מים מישראל לירדן יעברו דרך שטחים חקלאיים
חקלאים בעמק הירדן טענו כי העברת הצינור, המעביר מי שתייה לממלכה הירדנית, יפגע בשטחים החקלאיים שלהם. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את עתירת החקלאים, שכבר מתכננים פנייה לבית המשפט העליון
מכה לירוקים ולקיבוצים: צינור המוביל מים מישראל לירדן יעבור דרך שטחים חקלאיים המוחכרים לקיבוצים בעמק הירדן. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת דחה את עתירת הקיבוצים, שטענו כי מיקום הצינור יגרום נזק לשטחים החקלאיים שלהם. מדובר במאבק הנמשך מספר שנים שניכר שעוד רחוק מלהסתיים.
בהחלטת ממשלה משנת 2014, הוחלט כי תוגדל כמות המים השנתית המסופקת לממלכת ירדן ב-50%. כיום מספקת ישראל לירדן כ- 50 מיליון קו"ב מים, כאשר על פי ההסכמים ישראל צפויה להגדיל את הכמות לכ- 100 מיליון. קו המים ממנו מסופקים המים לממלכה הירדנית, קו כנרת-בית-שאן (קו כב"ש), בקוטר "48 מאפשר אספקת מים בכמות מוגבלת.
לכן רשות המים אישרה ל"מקורות" להניח קו מים חדש בקוטר "64 במהלך שצפוי לעלות כ-145 מיליון שקלים, שיחד עם הקו הקיים יוכלו לעמוד באספקת הכמויות הנדרשות. תוואי הקו החדש, באורך חמישה ק"מ, יספק מים לירדנים וכן ימשיך לספק מים גם לחקלאי האזור. הירוקים, רשות ניקוז ונחלים כנרת והקיבוצים מתנגדים לתוכנית.
החברה להגנת הטבע מצדדת ב"חלופת הירדן", והיא הזרמת המים בקטע "מורד הירדן" במקום בצינור. כך, ניתן יהיה לשקם בחלקו את נהר הירדן. "הזרמת המים לממלכת ירדן בצינור הנה מהלך בלתי הפיך", טוענים בחברה להגנת הטבע. בנוסף, הם טוענים שחלופת הירדן עדיפה מבחינה כלכלית וכי לאור מצב הכנרת לא ייתכן מצב שבו יוזרמו 100 מיליון קו"ב תוך שמירת מפלסים גבוהים באגם.
במשרד התשתיות אומרים כי חלופת הצינור לא תבוא על חשבון שיקום הירדן. "הגדלת כמות המים נעשית על-פי סיכום שנחתם בין ישראל לממלכת ירדן.על פי ההערכות הקיימות, התוכנית לא פוגעת בשטחים החקלאיים משום שניתן לגדל מעליה את כל הגידולים החקלאיים. בנוסף, קיימת תוכנית אב לשיקום הירדן הדרומי, במסגרתה יוזרמו 30 מלמ"ק בספיקה קבועה להחייאת המערכת האקולוגית". טרם המאבק המשפטי היו ניסיונות גישור בין הצדדים שלא צלחו. דיון בנושא התקיים גם בוועדת הפנים והגנ"ס בכנסת אך ללא תוצאות.
יש לציין כי אין עדיין תקציב לשיקום הירדן, כך שלא ברור מתי והאם התוכנית תמומש. ברשות הניקוז ונחלים כנרת הציגו את חוות הדעת של אינג' גיורא שחם המצדד בחלופת הירדן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. אך משרד הבריאות מתנגד לחלופת הירדן לאור חשש מזיהומים ולכן לא ניתן לאשרם כמי שתייה, ומצדד בהעברת המים בצינור סגור.
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת אברהם אברהם קבע כי גם אם קיימים פתרונות אפשריים אחדים, שכל אחד מהם עשוי להיראות "סביר". לדבריו, אין מקום לבית המשפט
להתערב בבחירת מוסדות התכנון באחד הפתרונות הסבירים, וכי לא ניתן לומר כי הבחירה בתוכנית של מקורות על פני חלופת הירדן אינה סבירה באופן קיצוני.
את חברת מקורות ייצגו עו"ד אינסה גולדנברג לוי ועפר שפיר. עורך דין פלג אלימלך, המייצג את הקיבוצים, אמר כי "קיבלנו את פסק הדין. אנו סבורים שנפלו בו טעויות מהותיות. אנחנו מתכננים להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון". עוד ציין כי "אם מיישמים את התוכנית אי אפשר יהיה לשקם את מורד הירדן. למדינת ישראל יש בכנרת כמות מים מוגבלת. מצב הכנרת גם כך בכי רע. רשות המים והניקוז אומרות שיזרימו מים בלי קשר וישקמו. ונחיה אותו. מה יקרה כשאין מים? לירדנים ימשיכו להזרים בצינור, והירדן יישאר כפי שהוא היום- מוזנח ועם שפכים, בלי אפשרות להחזיר מעגלי חיים שנכחדו או ייכחדו".