מילת הקסם שמשאירה כל הורה ליד הילד לפני השינה
הגיע הזמן לשכב לישון, אתם מנשקים, מחבקים ואומרים לילה טוב, אך הילד מתעקש שתשבו לידו כי הוא מפחד. איך תלמדו אותו להירדם לבד ומתי תדעו אם מדובר בפחד אמיתי או רק רצון לזכות בעוד זמן איכות אתכם?
אם הילד שלכם מתחיל לספר לכם על הפחדים שלו לקראת השינה, אתם יכולים לדעת שכנראה היה לו מאוד כיף אתכם באותו היום ובמיוחד בשעות שלפני הכניסה למיטה. לתינוקות ולילדים מאוד לא פשוט עם מעברים אז אך טבעי הדבר שהילד יחפש (וגם ימצא) אסטרטגיה (לא מודעת) כיצד להשאיר אתכם לידו.
אולי יעניין אתכם גם:
הפירות והירקות שהכי חשוב שילדים יאכלו
הורים מספרים: העצה הכי גרועה שקיבלנו
מרגש: תאומים שנולדו פגים מחזיקים ידיים
אחת הדרכים הנפוצות שילדים משתמשים בה היא שימוש במילה "פחד". איך זה פועל? - פעם אחת הילד אמר שהוא פוחד ממשהו (לא חשוב כרגע ממה), ההורה מיד הגיב ב"פחד" בעצמו: אם זה היה בסמוך להשכבת הילד, ההורה מיד החל להיות מודאג והתיישב ליד הילד עד שנרדם. הילד למד שמילת הקסם להשאיר את ההורה לידו היא לומר: "אני מפחד".
חשוב לציין, שאם ילד עבר טראומה כמו תאונה או אירוע טראומטי אחר יש לו סיבה לפחד "אמיתי" (ואני כותבת את המילה אמיתי עם גרשיים כי פחד בעיני הילד הוא תמיד אמיתי, רק שיש לדעת שהסיבה לפחד יכולה להיות מכל מיני מניעים וסיבות). אם הילד מבטא פחד ממשהו קונקרטי סמוך לאירוע יש לשוחח איתו, להביע אמפטיה ויחד עם זאת לתת לו את ההרגשה שאתם סומכים עליו שהוא ידע להרגיע את עצמו ותמיד יוכל לפנות אליכם לדבר על מה שקרה.
שינה לא שקטה
מגע וחיבוק ממקום סומך ולא מודאג תמיד עשוי לעזור ולתת לילד הרגשה של מקום בטוח. אם ההורים נשארים לשבת לידו כשהוא הולך לישון הוא מבין שיש סיבה להמשיך לפחד (שהרי אם לא הייתה סיבה אמא או אבא לא היו יושבים לידו). אם זה טוב לילד ולהורים אז המשיכו בגישה זו. מה שטוב להורים ולילדים הפרטיים שלכם אינו דורש שינוי. להורים שמבינים רציונאלית שלילד שלהם פשוט קשה להיפרד מהיום הנפלא איתם, והם רוצים שהוא יפתח הרגלי שינה עצמונית וירכוש ביטחון, יש להבין שכפי שהילד הלך לישון (כשההורים יושבים לידו), כך הוא ירצה ויהיה תלוי באותו אופן שנרדם בתחילת הלילה.
בלילה בין מחזורי השינה כשהוא יתעורר, ההורה כבר מזמן יהיה במיטה שלו ולא לידו כפי שהוא ראה כשעצם את עיניו. מה בעצם עובר לאותו ילד בראש? אני צריך את אמא או אבא כדי לא לפחד אי אפשר לסמוך עליהם כי הם ישבו לידי וכשנרדמתי עזבו. ילדים כאלה עלולים לעבור שינה לא שקטה, כי כל הזמן צריך "לעמוד על המשמר" שאמא או אבא לא יזוזו.
רצוי מאוד לטפל בפחדי ילדים במהלך היום ולא בזמן השינה. ילד שחווה אירוע שגורם לו לפחד אמתי יבטא זאת במהלך כל היום ולאו דווקא בלילה. ברוב המקרים הפחד שהילד מבטא רק כשהוא עומד להיכנס למיטה הוא פחד שמטרתו להשאיר אתכם לידו. ואני מדגישה שבמקרים שלהורים זה בסדר ויש להם את הרצון לשבת ליד הילדים גם שנים, זה בסדר, רק כדאי להיות מודעים להבדל בין פחדים במהלך היום לבין מטרתם בלילה.
פוחד מהחושך
אם הילד טוען שהוא פוחד מהחושך אז צריך להיות אמפטי איתו ואף אולי לשתף אותו בחוויות שלכם מהחושך: פחד שלכם היה כשהייתם צעירים או אם אתם יותר אוהבים את מהלך היום ופחות את שעות הלילה. שיתוף הילד ברגשותיכם הוא תמיד טוב.יחד עם זאת, מומלץ להסביר שכדי שהגוף יכנס לשינה טובה חייב להיות חושך. בהתאם לגיל הילד יש להסביר על הורמון החושך, הורמון המלטונין ואם הילד קטן כדי להבין זאת אז אומרים לו שבבוקר יחזור האור.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אנחנו כהורים יודעים שחושך זה לא מסוכן וצריך להעביר לילד את הביטחון שבלילה ישנים בחושך ואת חשיבות החושך למנוחת הגוף. ילדים קוראים אותנו, ההורים כמו ספר פתוח, וכל תגובה שלנו צריכה להיות מושכלת ומלאת ביטחון. הורות היא מלשון להורות את הדרך – גם את הדרך לשינה עצמונית וטובה.
10 הדברות ללמד ילד לישון בלי שההורה ישב לידו:
1. לא להיבהל מהמילה "פחד". להקשיב למה שהילד אומר ולחשוב ממה זה נובע ומתי הילד מבטא אותו.
2. להיות אמפטי לרגשות אך לא להיכנע להן. לטפל בכל מקרה לגופו.
3. במידה ואתם מתרשמים שיש סיבה לפחד (מעבר הקושי להיפרד מהיום הפעיל והמעניין) כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
4. להימנע כמה שניתן מהמילים: לא תקבל! אסור! אוי ואבוי! וכדומה ולהחליף במילים בעלות גוון חיובי כמו: ניתן לקבל בבוקר, מחר יהיה אפשרי ועוד.
5. אם הילד בוכה ומתעקש שתשבו לידו – תגיעו אליו, תגעו בו ותאמרו לו: (בשקט) ששש, עכשיו לילה, ישנים. אם הוא יחזור על דרישותיו אתם תחזרו בשקט על אותה מנטרה. וכך הלאה. לא להיכנס למשא ומתן איתו אבל תהיו נחושים ועקביים, ללא הבעת כעס.
6. זכרו את הכלל הידוע: ילדים הם אנשי עסקים מלידה: בכל מקום ורגע שיהיה להם רווח הם לא יוותרו עליו. אם בכל פעם נכנסתם ונתתם עוד נשיקה אחת ודי, הוא לא יפסיק ויגרום לכם להיכנס שוב ושוב. יש להרבות במגע, חיבוקים ונשיקות במהלך היום אבל בלילה זה זמן לישון.
7. אם הילד יצא מהמיטה יש להחזירו אך שימו לב: לא להרים אותו על הידיים. הרמה על הידיים היא רווח גדול שהילד לא יוותר עליו בקלות, אם בכלל. אפשר וצריך להרים ילד על הידיים כשיש לו צורך וזה בסדר מצד ההורה אך העיתוי כאן הוא חשוב: ביום- כן בלילה –ישנים.
8. הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים. כשתעשו שוב ושוב מאותו הדבר הילד יבין שתשומת הלב תגיע בבוקר ובלילה הוא יישן בנועם ובשקט. בבוקר הוא יתעורר לחיוכים, החיבוקים ולעוד יום של חוויות משותפות.
9. זה בסדר גמור ואף מומלץ להסביר לילד שגם לכם יש צורך בשינה ואתם מאוד תודו לו כשהוא יעזור לכם בתהליך. ילדים שמשתפים אותם גם בצרכים של ההורים יהיו ילדים בעלי נתינה לאחרים והדמוי העצמי שלהם יעלה.
10. זכרו בבוקר לעודד את הילד שהצליח במשימה, ותאמרו לו עד כמה היה נעים לכם שהצלחתם לישון בזכות עזרתו. אם הוא לא צלח והתעורר בלילה ונאלצתם להחזיר אותו למיטה מספר פעמים – תאמרו לו שהלילה אתם סומכים עליו שיצליח. לא לכעוס, בוודאי לא להעניש רק לתת תקווה שיום חדש מביא איתו אפשרות ללמוד ולתקן.
לא רוצים לישון! צפו בתאומים הנחושים:
לפנייה לכתב/ת 
