כיכר דיזנגוף חוזרת למפלס הרחוב. זה טוב?
בעלי עסקים בסמוך לאתר המיתולוגי בתל אביב מביעים שביעות רצון מההחלטה להשיב את הכיכר למפלס הרחוב שנחשפה ב-Xnet. "זה מקום מפלט להומלסים, התנועה תהיה יותר נכונה", טענו בעלי העסקים. אדריכל העיר הבטיח שהסמיכות לעבודות הרכבת הקלה לא תגרום לפגיעה
"יהיו הפרעות בזמן העבודות, אבל בסוף זה ישתלם". בעלי עסקים באזור כיכר צינה דיזנגוף המיתולוגית קיבלו בקורת רוח את החלטת עיריית תל אביב-יפו להוריד את הכיכר חזרה למפלס הרחוב ולשוב לתצורה המקורית שלה. לפי ההחלטה שנחשפה אתמול (ב') בערוץ האדריכלות של Xnet, הכיכר המחודשת צפויה להיחנך ב-2018.
לפי התכנון, הכיכר במתכונתה הנוכחית תיהרס בעוד כמה חודשים, ואז יחלו העבודות להורדתה למפלס הרחוב. הכיכר נחנכה ב-1938 ונקראה על שם צינה דיזנגוף, רעיית ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף. ב-1976 הוגבהה הכיכר מעל מפלס הרחוב על מנת להקל את עומס התנועה באזור, וכמה שנים מאוחר יותר התווספה במקום המזרקה "מים ואש" של הפסל יעקב אגם.
בעקבות סקר תושבים שנערך בשנים האחרונות הוחלט להחזיר את הכיכר למצבה הקודם. פיצול הכיכר בין הולכי הרגל שעוברים בצד העליון של הכיכר לבין כלי הרכב שנעים מתחת לכיכר לא היטיב עם בעלי העסקים באזור. לצד הניסיון למנוע עומסי תנועה, נאלצו בעלי העסקים להתמודד עם בעיות של הזנחה מתמשכת.
צפריר קאשי, בעל חנות תכשיטים בצמוד לכיכר, הספיק לחזות בה בזמן הימצאותה במפלס הרחוב. "זו הייתה כיכר יפה עם מזרקה, עם 11 קווי אוטובוסים שבאו לפה, זה היה מקום שוקק חיים", סיפר האיש שנמצא במקום זה 40 שנה. "מאז שהגביהו את הכיכר הכול מת ולכן אני שמח על ההחלטה. ייתכן שהעבודות ישפיעו על העסקים, אבל אין דרך לעשות את זה בלי הפרעה. הכיכר מתה והפכה מקום מפלט להומלסים".
אסף הראל, בעלי מסעדת לה שוק שנמצאת למרגלות הכיכר ופועלת זה חמש שנים, הביע אף הוא תמיכה בהחלטת העירייה. לדבריו, "כבר שמענו לא מעט פעמים שהולכים להוריד את הכיכר. זה יפתח את המקום, התנועה כאן תהיה הרבה יותר נכונה. אני לא חושש מפגיעה בעסק, ההיפך הוא הנכון. יכול להיות שבמשך תקופה קצרה זה יפגע, אבל אני מאמין בשינויים ורואה בזה מהלך חיובי. אף אחד לא דיבר איתנו על תאריך יעד".
רפי יצחקי, שנולד וגדל ברחובות הסמוכים, זוכר את הכיכר ירוקה וגדולה. "המקום הפך לבודד, אני לא אוהב זה", סיפר יצחקי. "אני מעדיף שניתן יהיה לחצות את הרחוב לכל אורכו. ברור לי שהעבודות יגרמו לרעש ומטרד, אבל אם צריך - אז צריך. יהיו הפרעות, אבל כמה זה כבר ייקח? שנה? שנתיים? בסוף זה ישתלם".
סאלי, בעלת דוכן פיס, מביטה מדי יום על הכיכר. לטענתה, את הכספים צריך לתעל לתחומים אחרים. "אני זוכרת את עצמי כילדה עוברת כאן והיו אז הרבה פקקים. עכשיו יורידו את הכיכר למטה, ושוב יהיו פקקים. נראה לי שאת הדוכן שלי יצטרכו להוריד, למרות שאף אחד לא יצר איתי קשר. זה מאוד מטריד אותי, כי זה מקום העבודה שלי. אני לא רואה פה בשורה חדשה, הקניונים הרסו את העסקים ברחוב. כדאי שישקיעו את הכסף בדברים יותר חשובים".
אדריכל העיר: "עדיפות לשבילי אופניים"
יואב דוד, אדריכל העיר, הסביר כי לפני כמה חודשים התקבלה החלטה עירונית לקדם תכנון להורדת הכיכר וחידוש המרחב הציבורי. לדבריו, "הכוונה היא לייצר כיכר שאתה עומד בה ויכול לראות את כל המעטפת מסביב. זה יהיה תהליך שיצטרך להסתכם בהיתר בנייה וככזה זה יצטרך להגיע לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אנחנו נמצאים בתכנון מפורט של האזור והמטרה היא להגיע להיתר בנייה בתוך כשנה - אני מעריך שתוך שנה - בסוף שנת 2017 יהיה לנו היתר בנייה ואז אפשר לצאת לביצוע אם נקבל את התקציב".
דוד אמר עוד כי "ההריסה תיקח בערך שלושה חודשים שבהם כל האזור יהיה סגור, ולאחר מכן נוכל לפתוח חלק מהדרך. העבודות כולן צפויות להימשך שנה". לטענת אדריכל העיר, התכנון התחבורתי לא יכלול שינויים:
"אמורים לעבור מסביב אוטובוסים וכלי רכב פרטיים, הפתרון תוכנן עם מערכת כזאת שלא תיצור עוד כלי רכב מעבר למה שיש היום. הכוונה היא ליצור עדיפות לשבילי אופניים, הולכי רגל ומדרכות רחבות".
על השאלה אם לא היה צריך לחכות עד להשלמת פרויקט הרכבת הקלה אמר דוד: "לפני שהפרויקט קיבל את האישור לתכנון, התבקש הצוות לעשות בדיקה יסודית על ההשלכות ויחסי הגומלין בין הביצוע של הפרויקט הזה לבין עבודות הרכבת הקלה. לאור הבדיקות האלה הוחלט לעכב פרויקטים אחרים של תשתיות כמו בוגרשוב כדי לא ליצור מעמסה ועומסים חדשים. גם בזמן הביצוע בכיכר לא תהיה חסימה טוטלית של דיזנגוף לפרק זמן ארוך. תמיד יהיה ניתן לפתוח עבודות למעט שלב ההריסה שיהיה קצר יחסית".
בסקר התושבים ציינו רובם כי היו רוצים לראות חניון תת-קרקעי מתחת לכיכר, אולם שאיפת התושבים לא תצא אל הפועל במסגרת הפרויקט. לדברי דוד, "עשינו בדיקה וגילינו שיש באזור הזה חניונים לא מנוצלים. כשבחנו זמינות חניונים ויכולת כלכלית גילינו שלעשות חניון תת-קרקעי יסבך את העבודה ויעשה אותה יקרה. זה יותר בעיות וחסרונות מאשר מענה לצרכים אמיתיים".
לפנייה לכתב/ת 
