איך הוא יכול לאהוב אותי? מה לא בסדר אצלו?
דנה לא מאמינה לחיזורים של יואב. למרות שהוא עושה הכל כדי להראות לה שהוא איתה כדי להישאר, היא נותרת סקפטית. מבחינתה זה הזוי שמישהו כמוהו באמת ירצה אותה. אימון אישי
"אפשר לקבוע פגישה איתך? זה דיי דחוף". אני מקבלת את ההודעה הזאת בשעת בוקר מוקדמת, וקובעת עם דנה הכי מוקדם שאני יכולה. אנחנו לא מכירות, אבל משהו גורם לי בכל זאת להנדס את היומן כדי לפגוש אותה. דנה מתיישבת ומתחילה: "אנחנו כבר חודשיים ביחד. הוא מתקשר, משקיע ואפילו כבר הכיר לי את החברים והמשפחה. הוא עף עלי, אבל אני לא מאמינה לו".
עוד בנושא:
איך מפגש מקרי עם האקס דפק לי את המסיבה
איך תחושת ההחמצה דופקת את הזוגיות שלנו
8 סיבות שישכנעו אתכם להפסיק להיות לבד
דממה של רגע עוצרת את השצף, ודמעה מופיעה בזווית העין. "אני לא יודעת מה לעשות, נראה לי שאני הורסת את זה. עד שזה קורה כמו שצריך, ברור שמשהו בתוכי יהרוס את זה". דנה ממשיכה ומתארת איך בכל פעם שיואב מראה לה שאכפת לו, אומר לה שהיא יפה, קונה ומשקיע בה, היא רק חושבת לעצמה שזה בטח יגמר עוד מעט כי לא יכול להיות שגבר כמו יואב באמת ירצה אותה.
היא כמובן לא אומרת לו את זה, אבל מאז שהתחיל הקשר וככל שזה נהיה רציני, דנה לא הצליחה להתגבר על הקול הפנימי שבה שעשה כל שביכולתו כדי לנקר את התקווה והשמחה, וכדי להזהירה שלא לפתח ציפיות, כי אין מצב ריאלי שמישהו כמוהו באמת יאהב אותה.
הקול שבפנים
כשאנחנו נותנות פנים וצורה לקול שמזהיר את דנה מלפתח ציפיות, אנחנו מגלות את מחול השדים שחג לו במעגל שבטי מוכר כבר שנים, ומזכיר לה את כל הדברים שאינם "מספיק טובים" אצלה. הוא מזכיר לה שהיא לא יפה ורזה כמו החברה הקודמת של יואב, מזכיר לה שהעבודה שלה לא להיט ושהיא לא התותחית האיכותית שהיתה רוצה להיות. הוא מזכיר לה את הקופסה השחורה עם כל הגברים שלא רצו אותה ושברו לה את הלב, וגם את זה שהיא כבר לא צעירה. הוא אפילו לפעמים משמיע לה את התקליט הנושן עם המנגינה המוכרת והמקטינה של אמא שלה, "שלפעמים צריך להתפשר". כל אלה ועוד, נרקמו לכדי רשימה שבקשתי מדנה להכין, תחת הכותרת "למה אני לא מאמינה לו".
אין לו סיכוי
אחרי התזמורת המדכאת הזאת, דנה הבינה שלא משנה מה יואב יעשה – אין לו סיכוי! היא לא תאמין לו כל עוד היא עצמה מרגישה שהיא לא מספיק. כשאנחנו מקלפות עוד הבנה חשובה, דנה מבינה שחוסר האמונה יוצר אצלה תלות. היא זקוקה כל הזמן לאישורים מיואב, וכשהוא לא מתקשר היא מתחילה לאכול סרטים בלתי סבירים. היא עסוקה כל הזמן בהשוואות ובבדיקות אם יואב מסתכל על אחרות. היא לא מביאה אותו הביתה מחשש שתצטרך להתמודד גם עם האכזבה של אמא שלה כשזה יגמר, אבל היא כן עושה להם בוקינג על אירועים עתידיים שמבטיחים תוכניות קדימה.
הפרדוקס של דנה פרוס לפנינו ושאלת השאלות היא מה עושים איתו? איך יכול להיות שאנחנו כל כך כמהים שמישהו יאהב אותנו, יקבל אותנו כפי שאנחנו ויאכלס את השלווה מחדש בלב, אבל כשזה קורה אנחנו פשוט לא מאמינים?
שובי הביתה
הדרך של דנה להתגבר על ה"לא מספיק" הייתה לאזן אותו – היא התחילה להזכיר לעצמה בעקביות את מה שכן יש בה, ולא מתוך השוואה החוצה, אלא פשוט לתת למה שקיים בתוכה להיות נוכח. זה הביא אותה להסתכל על כל המקומות בחיים שלה שהיא מרגישה "לא מספיק", וגם שם לבחור אחרת ולפעול. היא החלה את לימודי התואר השני שרצתה כבר שלוש שנים, ביקשה העלאה בשכר, חזרה לרוץ והפסיקה להסתיר את הקושי שלה מול יואב.
השיתוף מולו הפך אותנטי ולא דרמטי, ובעיקר דיבר על כמה היא שמחה שהוא איתה ושהוא רואה בה את כל הדברים הטובים, כי זה רק מזכיר לה את מה שהיא. עם הזמן, הקולות נרגעו ואת מקומם תפס ביטחון ושקט.
לדנה, כמו לכולנו, יש עוד דרך לעשות כדי באמת לאהוב ולקבל את עצמנו, או יותר נכון את חוסר השלמות שבנו. זה יכול לקחת חיים שלמים, וזה יכול להפוך גם לבחירה של כל רגע מחדש, כי יש משהו אחד שאף אחד לא יכול עליו - והוא להשלים משהו שחסר אצלנו.
הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודותיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
