כשסוחר בגדים משומשים נרצח בלב ת"א
הרצח שהסעיר את המדינה לפני 60 שנה: בעל חנות בגדים נרצח באכזריות במוט ברזל, בן 9 סיפר שהציץ דרך חור מנעול וזיהה את הרוצח, וגם רופאות שיניים ובעל חנות דגים פנו למשטרה. איך פוענחה בסוף הפרשה?
הוא רצח סוחר בגדים מבוגר בחנותו בדם קר, ניסה להפליל את "חברו" הטוב ובסוף נעצר בזכות זיכרונו של בעל חנות דגים. כך פענחה המשטרה את הרצח שהסעיר את המדינה לפני 60 שנה. בסוף ינואר 1956 תפסה את הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ידיעה על מצוד אחר החשוד ברצח סוחר הבגדים המשומשים, יצחק קלאוזנר (63), ברחוב קינג ג'ורג' בתל-אביב.
לכל הכתבות של השבוע לפני
ב-29 בינואר 1956, בשעה 13:00 בצהריים, בזמן שהרחוב התל-אביבי היה סואן, עמד הנרצח לסגור את חנותו להפסקת צהריים. הרוצח קרב אליו וביקש לקנות כמה בגדים. הוא בחר במכנסיים, מקטורן ועוד כמה פריטים. בעל החנות האדיב ארז אותם בנייר עטיפה חום-בהיר. כשהגיש קלאוזנר את החשבון הוציא הרוצח מתחת למעילו מוט ברזל עטוף נייר עיתון בצרפתית ורצח את בעל החנות.
המשטרה ביקשה את עזרת הציבור באיתור החשוד ברצח ותושבי תל-אביב מסרו מידע בהמוניהם. רוב הפונים למשטרה מסרו ידיעות שהוכחו כידיעות סרק. לא פחות מ-19 חשודים עוכבו לחקירה ביממה שלאחר הרצח, 17 מהם שוחררו לאחר שהציגו אליבי.
אחת העדויות הייתה של ילד בן תשע, שטען כי היה עד ראייה לרצח המזעזע. הילד טען כי הוא יוכל לזהות את הרוצח. הילד הגיע לתחנת המשטרה עם אביו וסיפר כי בדרך חזרה מבית הספר הוא התעכב לפני החנות שבה אירע הרצח. הוא סיפר כי הבחין בגבר שתיאורו מתאים לתיאור הרוצח, כשהוא משוטט לפני החנות וחבילה עטופה בנייר ב'ז מתחת לזרועו. כשהאיש נכנס לחנות, השתהה הילד לפני הפתח. אז התרגז האיש וגירש את הילד מהחנות וסגר את הדלת.
הילד טען עוד כי חזר אל פתח החנות ובהציצו בעד חור המנעול, שמע שהאיש דרש סחורה מבלי לשלם עבורה. כשבעל החנות התנגד, שמע הילד קול אטום, כקול מהלומה. הוא נבהל וברח מהמקום. הילד סיפר כי קרא את תיאור הרצח בעיתונים והמשטרה חוששת שדמיונו הפורה הביאו לתאר דברים שלא ראה. הסתירה הגדולה הייתה שהילד סיפר שהרוצח דיבר עברית, בעוד שהנרצח סיפר לפני שמת כי הרוצח דיבר בצרפתית.
מי שעוד מסרו עדות הן שתי רופאות שיניים מתל-אביב. אחת מהן סיפרה כי איש הדומה לתיאורו של הרוצח הגיע למרפאתה והתלונן על כאבי שיניים. היא סיפרה כי הוא החזיק בידו חבילה עטופה. לדבריה, האיש דיבר צרפתית ולאחר שלא קיבל עזרה מהירה פנה לרופאת השיניים השנייה. במשטרה מסרו אז כי ככל הנראה הרוצח סובל מכאבי שיניים.
יומיים לאחר הרצח איתרה המשטרה את האדם שמצא את קלאוזנר בחנות ללא הכרה. אותו איש, צעיר בן 25 מיישוב קטן בדרום, התייצב בתחנת המשטרה והודיע כי הוא זה שביקש מבעל הקונדיטוריה להזעיק עזרה. הצעיר סיפר כי נכנס לחנות ומצא את בעל החנות שוכב ללא הכרה. הוא סבר כי האיש נפל מסולם ולכן עזב את המקום לאחר שביקש להזעיק עזרה. רק לאחר שנודע לו כי מדובר ברצח - הוא הגיע למסור עדות במשטרה.
מי שעוד סייע למשטרה הוא בעל חנות דגים סמוכה, שסיפר כי ראה בחנות צעיר שביקש לקנות בגדים משומשים. לדבריו, הצעיר סיפר כי הוא יוצא להתיישב בנקודת ספר בדרום. מאוחר יותר הגיע אדם נוסף למשטרה וסיפר כי קנה בגדים משומשים ב-5 לירות ושהבגדים דומים לאלו שנשדדו מחנותו של הנרצח. אותו אדם מסר את תיאורו של החשוד לשוטרים.
כעבור כמה ימים הודיע אריה שמיגלובסקי, ראש הענף הפלילי המנהל את החקירה, כי "המשטרה הצליחה לאסוף פרטים נוספים על זהות הרוצח וישנם סיכויים טובים שתוך ימים ספורים תיפתר לחלוטין תעלומת הרצח".
בסופו של דבר נפתרה התעלומה. החשוד ברצח, שבסופו של דבר הורשע במעשה, היה אלברט פוליטי (27). מסתבר שיומיים לאחר הרצח הוא הגיע לתחנת המשטרה וסיפר כי קנה חבילת בגדים ממכרו וכי הוא חושד שבגדים אלו נשדדו מחנותו של הנרצח.
המשטרה התייחסה באמון לסיפורו של פוליטי, שעשה על החוקרים רושם אינטליגנטי, ומיהרה לעצור את "חברו" שהתגורר ב"הכנסת אורחים" ברחוב שבזי בתל-אביב. בתחילה החוקרים היו בטוחים שבידם הרוצח, שכן תיאורו התאים לתיאור שמסר הנרצח לפני מותו. אולם בהמשך התברר שיש לחשוד אליבי. בנוסף בעל חנות הדגים לא זיהה את האיש במסדר הזיהוי.
אבל אז חלה התפנית בחקירה. בעל חנות הדגים הצביע על פוליטי ואמר כי הוא דומה דמיון מפתיע לרוצח. עדותו של סוחר הדגים והתבדות סיפורו של פוליטי על אודות ה"חבר" שמכר לו את הבגדים הפכו אותו לחשוד העיקרי ברצח. כעבור 24 שעות היו בידי המשטרה די פרטים בכדי להאשים את פוליטי ברצח סוחר הבגדים המשומשים ולבקש נגדו פקודת מעצר. בינתיים התברר כי הוא מבוקש על-ידי תחנת רמלה בחשד להוצאת כסף במרמה.
בחקירה התברר כי פוליטי נהג לישון בבית מלון. כשלא היה לו כסף הוא ישן בארגז עץ גדול בחדר המדרגות של המלון. ביום הרצח הוא הבחין במוט ברזל ושם אותו מתחת מעילו. הוא הסתובב ברחובות ואז נכנס לחנותו של קלאוזנר. מפקח שקמוני ממשטרת תל-אביב אמר כי לאחר הרצח הרוצח הסתובב בתל-אביב, עצר מונית ושילם לנהג מהכסף ששדד מבעל החנות. הוא המשיך לשוק סלחי ביפו, שם קנה בגדים ומכר את הבגדים ששדד.
פוליטי הובא לבית המשפט השלום בתל-אביב. קול שלשלאות בישר את הגעתו. שני שוטרים חמושים הצעידו אותו אל ספסל החשודים. הוא התיישב בשקט על הספסל ושלח מבט על סביבתו. "אין בו פחד. אין בו אפילו התרגשות כאילו כל הנעשה סביבו אינו קשור בו ואינו מעניין אותו", תיאר אז כתב "ידיעות אחרונות" ש.זיו. מפקח שקמוני הציג את מוט הברזל שבאמצעותו חבט פוליטי במנוח. שקמוני, גבה הקומה והממושקף, השתתף בשחזור הרצח - לאחר שהחשוד נשבר בחקירתו. במהלך השחזור אמר פוליטי כי טיפות הדם שנותרו על רצפת החנות - "מחרידות אותו".
ב-11 ביולי 1956 הורשע פוליטי ברצח והרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בראשותו של הנשיא מרדכי (מקס) קנת, דן אותו למאסר עולם. פוליטי ערער לבית המשפט העליון שדחה חמישה חודשים מאוחר יותר את ערעורו. המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, שניאור חשין, והשופטים שמעון אגרנט ויואל זוסמן דחו את טענתו של פוליטי כי לא רצה לרצוח את בעל החנות.
השופט חשין כתב בפסק הדין: "די להסתכל במטיל הברזל כדי לבוא לידי מסקנה שאדם סביר היה צופה מראש את התוצאות העלולות לצמוח מהנחתת משא כבד כזה ולו גם לא במלוא תנופת היד, ואף לא בתוספת משקל הנוצר מעוצמת הזרוע. אולם המערער הנחית את המכה בראש הקורבן בלא התחשבות בתוצאות".
לפנייה לכתב/ת 
