קרב איווה: המבחן של טראמפ, מועד ב' להילרי
טראמפ שהעליב מהגרים, מוסלמים ונשים? קלינטון שהובילה ב-2008 והפסידה לאובמה? סנדרס בן ה-74 שמלהיב צעירים וממלא אולמות? או קרוז שכורע ברך בכל פעם שהוא מתפלל לאלוהים? הלילה נפתח רשמית המרוץ לנשיאות ארה"ב עם הפריימריז באיווה שהמנצח בהם יכול להיות הנשיא הבא
החלטתו של דונלד טראמפ להתמודד לנשיאות ארצות הברית לא הייתה גחמה של רגע. כבר לפני יותר משנתיים הזמין המיליארדר האמריקני את חבריו הקרובים לארוחת בוקר, הגיש להם כריכים שהובאו מדלי הסמוך למשרדו, ואמר להם שהחליט לטבול את ידיו במים הקרים של הפוליטיקה. הוא לא הגדיר בדיוק את המטרה, הוא ביקש מהם לשמוע מה יש להם להגיד.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
אחד מהם ניסה להרים את הכפפה ויעץ לו לרוץ למשרת מושל מדינת ניו יורק. טראמפ הגיב בביטול "אני הולך בגדול, אני הולך על כל הקופה, אני רץ לנשיאות".
משתתפי הפגישה היו בטוחים שאחרי שיפנו את שאריות הסנדוויצ'ים מהשולחן, ישכח טראמפ מהשיחה ויעבור לפרויקט הבא שלו: הם טעו. היום (יום ב') באיווה הוא נמצא במעמד שראשי המפלגה הרפובליקנית היו מעדיפים שלא לראות: הוא מוביל בסקרים ואם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון הוא יהיה המנצח של הבחירות המקדימות באיווה - כנגד כל הסיכויים.
האוונגליסטים מאמינים בטראמפ, שהתגרש פעמיים
מי שמכריע בחירות כמו אלה שבאיווה הם הנוצרים האוונגליסטים, המהווים 56 אחוזים מהמצביעים הרפובליקנים במדינה החקלאית הקטנה.
טראמפ מייצג את כל מה שהם בזים לו: חיים מופקרים, גירושין (פעמיים), רומנים מתוקשרים, והתרחקות מהאל הקדוש ומישו. באופן מסורתי, האוונגליסטים מצביעים עבור מועמד הדוגל בערכי המשפחה ומקדש אותם, וטראמפ רחוק מכך כרחוק מזרח ממערב. יריבו הגדול של טראמפ באיווה הוא הסנאטור מטקסס טד קרוז, בשר מבשרם של האוונגליסטים, המעיד על עצמו כי בכל ערב הוא כורע ברך בתפילה לאל, ושהכוח העליון וישו הם המכוונים את צעדיו בחיים כמו גם בחיק משפחתו התומכת.
כל תחנוניו של קרוז אצל ראשי האוונגליסטים כנראה שלא יועילו לו: גם הם נשבו בקסם הפרוע של טראמפ וביכולת שלו להיות בריון בוטה, המדבר בשפה אלימה נגד כל מי שתושבי איווה אינם מכירים מקרוב: שחורים, בני מיעוטים, מהגרים מכסיקנים.
איווה היא מדינה לבנה כמו השלג המכסה אותה בימים אלה: 95 אחוז משלושת מיליון התושבים במדינה הם לבנים, ונדיר לראות מהגרים על אדמתה, כך ששנאת הזרים של טראמפ איננה מעוררת כל התנגדות מצדם: אין להם אמפתיה למהגרים, הם פשוט לא מכירים אותם. טראמפ הבטיח להם להפוך את אמריקה לנהדרת מחדש, עשה ביקור נימוסין בכנסייה, אמר כמה מילים טובות על ישו והם, על פי הסקרים, הולכים שבי אחריו.
המפלגה הרפובליקנית נרדמה בשמירה
טראמפ לא היה מצליח להגיע למקום הראשון בסקרים, עם 40 אחוזי תמיכה בקרב המצביעים הרפובליקנים, אלמלא חוסר האונים של המפלגה הרפובליקנית שהעדיפה להתמקד במתקפות חזיתיות נגד הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה במקום לייצר מתוכה מועמד ראוי שיוכל להוביל אותה מחדש לבית הלבן לאחר שמונה שנים.
הממסד הרפובליקני היה כל כך עסוק בהכפשת אובמה עד שהגיע למרוץ לנשיאות ללא כל הכנה, באופן שדי מזכיר את התנהלותו בבחירות הקודמות לנשיאות בין אובמה לבין מיט רומני. הדמוגרפיה בארה"ב השתנתה, מועמד לא יוכל לנצח בבחירות ללא תמיכה גדולה בקרב ההיספנים. את הבחירות לא יכריעו יותר גברים לבנים אלא ערב רב של מיעוטים גדולים וגם נשים. במפלגה הרפובליקנית ידעו היטב שאלה הם הנתונים, אבל נרדמו בשמירה ומתחת לאפם צמח להם פיל בתוך החדר.
עבור הממסד הרפובליקני, עלייתו המטאורית של טראמפ היא בבחינת אסון אלקטורלי: הוא יתקשה לנצח את קלינטון ואפילו את סנדרס אם יהיה מועמד הדמוקרטים לנשיאות. טראמפ הצליח לפענח את ה-DNA של המצביעים הרפובליקנים: הוא הבין עד כמה הם מאוכזבים מראשי מפלגתם, מהשלטון, מהפוליטיקה, ומהדרך שבה צועדת אמריקה. הוא הצליח לבטא בגסות, בשפת רחוב את מה שהם מרגישים הרבה זמן ואינם מסוגלים לבטא - את התסכול שלהם מהשיטה.
אמן שיווק שמכר לאמריקנים אשליה
אותם אוהדים שבאו בהמוניהם לאסיפות הבחירות של טראמפ, אחוזי תזזית והתלהבות, הם אותם אלו שחשבו לאורך השנים האחרונות שאובמה הוא אסון לאמריקה, ומכל המתמודדים לנשיאות בצד הרפובליקני אין אחד שהוא היפוכו הגמור והמובהק של אובמה. טראמפ, אמן השיווק, הצליח למכור להם אשליה שהם הולכים להיות חיילים במהפכה הפופוליסטית שהוא יביא לאמריקה במטרה להחזיר לה את גדולתה שלטענתו אבדה.
גם אם טראמפ ינצח באיווה, זה לא אומר כי המינוי הרפובליקני מצוי בכיסו. שניים לפניו מהמפלגה הרפובליקנית ניצחו בשתי מערכות הבחירות האחרונות באיווה: מושל ארקנסו לשעבר מייק האקבי והסנאטור לשעבר ריק סנטורום. השניים נהנו מתהילה שנמשכה לילה אחד בלבד, ואז הם נמוגו למחוזות השכחה. הם לא ידעו למנף את הניצחון באיווה ולא קיבלו ממנו כל מומנטום.
זה יכול לקרות גם לטראמפ. אלא שטראמפ בונה על מודל אחר לגמרי. באסטרטגיית הבחירות שלו הוא לקח בחשבון את מודל אובמה: ב-2008 ניצח הסנאטור האלמוני מאילינוי בהפתעה גמורה בבחירות המקדימות באיווה. המדינה הלבנה הייתה הראשונה לתת את קולה למי שהפך לאחר מכן לנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב. באותם פריימריז התמודדה קלינטון מול אובמה ונחשבה למועמדת הבטוחה לניצחון, ואכזבתה הייתה גדולה כשהובסה על ידי הסנאטור שאיש כמעט לא הכיר.
כוכב הצעירים בן ה-74: "תנו לי לעשות היסטוריה"
עכשיו קלינטון מובילה שוב בסקרים באיווה, וככל הנראה תנצח בה, אבל לא בנוק אאוט כפי שהייתה רוצה. במרוץ הנוכחי שוב ניצב מולה אדם שהפך להיות כוכב הצעירים, הסטודנטים, ואפילו ציבורי הנשים - בארני סנדרס. סנדרס הצליח לקיים את אסיפות הבחירות הגדולות ביותר באיווה, גייס יותר כספים מכל מועמד אחר בחודש ינואר, ובסקרים של איווה הוא צמוד מאוד למזכירת המדינה לשעבר בפער של שלושה אחוז בלבד. "תעזרו לי לעשות היסטוריה", אמר ערב ההצבעה סנדרס לאוהדיו. את אותם דברים בדיוק אמר לפני שמונה שנים אובמה לאוהדיו כשרצה לנצח את קלינטון בפריימריז הדמוקרטיים.
שני האאוטסיידרים של המרוץ, טראמפ וסנדרס, הפכו לכוכבי המרוץ באיווה. טראמפ הוכיח כי אדם מבחוץ, ללא תמיכה של ממסד מפלגתו, יכול להוביל. גם אם לא יצליח לתרגם את הצלחתו באיווה ולא יהיה מועמד הרפובליקנים לנשיאות, הוא שינה את הלקסיקון הפוליטי האמריקני, והוכיח ויצר תקדים ראוי לגנאי בהתנהלות בריונית במרוץ לנשיאות.
מעולם לא היה מתמודד שהעליב כך קבוצות של חלשים, חסרי ישע, מהגרים, מוסלמים ונשים. מעולם לא רץ לנשיאות שונא זרים שהצהיר על כך בגלוי. בממסד הרפובליקני מייחלים להפסדו באותה עוצמה שבה במפלגה הדמוקרטית מייחלים לניצחונו: שם סבורים כי מי שלא יעמוד בראש הדמוקרטים יביס ביתר קלות את טראמפ מאשר את מושל פלורידה לשעבר ג'ב בוש או הסנאטור מפלורידה מרקו רוביו.
הרפובליקנים גם בוחשים מאחורי הקלעים כדי שטראמפ לא יהיה המועמד שלהם לנשיאות. הם מבינים כי בשינויים הדמוגרפיים שעברה ארה"ב, למועמד כמותו אין סיכוי של ממש לנצח בבחירות. האאוטסיידר השני, סנדרס, כנראה יפסיד באיווה, אבל את המומנטום שלו יתרגם בשבוע הבא בניו המפשייר, שבה הוא צפוי לנצח את קלינטון בפער עצום. במדינות שיצביעו לאחר מכן הסיכוי שלו נמוך, ועל פי כל הערכות הסוקרים הוא לא יהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות, אבל כבר עתה הצליח לשנות את הסגנון. הסנאטור בן ה-74 אילץ את קלינטון להתחייב לנושאים ליברליים הרבה יותר מאשר הייתה מוכנה לעשות לפני שהוא הפך לכוכב בזירה הדמוקרטית. ויותר מכך, הוא נתן לאמריקה הדמוקרטית להבין שאפשר לומר את המילה "סוציאליסט" באמריקה במאה ה-21 מבלי שזו תיחשב למילה גסה.