הבאתי שיר של רשימה של דברים שאני רוצה להספיק לפני המוות, וכל אחד מאיתנו הוסיף שורת חלום: לגור בפריז שנתיים, לשמוע ג'אז בניו־אורלינס, לישון עם הבן באוהל במדבר". קלינשטיין: "לרקוד א־ג־דו בחתונה של הנינים!"

קרן פלס ורמי קליינשטיין(צילום: גבריאל בהרליה)

קלינשטיין רואה בתהליך התקרבותו לדת אחד המהלכים המשמעותיים לאיזון הפנימי שלו. "לפני שלוש שנים האמרגן שלי, אבי גואטה (המנהל המיתולוגי של שרית חדד, שעל הקשר ביניהם, אחראית, ניחשתם נכון, אלכס — א"ה), הפגיש אותי עם רב. סיפרתי לו שבנערותי הנחתי תפילין. הרב שאל אותי: 'למה שלא תחזור להניח תפילין?' הכניסה שלי לאמונה נתנה לי כוח במקום שהייתי זקוק לו, המלחמה באגו. כשאני מנשק מזוזה או מתפלל, אני מרגיש כמו אדם שנוסע במהירות, ואז רגע לפני התאונה מתעורר".

פלס: "שואלים אותי: 'מה, רמי חזר בתשובה?!' איזו התבוננות שטחית זו. מספיק עם הקטגוריות האלו. ברגע שאתה הולך בעיניים פקוחות — ולא שואבים אותך — זה לא יכול שלא להיות מבורך. מה שרמי קורא לו אלוהים, עבורי הוא קארמה. גורם חיובי בחיים. למרות החילוניות שלי, גם אני, בדיוק כמו רמי, לא מופיעה בימי שישי. ותאמין שזה לא לשם שמיים, אלא למען החיבור למשפחה שלי".

האלבום החדש משדר אופטימיות ללא תקנה. על רקע המציאות של מדינה מסוכסכת, מפולגת ומדממת, הוא נשמע כבועה מתוקה והרמונית, ארומה שהם כה מיטיבים לבטא בשירים שלהם. באופן מפתיע הם רואים בהשקפת עולמם פעולת גרילה. "כשאתה כותב שיר כמו 'תודה' או שירים עם ממד חיובי, זה מחתרתי. אלטרנטיבי", מבהיר קלינשטיין. "יש אנשים שהאלטרנטיב שלנו מאיים עליהם. יש להם סכסוך פנימי, ומפגש עם שיר נעים הוא ממש איום על הקיום שלהם".

פלס: "כדי לשיר היום שירים כמו 'אימג'ן' צריך אומץ". 

חיבור מוזיקלי(צילום: גבריאל בהרליה)

יש יוצרים שבחרו להגיב למצב בצורה ישירה באמנות שלהם. למשל, אריאל זילבר, אחינועם ניני, יזהר אשדות. נראה שאתם נרתעים מטקסטים פוליטיים.

פלס: "האמנות שלנו לא מנותקת, היא הכי ישראלית שיש. השיר הראשון שיצא מהאלבום לרדיו, 'עד אשר ישוב', נכתב ב'צוק איתן', בשעה שהחברה הכי טובה שלי ברחה אליי עם הילדים שלה מקיבוץ בארי, כשבעלה היה במילואים בעזה. ימים קשים של דמעות וחיים של אנשים שנהרסו. באתי לרמי מפוחדת, בין הטילים, וכתבנו את השיר על אמא עם ילדים שמחכה לאבא והוא כותב לה מאוהל בעזה. זו הדרך שלנו לתת כוח. אם אכתוב משפטים כמו 'ביבי הביתה', זה לא יישב עליי טוב. לא לשם כך נוצרתי. אני שמחה שיש אמנים שמבטאים עמדות פוליטיות, אבל אני לא אהיה אחינועם ניני".

נשמעו טענות של אמנים שבגלל רוח המפקדת, שרת התרבות מירי רגב, הם חוששים להתבטא וליצור בחופשיות. הצנזורה שהפעיל שר החינוך נפתלי בנט על הספר של דורית רביניאן "גדר חיה" לא עזרה להרגיע את החששות.

פלס: "מה שבנט עשה זה ביזיון. אסור לממשלה להתערב בזירת האמנות. האמנות צריכה להיות מתריסה. אני לא רוצה שיהיה פתח להגביל אמנות. לי בינתיים אף אחד לא אמר לא לשיר".

קלינשטיין: "אצלי בלהקה יש איש שמאל מאוד קיצוני, בעל עמדות מאוד נחרצות, שמרגיש שהאמנים נמצאים תחת מצור. אני לא מרגיש את זה, והכל בסדר. הכל תלוי במקום שאתה נמצא".

הראיון המלא בגיליון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות ובאפליקציה של העיתון.