"יצאה עם חילוני אבל לא ויתרה על הדתיות". הוריה של שלומית קריגמן נפרדים
הוריה של שלומית קריגמן ז"ל שנרצחה בפיגוע בבית חורון יקומו מחר מהשבעה ומספרים על בתם: "מה שאפיין אותה היה הניגודיות. זה המסר שאפשר לקחת מחייה. היכולת לגשר, לקבל ולהכיל גם אנשים ודברים שאתה לא מסכים איתם". הנשיא ריבלין ביקר את המשפחה: "אנו מאבדים גם את הטובים והטובות"
"היא הייתה ילדת טבע, שטיפסה על עצים ושיחקה בחול. מנגד, בכל רגע פנוי שהיה לה היא עצרה וקראה ספר. תמיד היה לה ספר בתיק, למקרה שיתפנה קצת זמן והיא תוכל לקרוא. כשמחכים לאוטובוס, כשיש זמן לחכות". כך תיארה היום (א') נעמה קריגמן את בתה, שלומית ז"ל ("כמעט בת 24"), שנרצחה בשבוע שעבר בפיגוע בבית חורון. מחר בבוקר תקום משפחתה של שלומית מהשבעה.
מול הנופים הפראיים של מושב שדמות מחולה בצפון הבקעה, שם גדלה שלומית, סיפרה אמהּ נעמה על הילדה שחגגה את בת המצווה בהדרכת טיול משפחתי בנחל חרוד, והעדיפה בבגרותה לעבוד בחנות ספרים למרות שהרוויחה פרוטות, כי זה מה שאהבה. "מה שאפיין אותה היה הניגודיות", אמר צחי (יצחק), האב. "מצד אחד ילדת טבע ומצד שני הקריאה. מצד אחד הרבה טיולים ושטח ומצד שני היא הייתה מאוד עדינה. בלונדינית עם עור חרסינה", סיפר.
"היא לא אהבה לאכול, אבל אהבה לבשל. היא יצאה עם חבר חילוני אבל לא ויתרה על הדתיות שלה, והוא לא ויתר על החילוניות שלו. הם התכופפו האחד לעבר האחר", תיאר. "זה המסר שאפשר לקחת מחייה. היכולת לגשר, לקבל ולהכיל גם אנשים ודברים שאתה לא מסכים איתם. במקום שלא התאים לה היא פשוט לא הייתה. לא נאבקה אבל שמרה על האמת שלה".
בית המשפחה בשדמות מחולה היה מלא היום במבקרים שהגיעו לנחם את ההורים, את ששת האחים והאחיות (שלומית הייתה הבכורה), וגם את הסבים והסבתות שיקומו מחר מהשבעה. בכניסה לבית ניצב דגם הספרייה הציבורית שעיצבה שלומית במסגרת לימודיה האקדמיים באוניברסיטת אריאל. צמוד לספרייה מונף דגל המדינה.
על הלילה שבו נרצחה סיפר האב יצחק שאחותה הצעירה של שלומית, תמר, שגרה גם כן בבית חורון, הייתה זו שדיווחה להם על הפיגוע: "בתחילה היא אמרה שהיא פצועה קל והועברה לבית החולים. היינו בשדה התעופה, הורדנו את הבן שלנו שטס לאיטליה לחופשת סקי, הוא לפני גיוס ורצה קצת להתרענן. מיהרנו לירושלים ולא ידענו באותה עת לאיזה בית חולים פינו אותה. גם במד"א לא ידעו לעדכן אותנו. נסענו לפי מה ששמענו בכלי התקשורת להדסה הר הצופים. מיד כשהגענו הרופאים יידעו אותנו במצב. ברגע שאפשר היה הם נתנו לנו להיות איתה, למרות הקושי, ולמרות שנאבקו על חייה. היחס אלינו היה מדהים".
במסדרונות בית החולים הכירו בני המשפחה את הוריו של נועם, שהיה בן זוגה של שלומית בשנתיים וחצי האחרונות. "כל השנים פשוט לא יצא להכיר אותם, וכאן, בנסיבות המצערות האלה, פגשנו בהם בפעם הראשונה ואפשר לומר שצמח לנו עוד ענף במשפחה", מוסיפה האם נעמה. "בכלל, אנחנו רוצים להודות לכל מי שתמך בנו לאורך כל הימים הנוראים. למי שעזר לשלומית - הפרמדיק שטיפל בה, הצוות שנלחם על חייה. תודה לתושבים בבית חורון ובשדמות מחולה, ולאנשים שאנחנו בכלל לא מכירים ובאו לעודד ולתמוך".
שלומית קריגמן היא בת למשפחה ותיקה בשדמות מחולה. היא שירתה שנתיים בשירות לאומי - בתחילה באריאל, במרכז להעמקת יהדות, ולאחר מכן כקומונרית בסניף של תנועת הנוער בני עקיבא בבית חורון. לאחרונה היא סיימה תואר ראשון בעיצוב תעשייתי באוניברסיטת אריאל,
והתגוררה בבית סבה וסבתה בבית חורון, שם נרצחה.
האם נעמה סיפרה על ילדותה: "שלומית טיפסה פה על העצים, התרוצצה, שיחקה בחול. גדלו פה חבורה של בנים ובנות מכל הגילאים. אני זוכרת שבתור אימא שבאה מתל אביב זה היה אחד הדברים שהפתיעו אותי, זה שהם גדלים פה ביחד, בלי שכבות גיל ברורות, הכל מאוד מעורבב. היא מאוד מאוד אהבה ונהנתה מזה. היא הייתה מדריכה בבני עקיבא, שותפה בפעילות של הנוער, נרתמה לקייטנת אילן בכל קיץ. תמיד בגישה כזו של 'איפה שאני משפיעה - אני נכנסת'".
מוקדם יותר ביקר את המשפחה נשיא המדינה ראובן ריבלין. "אנחנו מאבדים גם את הטובים והטובות ביותר החיים בינינו", אמר הנשיא. "כך נפלה שלומית על משמרתה. ילדה של שמחה ומעשה, של מחשבה יצירתית ואהבת אדם".
יצחק קריגמן סיפר לו: "הגענו לשדמות מחולה מבית חורון כששלומית הייתה תינוקת. שם היא נולדה ושם נרצחה".
לפנייה לכתב/ת 
