האם השופטים הפכו סלחנים למגדלי קנאביס?

בשני מקרים שונים שעסקו בגידול סם לצריכה עצמית דחו השופטים את האשמות המדינה ובחרו להימנע מהרשעה. האם מדובר במגמה?

עו"ד יוסף חוריפורסם: 02.02.16 , 21:50

(צילום: רויטרס)

האם בתי המשפט בישראל מגלים לאחרונה רגישות וסלחנות כלפי גידול עצמי של קנביס? בשני מקרים שונים שהוכרעו לאחרונה בשני בתי משפט שונים, ועסקו בצעירים שהודו בגידול כמויות קטנות של הסם, דחו השופטים את עמדת המדינה והעדיפו שיקולי שיקום ולהימנע מהרשעות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המקרה הראשון, שנדון בבית משפט השלום בבית שמש, עסק באירוע משנת 2011, שבמסגרתו נתפסו 17 שתילי קנביס שגידלו שני צעירים בני 25 ו-29. הנאשמים הודו והביעו חרטה, הדגישו את הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום, וכן את העובדה שמאז לא הסתבכו בפלילים. הם טענו שמדובר במעידה חד פעמית, הם למדו את הלקח ומאז שבו לדרך הישר.

אישום

החזיק "מעבדת קנאביס" – אבל לא יישב בכלא

מערכת PsakDin

המדינה דרשה להטיל מאסר על צעיר מחדרה שבביתו נתפסו 49 שתילים במשקל 5.5 ק"ג. אבל השופט דחה אותה וגזר עליו קנס ושירות לציבור

החזיק "מעבדת קנאביס" – אבל לא יישב בכלא

עורך דינם ביקש לבטל את הרשעתם וטען שמדובר בנאשמים צעירים, שהרשעה תהווה בשבילם מחסום בלתי סביר. לנוכח גילם הצעיר, ההודאות והבושה שבהסתבכות בפלילים, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה כדי לא לפגוע באפשרויות התעסוקתיות והלימודיות של הנאשמים בעתיד.

המדינה התנגדה להמלצת שירות המבחן וביקשה להטיל על הנאשמים מאסר על תנאי וכן 400-300 שעות של"צ (שירות לתועלת הציבור). בנוסף המדינה טענה שהכמות אמנם קטנה משום שהנאשמים נתפסו בשלב מוקדם, אך הפוטנציאל היה גדול יותר.

השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין ביטלה את ההרשעה והטילה על כל אחד מהנאשמים 300 שעות של"צ, וכן צו מבחן לשנה, שבמסגרתו הם יעברו בדיקות סמים מעת לעת. היא הבהירה שאמנם גידול סמים הוא עבירה חמורה, ועל כן המחוקק לא הבין בין גידול לצריכה עצמית לבין גידול למטרות סחר (בניגוד להבחנה בנוגע לשימוש והחזקה של סמים).

"עם זאת, נסיבות ביצוע העבירה והיקף הגידול מתיישבים עם הטענה לגידול לצריכה עצמית גרידא, בין אם מתוך רצון לחסוך בהוצאות הרכישה ובין אם מתוך רצון שלא להיות במגע עם גורמים עבריינים", קבעה השופטת. היא השתכנעה שבמקרה הזה יש להעדיף "ענישה צופה פני שיקום", בשילוב עם פיקוח הרתעתי.

שיקולים נוספים שהטו את הכף לטובת אי הרשעה היו הודאת הנאשמים, לקיחת אחריות והפקת לקחים, עברם הנקי, השיקום שעברו, אורח חיים נורמטיבי וכן "פגיעה בלתי מידתית בנאשמים צעירים אשר עתידם עוד לפניהם".

יכול להגיע להישגים יפים

באותה רוח, במקרה אחר שהוכרע לאחרונה בבימ"ש השלום בפתח תקווה, ביטלה השופטת ניצה מימון שעשוע הרשעה של צעיר בן 21, מנהל סניף של רשת פיצריות, שהודה והורשע בגידול והכנת סמים והחזקה לצריכה עצמית. שם דובר על כמות מעט גדולה יותר של קנביס – כ-30 גרם נטו – שהצעיר גידל לפני כשלוש שנים בדירתו בבני ברק.

גם במקרה זה, קצינת המבחן התרשמה שהנאשם למד את הלקח שלו, והמליצה לסיים את ההליך ללא הרשעה לאור גילו הצעיר, העובדה שמדובר בעבירה ראשונה ובהתחשב בחשש לפגיעה בעתידו.

המדינה התנגדה בטענה שבשל כמות הסם, טובת הציבור גוברת על המקרה הפרטי של הנאשם, אולם השופטת החליטה להימנע מהרשעה, בין היתר מכיוון שלא נמצאו "סממנים מסחריים", ולנוכח ואופן הגידול, מדובר בגידול לשימוש עצמי בלבד.

"מדובר בצעיר בן 21 שנים שכל דרכו המקצועית לפניו, ועולה מתפקודו החיובי והתקדמותו המהירה בעבודתו כי הוא יכול להגיע להישגים מקצועיים יפים", כתבה השופטת.