כלים שלובים: המחוננים שגם מנגנים
הם לומדים בתוכניות המחוננים והמצטיינים, עוסקים במחקרים בנושאים הכי מהותיים שיש, וגם מנגנים בכלים שונים - ואפילו מתייחסים לזה מאוד ברצינות. איך הם משלבים בין שני התחומים ולמה לוותר על המוזיקה, זו בכלל לא אופציה?
בשיתוף התוכניות למחוננים ולמצטיינים - אלפא ומדעני וממציאי העתיד
הקשר בין כישרון בתחום מסוים לבין הצלחה וכישרון בתחומים נוספים ידוע ומגובה במחקרים לא מעטים. פגשנו חמישה בני נוער שלומדים בתוכניות המחוננים והמצטיינים, עוסקים במחקר בנושאים שברומו של עולם, אבל לא מוותרים על נגינה ומתייחסים אליה לא פחות ברצינות. איך הם מצליחים לשלב בין שני התחומים?
היגיון ויצירתיות משולבים
ליאן פלד, גר בחופית ולומד בתכנית אלפא במכון ויצמן, מנגן בפסנתר שבע שנים ובגיטרה בס שנתיים. "התחלתי לנגנן בפסנתר כי זה כלי מעולה, במיוחד ככלי ראשון, ולפני שנתיים למדתי בס כדי לנגן עם הרכבים ומאז אני משלב את שניהם".
פלד מנגן כל יום, במיוחד בפסנתר כי אם הוא לא מתאמן כל יום הוא שוכח יצירות. גם ביום עמוס בלימודים הוא מתעקש על לפחות שעתיים ביום של מוזיקה. במקביל, הוא גם עוסק בספורט, נפגש עם חברים, ולפעמים בוחר לא לעשות כלום כמה שעות.
הוא גר ליד הים וכמעט כל החברים באזור גולשים, אז גם התחיל לגלוש לפני כמה שנים. פלד גם רץ עם חברים (בים, כמובן) קורא על מתמטיקה, מטייל בטבע ואולי הכי הרבה, מנגן לבד או עם הלהקה שלו.
יש לו המון חלומות אבל הכיוונים הכלליים הם סטארט אפ טכנולוגי כלשהו (אולי טכנולוגיית חלל) או מחקר אקדמי בפיזיקה או מתמטיקה אבל הוא יודע שמה שמוביל לשניהם זה לימודים באוניברסיטה טובה. הוא רואה במוסיקה ובטבע ביטויים של מתמטיקה, "בסופו של יום זה הכל אותו דבר כל מה שצריך זה היגיון ויצירתיות משולבים".
.jpg "ליאן פלד. מנגן בפסנתר ובגיטרה בס - שילוב של יצירתיות והגיון ( )")
יש קשר בין נגינה ובין הצטיינות בתחומים אחרים
עדו איזנבוד, בן 18 מחיפה. למד במהלך התיכון במקביל ללימודים בטכניון בשתי תכניות: תכנית ״מדעני וממציאי העתיד״ ותכנית "מתיכון לטכניון", במהלכן השלים כמחצית מתואר ראשון משולב במתמטיקה ובמדעי המחשב.
הוא מנגן בפסנתר וניגן בחליל צד, מקפיד להשקיע זמן ומאמץ בשני התחומים ולפתח את שניהם במקביל. איזנבוד מתאמן פעם-פעמיים בשבוע בבית, גם מדריך בחוגי סיור ע"ש אורי מימון של הקק"ל ומתאמן בריצה.
לפעמים הוא נהנה לנגן בפסנתר ולאלתר בלי תווים, עם חברים או עם אחיו הקטן. החלום שלו הוא להצליח לשלב בעתיד בין תחומי העניין שלו, לעסוק בתחומים המשלבים מתמטיקה ומדעי המחשב ביחד. בנוסף, לא להזניח את הנגינה ולשלב אותה בזמן החופשי שלו.
"לפי הניסיון שלי יש מתאם גבוה בין נגינה לבין תוכניות למחוננים", הוא אומר. "בכל תוכנית למחוננים שהשתתפתי עד היום, אחוז התלמידים שגם מנגנים ביחס לכל התלמידים בתוכנית, היה בדרך כלל גבוה מאוד. כנראה שיש קשר בין נגינה ובין הצטיינות בתחומים שכלתניים אחרים".
.jpg "עדו אייזנבוד. לפי הניסיון שלי יש מתאם גבוה בין נגינה לבין תוכניות למחוננים ( )")
מה יותר מגניב: גיטרה חשמלית נוצצת או אורגן חשמלי?
עידן רבינוביץ מבאר שבע לא אובחן כמחונן אך לומד בתכנית ״מדעני וממציאי העתיד״ ובמארי קירי במסלול כימיה באוניברסיטת בן גוריון. מנגן על גיטרה בשנים האחרונות אבל לא באופן מקצועי ונהנה מזה מאוד. "מה יותר מגניב לילד בין עשר? גיטרה חשמלית נוצצת או אורגן חשמלי?", מספר רבינוביץ על ההתלבטות, ובסוף כאמור הוא בחר בגיטרה.
הלימודים גרמו לו להזניח את הנגינה אבל הוא מקפיד לפחות פעם בשבוע ובסופי שבוע לנגן. "זה תלוי כמה בן אדם פרודקטיבי כי יש לי את השבועות שכל יום נגמר בסביבות 24:00", הוא אומר, "אבל לומדים להסתדר ולמצוא זמן לעיסוקים אחרים - להתאמן, להתנדב במד"א ולצאת עם חברים".
לדבריו, "מי שבתוכנית נהנה ממה שהוא עושה, גם אם זה לא נראה ככה, קשה להצליח בתכנית אם לא אוהבים את מה שעושים. אני רואה קשר בין מוזיקה ללימודים. יש עניין של התמדה בשני הדברים. יש מוכשרים פחות ומוכשרים יותר אבל מי שמקפיד ומתמיד מצליח גם אם הוא לא הכי חכם ומוכשר, רואים את זה טוב מאוד בלימודים ובנגינה".
הגעתי למדע המוח בגלל המוזיקה
דנה ונקרט, בת 17 מזכרון יעקב, לומדת בתכנית אלפא באוניברסיטת תל אביב, רצה חצי מרתון ומנגנת פסנתר קלאסי כבר שבע שנים. "הפסנתר הוא כלי שגם כסולן יכול להישמע שלם ולא דורש ליווי, אך יכול לנגן כמלווה, בהרכב או כסולן עם תזמורת. זה כלי שאפשר לנגן עליו את כל הסגנונות השונים מקלאסי ועד ג'אז ולמעשה בעיניי פסנתר הוא תזמורת בכלי אחד.
"לפסנתר יש יכולת לנגינה שאין בכמעט שום כלי אחד – נגינה בארבע ידיים, שבעיניי היא אחד הדברים הקשים ביותר כי היא דורשת תיאום והבנה בין הנגנים הרבה יותר מאשר נגינה בהרכב".
ונקרט לומדת עם מורים מעולים דוגמת רן צמח, ואדים ודריה מונסטירסקי. "כל אחד מהם מראה לי בדרכו כמה זהו כלי מדהים וכמה אני עוד יכולה להפיק ממנו".
היא מאוד עמוסה, אבל לא מוותרת על הנגינה. היא מנגנת (בשאיפה) כל יום ויכולים להיות ימים שבהם היא תנגן אפילו ארבע שעות. "עכשיו כשיש פסנתר בתחנת הרכבת של האוניברסיטה, אני אפילו מוצאת זמן לנגן כשאני מחכה לרכבות", היא מספרת.
למרות הלימודים, המחקר באוניברסיטה והנגינה, היא מפנה זמן לחברים, למשפחה, לקרוא וגם לנוח. היא רצה מרחקים בינוניים של 10-20 ק"מ. "אני רואה קשר הדוק בין הלימודים שלי לנגינה. זה דבר שמקנה משמעת עבודה, יכולת התמדה, תשומת לב לפרטים הקטנים וביקורת עצמית – כולם דברים שדרושים מאוד לכל תחום בחיים ולעבודה אקדמאית".
לדבריה, לתחום מדעי המוח הגיעה בגלל המוזיקה. "רציתי לדעת מה עושים לנו המוסיקה והנגינה ומה בעצם מאפשר לנו ליצור מוסיקה, דבר שאין לשום יצור חי אחר. אני גם רואה את ההקשר דרך חברי לתכנית ולבית הספר, שרבים מהם מנגנים גם הם. נגינה עוזרת לפתח משמעת ומוסר עבודה וגם מפתחת יצירתיות. השילוב של אלו עוזר לי בכל תחום בחיי".
.png "(צילום: רוני נמירובסקי)")
בלי התופים לא הייתי עומד בלחץ של הבית ספר
עידו פרקאל, בן 16 מבאר אורה, לומד בתכנית אלפא במכון ויצמן, מנגן בתופים ולומד נגינה בקונסרבטוריום. "התחלתי לנגן בגיל תשע. זה התחיל מלדפוק על השולחן, אחר כך עבר לסירים והיום זה על מערכת התופים".
"אני מנסה עדיין להשאר בראש של לימודים אבל כשאני מוצא קצת זמן בין שיעור לשיעור אני הולך לחדר התופים שהוא המקום שלי בבית ספר", הוא מספר. פרקאל משתדל לנגן בבית הספר לפחות ארבע פעמים בשבוע ובבית משתדל לנגן לפחות שעתיים. כשיש לו זמן הוא משלב אימונים של איגרוף תאילנדי.
"החלום שלי לנגן עם להקת הרוק Avenged sevenfold. הלימודים והנגינה הולכים ביחד כי אני חושב שבלי התופים לא הייתי עומד בלחץ של הבית ספר. אני חושב שכל אחד יכול לנגן, זה תלוי בכמה זמן הוא משקיע".
אלפא - התוכנית למחוננים ומצטיינים; כל הפרטים על תכנית מדעני וממציאי העתיד
