אושר: הממשלה תשלם לספקים תוך 30 יום

הממשלה אישרה היום (א') את טיוטת חוק מוסר תשלומים לעסקים, הקובע כי משרדי ממשלה ישלמו לספקים לא יאוחר מ-30 יום מסוף החודש בו הוגש החשבון. לפי ההצעה, משרדי ממשלה ישלמו לספקים שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70, ורשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+90.

• אושרה תוכנית שתקל על עסקים בתחילת דרכם
  
• "האוצר הופך את דמי אבטלה לעצמאים לבלוף"
  

גופים ציבוריים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים, מוסדות להשכלה גבוהה, וקופות חולים ישלמו שוטף+45 וגם מועד התשלום בין עוסקים יהיה שוטף+45 - זאת אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

(צילום: Index Open)

אי תשלום מצד משרדי הממשלה לעסקים בזמן הנקוב בחוק תגרור תשלומי הצמדה וריבית, והחל מאיחו של 30 יום ומעלה תחול גם ריבית פיגורים. עם זאת החוק לא כולל סנקציות אכיפה פליליות. האכיפה תוכל להתבצע רק באמצעות תביעה אזרחית - שתוגש על ידי העסקים שיספגו עיכובים בתשלום.

הצעת החוק כוללת החרגה לגבי רשויות מקומיות, לפיה בעסקאות שהמימון שלהן מגיע ממקור חיצוני, תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המממן החיצוני הרלוונטי לעסקה.

"תנאי אשראי בנקאי נחותים"

בהצעה צוין, כי לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ממוצע ימי אשראי ספקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, כלומר עסקים קיבלו את התשלום כעבור כשלושה חודשים ממועד אספקת הטובין או השירות. עוד צוין, כי יש שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים, שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.

"עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק", מצוין. "פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינונים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה".

עוד נכתב, כי "מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים בשנת 2014, נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים... קביעת נורמת תשלומים הוגנת יותר תאפשר סביבה עסקית תחרותית עבור עסקים קטנים, תתן מענה לקבוצת עובדי הפרילנס שמוגדרים כעסק מבחינה חוקית אך מבצעים עבודה של שכירים במהותה, וכן תוזיל את עלויות העסקה עבור מזמיני השירות או הטובין".

(צילום: shutterstock)

בהצעה נקבע, כי במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנות מההסדרים בהצעת החוק.

נשיא להב נגד החרגת הרשויות המקומיות

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, מסר כי "התיקון בחקיקה מחייב תיקון בתפיסה ותובנה, כי בעלי עסקים הם מגזר חשוב והכרחי למשק מתקדם, והיחס שראוי לתת לו הנו בהתאם. תיקון החוק לא בא לעשות חסד עם בעלי ובעלות העסקים הקטנים, אלא לאפשר להם לצמוח ולהוביל בזכות את המשק לצמיחה".

שר האוצר, משה כחלון, מסר כי "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל, שחייבת להם כסף, מעכבת להם תשלומים. המדינה צריכה להוות דוגמה ואני בטוח שהמגזר הפרטי ילך בעקבותינו וישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש כממלא מקום שר הכלכלה, מסר כי "אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים היא לאו דווקא מחסור באשראי - אלא צורך בעודף אשראי בגלל מוסר תשלומים לקוי. הסדרת מוסר התשלומים במשק תאפשר לעסק הקטן להשקיע את המשאבים שלו במה שצריך - בשיווק, בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת כמות הלקוחות שלו. היום אנו מחילים את החובה קודם כל - על הממשלה".

רועי כהן נשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים, מתח ביקורת על ההחלטה להחריג את הרשויות המקומיות. "בתזכיר החוק ישנה החרגה למימון חיצוני שמהותו העברת תשלומים ממשרדי ממשלה לרשויות המקומיות", אמר. "אני מקווה שבהחרגה זו הממשלה לא יוצרת פירצה שתוביל למוסר כפול באשר למוסר התשלומים. החרגה זו, מאפשרת תשלום רק לאחר 10 ימים מיום קבלת המימון החיצוני ובכוונתי לפעול על מנת שההחרגה תהיה מצומצמת ולא תהפוך לנורמה".