ניגריה מבקשת הלוואות חירום בסך 3.5 מיליארד דולר
נשיא ניגריה הגיש את הבקשה בניסיון להשיג מימון לגירעון, אשר עומד על סך 15 מיליארד דולר. מדובר בכלכלה הגדולה באפריקה, אשר רשמה פגיעה משמעותית בעקבות הצניחה במחירי הנפט הגולמי
ניגריה ביקשה הלוואות חירום בסך 3.5 מיליארד דולר מהבנק העולמי והבנק האפריקאי לפיתוח לסגירת הפער בתקציב שלה, בעוד סימן לפגיעה במדינות המפיקות נפט על רקע מחירי הנפט הצונחים, כך על פי דיווח של עיתון הפייננשיאל טיימס.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
נשיא ניגריה מזה 8 חודשים, מוחמאדו בוהארי, הגיש את הבקשה בניסיון להשיג מימון לגירעון בסך 15 מיליארד דולר, אשר הועמק בעקבות גידול בהוצאה הציבורית.
אולם שרת האוצר של ניגריה, קמי אדאוסון, מנסה להרגיע את הרוחות ואמרה כי ההלוואות אינן צעד "חירום" אלא "הדרך הזולה ביותר" למימון "גירעון בתקציב". "אם הבנק העולמי מציע לי את הריבית הטובה ביותר עבור הוצאות על חשמל, תחבורה, ופרויקטים של כבישים להם אנחנו זקוקים, למה שאלך לשוק היורו בונדס?", אמרה. לדבריה, ניגריה לא ביקשה חילוץ אלא מימון נוח לשירות ההשקעות המתוכננות בתקציב המדינה לשנת 2016.
כלכלת ניגריה היא הגדולה באפריקה, והיא רשמה פגיעה משמעותית בעקבות הצניחה במחירי הנפט הגולמי. הכנסות המדינה מנפט צפויות ליפול מ-70% מההכנסה של המדינה לשליש בלבד השנה.
הלוואה בסך 2.5 מיליארד דולר מהבנק העולמי והלוואה בסך 1 מיליארד דולר מהבנק האפריקאי לפיתוח, אשר ייהנו מריבית נמוכה מהריבית בשוק, חייבות לקבל ראשית אישור ממועצות המנהלים של הבנקים.
עתודות המט"ח של הבנק המרכזי נחתכו בחצי
"אני חושב שכולנו מסכימים שניגריה עומדת בפני אתגרים משמעותיים חיצוניים ופיסקאליים כתוצאה מהצניחה החדה במחירי הנפט, בדומה לכל יצואניות הנפט", אמר ג'ין לאון, נציג קרן המטבע העולמית בניגריה. עם זאת, לדבריו ניגריה עדיין לא צריכה תכנית חילוץ של ה-IMF. "אנחנו לא קרובים לכך אפילו".
בינתיים העתודות של הכלכלה הניגרית הולכות ומדלדלות. עתודות המט"ח של הבנק המרכזי הגיעו ל-28.2 מיליארד לעומת קרוב ל-50 מיליארד לפני מספר שנים. קרן חירום שכללה 22 מיליארד דולר בעת המשבר העולמי ב-2008, מחזיקה כעת 2.3 מיליארד דולר.
הפיקוח על ההון, שהוטל על ידי הנשיא בוהארי בשנה שעברה, העיב על קצב הצמיחה, וה-IMF קראו לו לחפש חלופות אחרות. הבנק המרכזי אמנם הציג את הפיקוח הראשון על ההון לפני הכניסה של בוהארי לתפקיד בחודש מאי האחרון, אך צעדים חדשים יושמו מאז שהנשיא הביע תמיכה בהם.
במהלך ביקור של כריסטין לאגארד, יו"ר קרן המטבע העולמי, הפצירה בממשלה לאפשר למטבע הנאירה הניגרי להיסחר בצורה חופשית יותר, על מנת לעזור בספיגת הזעזועים הכלכליים. "הדבר יכול גם למנוע את הצורך בהגבלות יקרות של מט"ח, בהן אנחנו לא ממש תומכים", אמרה לגארד בנאום בפרלמנט הניגרי.
חלק מהגורמים סבורים כי גובר הצורך בסיוע חיצוני. הבעיות הכלכליות הנוכחיות של ניגריה הן "בדיוק המצב שהלוואה של ה-IMF נוצרה על מנת להתמודד איתו", אמר ג'ון אוסבורן, כלכלן בחברת קפיטל אקונומיקס. על אף שבוהארי הבטיח רפורמות, ייקח להן זמן לעבוד ו"קבלת כסף מבחוץ יעזור לו לעשות זאת", לדבריו. עם זאת, בוהארי וממשלתו צפויה להתנגד לתכנית חילוץ מלאה של קרן המטבע העולמית.
ההלוואה מהבנק העולמי תהיה חלק מהלוואות "מדיניות הפיתוח" שלו, בהן משתמש הבנק להלוות עזרה למדינות העומדות בפני קשיי מימון קצרי טווח. הלוואות כאלו, הידועות בתור "פעולות מדיניות פיתוח", מגיעות לרוב לצד תכניות חילוץ של ה-IMF, אך הן יכולות להיות עצמאיות מה-IMF.
במהלך המשבר של שנת 2008-09, הבנק העולמי העניק הלוואות שכאלו בעזרה למדינות מתפתחות, לרבות ניגריה. ובעקבות הבעיות הגדלות אשר בפניהן עומדות כלכלות מתפתחות רבות במדינות יצרניות סחורות, נציגי הבנק אמרו כי הם רואים שוב את הביקוש לכך.
לפנייה לכתב/ת 
