ישראל ואירלנד מובילות ביוקר המחיה ב-OECD
נתוני ה-OECD חושפים את מה שכל ישראלי יודע: רמת המחירים בארץ היא הגבוהה ביותר במדינות הארגון, לצד אירלנד. כמו כן, ישראל ראשונה ברגולציה על שוק המוצרים, ושנייה אחרי יפן ברמת המחירים ביחס לשכר. הפיתרון? "לפתוח את המשק לתחרות מחו"ל ולהפוך את הרגולציה לידידותית"
"יש לקדם תחרות בענפי המזון, הבנקים והחשמל בישראל ובאופן כללי לפתוח את הכלכלה הישראלית בצורה רחבה יותר לתחרות מחו"ל". כך אמר היום (ב') קלוד ג'ורנו, ראש דסק ישראל ב-OECD.
OECD: "מחירי הדירות בישראל מופרזים גם בהשוואה לארה"ב"
מזכ"ל ה-OECD: ישראל צריכה להביט בעצמה במראה
דו"ח ה-OECD: ישראל מושחתת, ענייה ומאושרת
יותר גרועים מצ'ילה: ישראל במדד השחיתות
הדברים נאמרו ביום עיון שערך מרכז טאוב בנושא מצב התחרות בישראל. מהנתונים שהציג ג'ורנו עולה כי בעיית הפריון בישראל מהווה אתגר לאור העובדה שמגרעות עקביות בשוק המוצרים הישראלי מחלישות את הפריון. עוד עולה כי הגידול בתוצרת ומצב התעסוקה בישראל היו חזקים בעשור האחרון.
חומרת הרגולציה של שוק המוצרים: ישראל במקום הראשון
הגידול בשיעור התעסוקה עלה על הממוצע של מדינות ה-OECD. ב-2016 שיעור התעסוקה עומד על 73%, לעומת 65% בשאר מדינות ה-OECD בממוצע. עם זאת, כאמור, הפריון היה חלש בישראל בעשור האחרון. הענפים שמוטים לשוק הישראלי ומושפעים פחות מתחרות מחו"ל מורידים את ביצועי הפריון בישראל.
מהנתונים עולה, כי השוק הישראלי מוגן מפני תחרות מחו"ל, והדבר מתבטא בשיעור הנמוך של המוצרים והשירותים המיובאים לישראל, ביחס לתמ"ג. שיעור זה כמעט ולא השתנה מאז אמצע שנות ה-90 ועד אמצע העשור הנוכחי.
אם ב-1995-1996 שיעור המוצרים והשירותים שיובאו היה 31% מהתמ"ג, הרי שב-2013-2014 הוא עלה ל-32%. לעומת זאת, מדינות ה-OECD פתוחות הרבה יותר לייבוא מחו"ל. ב-2013-2014 שיעור המוצרים והשירותים שיובאו מחו"ל מתוך התמ"ג במדינות ה-OECD היה לא פחות מ-51%.
מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום הראשון בחומרתה של הרגולציה של שוק המוצרים. מדד חומרת הרגולציה, שנע בטווח של 6-0, עומד בישראל על 2.1, לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 1.4. במגזרים רבים בישראל, העיד ג'ורנו, שולטים מונופולים או אוליגופולים (מספר קטן של שחקנים), כמו בענפי המזון, הבנקים, החשמל, הגז, הרכבת, הבטון והנמלים.
מדד יוקר המחייה: ישראל ואירלנד בראש
גו'רנו ציין, כי "יוקר המחייה בישראל גבוה", ומהנתונים שהציג התברר כי רמת המחירים בישראל היא הגבוהה ביותר, לצד אירלנד. לפי מדד שבו הרמה 100 מסמלת את ממוצע המחירים ב-OECD, בישראל ובאירלנד הרמה הינה 150 (יקר ב-50% מה-OECD). באינדקס שבו הרמה 100 מסמלת את התמ"ג לנפש בממוצע ב-OECD, הרמה בישראל עומדת על 86."יוקר המחייה בישראל גבוה ב-20% מספרד וב-30% מקוריאה", אמר ג'ורנו, "שתי מדינות עם רמות הכנסה זהות לישראל". לדבריו, רפורמות משמעותיות בשוק המוצרים הישראלי יוכלו להביא לגידול בשכר ולהפחית את יוקר המחייה.
הרפורמות שמציע ג'ורנו בשוק הישראלי הן קידום התחרות בענפי המזון, הבנקים והחשמל. "באופן כללי", אמר, "יש לפתוח את הכלכלה הישראלית בצורה רחבה יותר לתחרות מחו"ל. יש להפוך את הרגולציה לידידותית יותר לעסקים ולשפר את יעילות ההתערבות הממשלתית".
רמת ריכוזיות גבוהה בענף הבנקאות
גם בענף הבנקאות הציע ג'ורנו שינויים. לפי נתוני ה-OECD, הריכוזיות הגבוהה בענף הבנקאות, ממקמת את ישראל במקום הרביעי במדד הריכוזיות – אחרי פינלנד, אסטוניה והולנד, והרבה מעבר לממוצע ב-OECD. "זה מחליש את התחרותיות ואת היעילות של ענף הבנקאות", אמר ג'ורנו.
לדבריו, "ישראל צריכה לאפשר כניסה של מתחרים חדשים לבנקאות הקמעונאית, בייחוד ישויות אשראי חוץ בנקאיות תחת רגולציה מתאימה. יש לעשות שימוש טוב יותר בשירותי הדואר בישראל – מדינות רבות ב-OECD משתמשות בשירותי הדואר ליצירת גישה לאשראי על מנת להגביר את התחרות".
בנוסף הוא התייחס לעלויות הגבוהות שיוצרת הכשרות בענף המזון הישראלי: "יש דרכים טובות יותר לאכוף את חוקי הכשרות, צריך לבחון איך ליישם אותן".
מחירים ביחס לשכר: ישראל במקום השני אחרי יפן
איתן רגב ממרכז טאוב אמר בכנס: "הישראלים עובדים יותר מדי - מספר שעות העבודה השבועיות הוא 37 בממוצע בישראל, בעוד שממוצע שעות העבודה בשבוע במדינות ה-OECD הוא 33. כשבוחנים את הקשר בין שעות העבודה למועסק ובין רמת הפריון לשעת עבודה במדינות ה-OECD, מוצאים מתאם שלילי גבוה (0.8). ממצא זה תואם את ההנחה שהתפוקה השולית של העובד פוחתת עם עליית מספר שעות העבודה".גלעד ברנד, גם הוא ממרכז טאוב, אמר: "המחירים בישראל מאוד גבוהים והשכר הוא יחסית נמוך. ישראל ממוקמת במקום השני ברמת המחירים העודפת אחרי יפן".
מדוע המחירים לא ירדו בישראל כמו שירדו בשאר המדינות? לדברי פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב, "אנחנו מדינה קטנה ומבודדת והתערבויות ישירות בשווקים דרך רגולציה הובילו לריבוי של מונופולים מוסדרים בתעשיות מפתח".
פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לתמלוגי גז, אמר בכנס: "השליטה על המחירים היא גישה טובה אבל לא הכי יעילה. הניסיון בישראל מוכיח שזה לא עובד טוב. אני חושב שהמערכת הבנקאית בישראל אופיינית לשוק של אוליגופולים.
"בממשל התאגידי של הבנקים זה משתקף במשכורות של עובדי הבנקים. חלק גדול מהעיוותים טמונים בשכר המנופח. למה הם עושים את זה? כי הם יכולים. הפתרון צריך להיות בדמות מבנה תחרותי.
"אני סקפטי לגבי הפרדת חברות האשראי מהבנקים כי אני לא חושב שזה יפתור בצורה יסודית את הבעיה. אני לא יודע איך השליטה על המחירים תפחית את המשכורות המנופחות. יש ליצור עוד מתחרה אחד גדול לפחות בענף הבנקים".
גילה: לאפשר לדואר להתחרות בשוק האשראי
פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הוסיף: "זה שאנחנו שואפים להגדלת התחרות ולהפחתת הריכוזיות במשק היא דבר טוב. מאמצינו להגדיל את התחרות התקבלה בהרבה ביקורת, בעיקר מהמגזר העסקי. זה אומר שאם הממשלה תחליט להילחם ביוקר המחייה ולקדם תחרות, היא צריכה להיות נחושה בכך. יש רגולציה טובה ורגולציה רעה, שאותה צריך להפחית".
עוד אמר גילה: "אתגר משמעותי אחד שאנחנו ניצבים בפניו בחמש השנים האחרונות הוא המאבק ביוקר מחירי המזון. חשוב לומר שחוק המזון שנחקק לפני כשנה צריך להיות מיושם בקפידה כדי לאפשר לו לעבוד. בנוסף, צריך להיאבק בריכוזיות של הקמעונאים.
"לגבי המאבק בריכוזיות הבנקים, אני לא מבין למה צריך לעכב את ההפרדה בין חברת כאל לבין שני הבנקים שמחזיקים ושולטים בה. יש לאפשר לדואר ישראל לשמש פלטפורמה שתתמודד בתחרות מול חברות האשראי.
"מהדוגמא של קרטל המאפיות עולה המסקנה כי יש להחמיר את הענישה על קרטלים – הענישה בישראל היא נמוכה יחסית. שנת מאסר בפועל היא שיפור, אבל העונשים בישראל נמוכים בהשוואה לעונש הממוצע בארה"ב - 25 חודשי מאסר".
לפנייה לכתב/ת 
