לא למדו מהאבולה: הזיקה פוספס והפך למגפה
כבר בינואר שעבר זיהו רופאים בברזיל תסמינים של נגיף הזיקה הגורם למיקרוצפליה – תינוקות שנולדים עם גולגולת קטנה ונזק מוחי קשה. הם הודיעו בווטסאפ, הזהירו את הרשויות – ונתקלו בחומות של בירוקרטיה. רק אחרי שהזיקה התפשט ל-23 מדינות עשוי להכריז השבוע ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום: "לא היו ראיות". מבט מרתק על האופן שבו מוכרזת מגפה
בינואר של השנה שעברה, תורים ארוכים השתרכו מחוץ למרפאות ברסיפה, עיר בצפון-מזרח ברזיל שסבלה קשות בשנים האחרונות מהתפרצויות של קדחת דנגי, מחלה טרופית קשה. רופאים שם היו בכוננות משום שגורמי בריאות פדרליים בברזיל וארגון הבריאות העולמי הזהירו ששנת 2015 צפויה להיות שנה רעה מבחינת קדחת דנגי ומחלה ויראלית אחרת, צ'יקונגוניה, ששתיהן מופצות על-ידי אותו סוג של יתוש.
אבל הסימפטומים שהציגו מאות אנשים שבאו לקבל טיפול לא התאימו לקדחת דנגי. במקום חום גבוה וכאבי שרירים המאפיינים בדרך כלל את קדחת דנגי, החולים הגיעו עם חום קל בלבד והתלוננו על כאבי פרקים. "ידענו שזה משהו אחר", אומר קרלוס בריטו, רופא מרסיפה שאמר לרשויות הבריאות הפדרליות כבר בינואר-פברואר של השנה שעברה שהן טועות כשהו מקטלגות את כל המקרים כקדחת דנגי, "אבל היה קשה לשכנע אותן".
רק בתחילת מאי הכיר משרד הבריאות של ברזיל בכך שנגיף הזיקה הגיע לברזיל והתריע על כך בפני השלוחה האזורית של ארגון הבריאות העולמי. רק בנובמבר עשתה מעבדה בריו דה ז'ניירו את הקישור בין הנגיף לבין מיקרוצפליה – התופעה האיומה שהחלה לפקוד תינוקות רבים בברזיל, ושגורמת במקרים רבים לתינוקות להיוולד עם גולגולת קטנה מדי תוך שהיא מסבה להם נזק מוחי קשה.
נגיף קל, זה מה שחשבנו
ארגון הבריאות העולמי ספג בשנתיים האחרונות ביקורת קשה מצד מדענים, ארגוני סיוע ומומחים לבריאות הציבור בשל התגובה האיטית שלו למגפת האבולה עם התפרצותה במערב אפריקה ב-2014. לפי שעה, התגובה ההססנית שלו להתפרצות הזיקה, שמעוררת את הבהלה העולמית הגדולה ביותר מאז האבולה, מעידה במידה רבה על הקשיים של ארגון הבריאות העולמי ומוסדות בריאות אחרים במלחמתם מול איומים לא צפויים על בריאות הציבור.
ב-1 בדצמבר ציטט ארגון הבריאות העולמי ראיה מעבדתית הקושרת בין נגיף הזיקה למיקורצפליה, בחוזר ששלח למדינות החברות בו. ביום שני הקרוב הוא ישקול את האפשרות להכריז על מצב חירום בינלאומי. ביום חמישי האחרון הודיע הארגון בז'נבה כי נגיף הזיקה התפשט בחודשים האחרונים במהירות אדירה ליותר מ-20 מדינות בדרום אמריקה, במרכזה ובצפונה, וכי הוא עלול לפגוע בעד ארבעה מיליון בני אדם.
השאלה אם רשויות הבריאות בברזיל והנהגת ארגון הבריאות העולמי התמהמהו מול הנגיף נמצאת במחלוקת בקהילת הבריאות
הבינלאומית. ממשלת ברזיל טוענת כי תגובתה כשקיבלה התרעות ראשונות מצד רופאים על תסמינים לא שגרתיים שבהם הם נתקלים, נבעה מהראיות שעמדו לנגד עיניה. "זה היה מוקדם מדי", אומר קלאודיו מאירוביץ', מנהל המחלקה לפיקוח על מחלות מדבקות במשרד הבריאות של ברזיל. "יש כל כך הרבה מחלות ויראליות אחרות, ומעולם לא נתקלנו בנגיף הזיקה בחצי הזה של כדור הארץ".
לדבריו, כשנגיף הזיקה זוהה תגובת הרשויות בברזיל הייתה מבוססת על הידע שלהן לגבי המחלה. התפרצויות קודמות של זיקה, נגיף שזוהה לראשונה ב-1947 באוגנדה, אירעו בקהילות קטנות ומפוזרות באפריקה ובדרום-מזרח אסיה, והתסמינים היו קלים יחסית. "התבססנו בתגובה שלנו על הידע המדעי הזמין, זה שלפיו נגיף הזיקה גורם תופעות קלות, ללא סיבוכים גדולים", אומר מאירוביץ'. "אבל ברגע שראינו שיש קשר למיקורצפליה – הגבנו, ועשינו זאת במהירות שיא".
4,180 מקרים בשלושה חודשים
המבקרים אומרים שארגון הבריאות העולמי פעל באטיות אחרי שזוהה קשר בין נגיף הזיקה למיקרוצפליה, וכי הוא צריך היה להכריז על מצב חירום מיד כשנקבע שיש קשר כזה. "הביקורת העיקרית שלי היא על מוסדות ארגון הבריאות העולמי בז'נבה. אחרי שמתחו עליו ביקורת רבה בשל הטענות שהוא פעל מאוחר מול נגיף האבולה, עכשיו הוא מתנהל באטיות מול נגיף הזיקה", אומר לורנס או. גוסטין, פרופסור למשפטים המתמחה בענייני בריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא עבד עם ארגון הבריאות העולמי וכתב רבות על מגפות ומדיניות.
גורמים רשמיים בארגון הבריאות העולמי אומרים שתגובת הארגון לזיקה התבססה על הידע המדעי, ומדגישים שיש הרבה דברים שאינם ידועים, כולל הטבע המדויק של הקשר שקיים לכאורה בין זיקה לבין מיקרוצפליה. "בכל משבר שמתפתח מתמודדים עם הרבה חוסר ודאות", אומר ברוס איילוורד, עוזר לראש ארגון הבריאות העולמי.
מאז אוקטובר האחרון דווחו בברזיל 4,180 מקרים של מיקרוצפליה, אבל עד כה רק 270 מתוכם אושרו, ורק שישה קושרו על-ידי הממשלה לנגיף הזיקה. 3,448 המקרים האחרים נבדקים בתהליך ארוך, הכולל בדיקות מעבדה ומעקב אחרי התפתחות התינוקות. ב-462 מקרים כבר נקבע שלא מדובר במיקרוצפליה. על כל פנים, בשנים קודמות הדיווח על נדבקים בזיקה בברזיל היה נמוך דרמטית.
מעקב אחרי התפשטות המחלה הוא דבר קשה. רבים מאלה שנדבקים בזיקה עשויים להחלים מהר אחרי שסבלו רק מסתמינים קלים, וברחבי אמריקה לבתי חולים אין האמצעים הדרושים כדי לקבוע במהרה באופן חד משמעי אם מטופל אכן נדבק בזיקה.
ייתכן שלוז, הרופא מנטאל, הוא האדם הראשון שקשר בין התסמינים של מטופליו לבין נגיף הזיקה. אחרי שקרא בספרות מדעית על התפרצות של הזיקה בשנת 2013 בפולינזיה הצרפתית, שלח לוז בתחילת חודש מארס הודעה בקבוצת ווטסאפ של רופאים, שבה כתב: "אני חושב שזה זיקה". הוא השווה את התסמינים שראה לאלה שדווחו בעת ההתפרצות ב-2013.
עד מהרה החלו כמה רופאים נוספים באותו האזור לאסוף דגימות דם ממטופלים ולשלוח אותן למעבדות שונות לבדיקה. ב-30 באפריל הודיעה מעבדה באוניברסיטה הפדרלית של באהיה, גם כן בצפון-מזרח ברזיל, כי זיהתה את נגיף הזיקה בדגימות דם של אחד המטופלים. משרד הבריאות המקומי הודיע על כך לרשויות הפדרליות של ברזיל. אבל למרות האזהרות, הדאגה העיקרית הייתה נתונה לשאלת יכולת ההדבקה של הזיקה, במקום לשאלה אם הוא יכול לגרום מחלה חמורה. הרשויות הסבירו שסיבוכים של נגיף הזיקה נדירים.
אולטרסאונד מדאיג
בשלהי חודש מאי קיבל בריטו שיחת טלפון מנוירולוג ברסיפה, שזיהה גל של מטופלים חדשים עם סימפטומים של מחלה אוטואימונית שלא יודעים עליה רבות, ושיכולה להחליש את השרירים ולגרום שיתוק. בריטו ראיין את המטופלים, ורבים מהם סיפרו שסבלו קודם לכן מעלייה קלה בחום, מכאבי פרקים ומפריחה. הוא אסף דגימות דם ועד חודש יוני השתמשה המעבדה בבדיקות גנטיות בניסיון לאתר את נגיף הזיקה. "זה היה מייסר מאוד", מספר בריטו על הסבל שחווה מטופל ועל ההמתנה לאישור שמדובר בנגיף הזיקה. הרשויות לא פרסמו אזהרות חדשות.
בחודש ספטמבר, קבוצות צ'אט של רופאים כבר רחשו סביב הגידול האדיר במספר התינוקות שנולדים כשהם סובלים ממיקרוצפליה. אימהות רבות של תינוקות שנולדו עם המחלה נזכרו כי סבלו מתסמינים האופייניים לנגיף הזיקה. באוקטובר זיהתה אדריאנה מלו, רופאה מיילדת במדינת המחוז פראיבה הסמוכה, סימנים מדאיגים בבדיקת האולטרסאונד שנערכה לאישה בהריון בת 34. היא זיהתה הסתיידויות במוחו של העובר, סימן אפשרי לזיהום ויראלי. המוח הקטן, החלק במוח שחיוני לשליטה המוטורית, התכווץ.
מלו התקשרה לקרן אוסוולדו קרוז, מוסד לבריאות הציבור בריו דה ז'ניירו, וביקשה ממעבדה שם לבדוק את מי השפיר של האם. באותה העת, מספר התינוקות שנולדו עם מיקרוצפליה היה בעלייה. משרד הבריאות, שכבר היה מודאג יותר, הכריז ב-11 בנובמבר על מצב חירום לאומי, ובהצהרות פומביות ציין כי ייתכן שיש קשר בין המחלה לבין נגיף הזיקה. ארגון הבריאות העולמי לא הסכים עדיין להשמיע קביעות דומות.
ב-17 בנובמבר הודיעה המעבדה בריו דה ז'ניירו כי גילתה את נגיף הזיקה במי השפיר של האישה. ב-28 בנובמבר, אחרי בדיקות מעבדה של עובר נוסף, אישרה ממשלת ברזיל שיש קשר בין הנגיף למיקורצפליה. ב-30 בנובמבר שלח ארגון הבריאות העולמי צוות
קטן של חוקרים לברזיל. ב-1 בדצמבר פרסם ארגון הבריאות הפאן-אמריקני אזהרה חדשה, שבה הזהיר מדינות באזור מפני הקשר בין הנגיף למיקרוצפליה. חודשיים לאחר מכן, שוקל כעת ארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום בינלאומי.
"חייבים לאסוף את המידע", אומר מרקוס אספינל, מנהל המחלקה למחלות מדבקות בארגון הבריאות הפאן-אמריקני, ודוחה את הביקורת שלפיה ארגון הבריאות הפאן-אמריקני יכול היה לפעול מוקדם יותר.
לפנייה לכתב/ת 
