"גננת נעלה בת 6 במחסן". הכנסת דנה בעונשים אלימים במערכת החינוך
מנהל סגר תלמידים בחדרו למשך שעה, מורה שפגע מינית עבר למוסד אחר, וגננת מהשרון השפילה ילדה מול כל הגן. אלה חלק מהאירועים שנדונו בוועדה לזכויות הילד. ח"כ שאשא ביטון: "מזיזים את הבעיה ממקום למקום"
לדברי שרית, המעשים נמשכו שבועות ארוכים עד שתלונות חוזרות ונשנות שלה הביאו לקיום שימוע לגננת המחליפה ולהרחקתה מהגן. "עד אז, היו ימים שבהם הבת שלי לא הלכה לגן", הוסיפה האם. "היא הפסיקה לתפקד ונפגעה מבחינה רגשית, בכתה, צעקה, לא נרדמה לעיתים, ופעמים אחרות הייתה קמה בבהלה בלילה".
תלונתה של שרית הייתה אחת העילות לדיון דחוף בנושא "שימוש באלימות כאמצעי ענישה במוסדות חינוך", שקיימה היום הוועדה לזכויות הילד בכנסת. לפי נתוני משרד הרווחה שהוצגו בדיון, ב-2014 נחקרו כ-130 ילדים אצל חוקרי ילדים בעקבות אלימות שלכאורה הופעלה כלפיהם על ידי איש צוות חינוכי.
בין התלונות שהתקבלו במועצה לשלום הילד: מורה שדיווח כי מנהל בית ספר נועל תלמידים בחדר כעונש לשעה ויותר מבלי לאפשר להם לשתות או לגשת לשירותים; הכאת תלמיד בבית ספר יסודי וניסיון ללחוץ על האם לבטל את התלונה שהגישה למשטרה; אזרחית שמתגוררת בסמוך לגן התלוננה כי גננת הכתה שני ילדים קטנים תוך גרירתם על הרצפה; מורה בבית ספר הורשע בפגיעות מיניות בילדים, אך עבר ללמד במוסד אחר והמשיך לפגוע עד שנעצר.
על פי הנתונים, 65 אירועים היו חד פעמיים והשאר מקרים מתמשכים. ב-ynet דווח לפני כשבועיים על השעיית סייעת שנהגה לקשור את ידיהם של ילדים בגן. בנוסף, נחקרו 36 ילדים בעקבות חשד לפגיעות מיניות של אנשי צוות חינוכי.
עם זאת, על פי הנתונים שהציג בדיון מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות כנגד קטינים במוסדות חינוך מ-531 ב-2010, ל-458 תיקים בשנת 2014.
"למרות שרוב אנשי החינוך הם אנשי מקצוע מסורים, אי אפשר להתעלם מקיומו של מיעוט לא מבוטל של אנשי חינוך שפוגעים בילדים. זו תופעה שאי אפשר להשלים איתה", אמר ד"ר קדמן ל-ynet. "הציפייה היא שאיש חינוך יהיה איש מופת בעניין הזה. למרבה הצער דרך הטיפול של המערכות בתופעה היא הרבה פעמים הכחשה, גמגום וחוסר נחרצות. צריך לזכור שהעברת איש חינוך שכשל בתפקידו איננה פתרון אלא הזזת הבעיה".
נציגי משרד החינוך שהשתתפו בדיון ציינו כי המשרד מתייחס לסוגיה בחוזר מנכ"ל שיצא באפריל 2015, ולפיו מקרים של אלימות פיזית ומילולית מטופלים בחומרה. חוזר המנכ"ל קובע כי יש חובת דיווח, אולם נציגי משרד החינוך הסבירו שלמשרד אין את הכלים לפטר איש הוראה אחרי שההליך הפלילי נסגר, וכי יש קושי לפטר עובד הוראה בשל העובדה שהוא מעוגן בהסכם קיבוצי.
"הדברים לא תמיד בשליטה של המשרד, הם בהחלטה של ערכאות משפטיות ותלויים במערכות המשפטיות", ציינו נציגי המשרד.
עו"ד אסף רוזנברג ממשרד החינוך הוסיף: "כשיש היום תלונה נגד אחראי על חסר ישע (מורה), יש חובה להעביר דיווח לפקיד הסעד או למשטרה, והם האמונים לפי חוק להתחיל בחקירה או בבדיקה. כולם משקיעים זמן ואנרגיות, אבל במבחן התוצאה יש מספר נמוך מאוד של הרשעות".
יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, שיזמה את קיום הדיון בעקבות פניות שהתקבלו בלשכתה, הגיבה לדברים אלה ואמרה: "התחושה היא שאנחנו עסוקים מדי בלהגן על העובדים, וזאת הסיבה שבגללה אין לנו את האומץ לנקוט צעדים שיש לנקוט. מזיזים את הבעיה ממקום למקום במקום לטפל בה בצורה הראויה. יש הרגשה שלא עושים את הנדרש בגלל הסכמים קיבוציים. איזה סיבות יש לא להשעות בגיר שפגע בקטין? זה לא נעשה תמיד, ואם כן, זה לוקח זמן".
היא הוסיפה כי יש לקיים מבחני אישיות כתנאי סף לעבודה בתחום ההוראה והחינוך, ולא להשאיר את הקבלה למקצוע כתלויה רק בהיבט האקדמאי.
לפנייה לכתב/ת 
