מה עושים כשאמא ואבא לא מסכימים ביניהם?
אסור לערב את הילד בוויכוחים אך ניתן לנצל את המצב וללמד אותם על התנהלות ביחסים אישיים. מה כדאי לעשות בריב הבא שלכם על שעת המקלחת או מי זורק את הזבל? ואיזה משפט צריך לומר להם כדי למנוע חרדה מיותרת?
אחד האתגרים המורכבים בהורות הוא ההתמודדות עם השוני בעמדות של ההורים. מה עושים כשיש תפיסות עולם שונות בנושא חינוך הילדים? מתעקשים? מוותרים? מתעלמים? איך נמנעים מוויכוחים, עלבונות, מתחים, כעס? ישנם אינספור נושאים עליהם איננו מסכימים אך מרבית ההורים יתווכחו על דרכי החינוך וחלוקת מטלות היומיום בבית. מי יוריד את הזבל? מי יקום בלילה? לזרום עם הילד או להציב גבולות? להקפיד או לוותר? לקנות או לא לקנות? שעות שינה? ענייני תזונה והאכלה? שעות מסכים? עונשים - כן או לא? ועוד ועוד.
עוד בערוץ הורים:
הפירות והירקות שהכי חשוב שילדים יאכלו
איך יודעים אם התינוק לא מתפתח טוב?
הורים מספרים: העצה הכי גרועה שקיבלנו
בן הזוג חושב אחרת ממני? תתפלאו, אבל יש לכך הרבה יתרונות. השוני בין ההורים הוא מבורך. הוא מעשיר את חיי המשפחה מכיוון שכל אחד מההורים מביא איתו את הרקע המשפחתי שלו וסגנון האישיות שלו. אם אבא אוהב משחקים ספורטיביים ואמא מעדיפה משחקי קופסה - אז הילדים מרוויחים עושר של פעילויות. אם אבא מעדיף טיולים אתגריים ואמא אוהבת מוזיאונים אז הטיולים המשפחתיים יהיו מגוונים יותר.
הילדים לומדים שאנשים אוהבים דברים שונים, וזה נותן גם להם לגיטימציה לא לאהוב כל דבר. בבית בו מתקיים שיח מכבד בנושאים השנויים במחלוקת, הילדים לומדים להגיב בסובלנות לשוני בין בני אדם, לכבד את הזכות לדעה שונה גם אם אינה מקובלת עליהם, הם לומדים שיש נורמות, ערכים ומנהגים מגוונים, הם לומדים לקבל החלטות ולבחור את הדרך המתאימה להם.
מוציאים על הילדים את הכעס
יש גם צד שני למטבע – הילדים משלמים מחיר כאשר כל הורה מתבצר בעמדתו ומקצין אותה. למשל, אמא רוצה שהילדים יהיו בשמונה במיטה ואבא רוצה להמשיך לשחק כי חזר מאוחר מהעבודה. הילד מרגיש בלבול בשל המסרים הסותרים (מה נכון לעשות?), הוא במצוקה כי כל בחירה שלו תגרום לאחד ההורים להיות מאוכזב ולכעוס.
כאשר הקונפליקטים יוצרים מאבקי כוח ומריבות קשות בנוכחות הילדים הם גורמים לערעור כבודם וסמכותם של ההורים, הם עשויים להפחיד את הילדים ולהוריד את ביטחונם. יותר מכך, הילדים עשויים להרגיש אשמים כי הם חושבים שההורים רבים בגללם.
יש מקרים בהם מלחמות ההורים גורמות לכך שהילדים הם הספוג לכעסים, הם החוליה החלשה, וההורים מוציאים עליהם את הכעס ונוזפים בהם על כל שטות. יש מקרים שההורים סוגרים חשבונות אחד עם השני דרך הילדים ומעמידים אותם בקונפליקט נאמנויות – לא משנה במי הילד יבחר הוא תמיד ירגיש אשם כלפי ההורה השני. במקרים קשים, הילדים יכולים לפתח, באופן תת מודע, בעיות פסיכולוגיות או בריאותיות כדי להסית את תשומת הלב של ההורים מהמריבות ולגרום להם להתעסק עם הבעיות של הילד.
גם ההורים משלמים מחיר - הילדים לומדים לעשות מניפולציות ולנצל את נקודות החולשה וחוסר התיאום ביניהם כדי להשיג את מבוקשם. מצב קיצוני יותר, המזיק לדינמיקה המשפחתית, הוא כאשר נוצרת קואליציה עם אחד ההורים כנגד ההורה השני. למשל, לילד יש סוד עם הורה אחד שההורה השני אינו שותף לו - את יכולה לאכול ממתקים אבל אל תגידי לאמא. קואליציות מעמידות בפני הילד מאבק נאמנויות מיותר שחוסם בפניו קשר תקין עם אחד ההורים.
4 צעדים לפתרון קונפליקטים
1. התבוננות פנימית – השוני בינינו עשוי להפחיד ולבצר אותנו בעמדותינו, אבל כדאי לראות שהשוני יכול להיות גם מפרה ומלמד. חשבו בכנות עד כמה חשובה לכם עמדתכם ומדוע? מה חשוב לבן הזוג שלכם? מהי טובת הילדים? מהי טובת המשפחה? מהם הקווים האדומים שלכם? על מה תהיו מוכנים לוותר לטובת יחסים טובים בבית?
2. שיחה כנה בזמן פניות – על חילוקי הדעות להיפתר בשיחה, ללא נוכחות הילדים ובלי להשתמש בהם לחיזוק אחד ההורים. משפטים כגון: "תגיד לאבא שיחזור מחר מוקדם מהעבודה כדי שיהיה לו זמן לשחק איתך", מכבידים על הילדים. במקום להתווכח בנוכחותם מומלץ שתדברו על כך ביניכם בפרטיות. כשהרגשות סוערים קשה ליצור שיתוף פעולה.
ברגע של תסכול יש סיכוי להרמת קול והצבת דרישות (ממחר אתה חוזר מהעבודה מוקדם!). לעומת זאת, שיחה בזמן רגוע תאפשר לי לשתף אותו בצורך שלי בעזרה עם הילדים, בקושי שלי לטפל בהם לבד, ברגשי האשמה שלי כאשר אני מאבדת סבלנות ובכלל ברצון שלי שהשותפות שלנו בגידול הילדים תהיה שוויונית יותר. קבעו עם בן הזוג פגישה לניהול שיחה חברית ומכבדת, כששניכם פנויים ורגועים, במטרה להגיע להסכמות לגבי היעדים המשותפים שלכם.
3. אמון הדדי - צאו מנקודת הנחה שכל אחד מכם רוצה בטובת המשפחה והילדים, ושתמיד ניתן למצוא דרך שתשקף את הצרכים של שניכם. הקשיבו אחד לשני בלי להתפרץ, בלי לכעוס, הקשיבו מתוך התכווננות אמיתית למצוא דרך שתיתן ביטוי לערכים שחשובים ביותר לשניכם.
4. קבלת החלטה ברורה שאיתה יכולים שני ההורים לחיות בשלום - כאשר כל אחד מתבצר בעמדתו התוצאה היא לרוב מבוי סתום. כאשר כל אחד נכנס לנעליים של האחר ניתן להתקדם למציאת פתרונות.
ואם בכל זאת אין הסכמה?
גם במערכת זוגית אידיאלית לא בכל נושא קיימת הסכמה. במקרים אלה, אפשר להסכים שכל הורה ינהג בהתאם לתפיסתו כשהוא אחראי על הילדים, ולסמוך על הילדים שילמדו להתאים את עצמם לגישות השונות של ההורים. כך למשל, כשאבא משכיב לישון רואים תוכנית טלוויזיה קצרה לפני השינה וכשאמא משכיבה לישון יש סיפור לפני השינה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הרים של ynet
במצב זה, מומלץ לשתף את הילדים בעמדתו של כל אחד מההורים בצורה אובייקטיבית ומכבדת. נסביר לילדים שכל הורה שמשכיב אותם לישון נוהג על פי גישתו. אם ילד פונה לאחד ההורים ומתלונן על ההורה השני - חשוב לא לנקוט עמדה, אלא לומר לילד שכך הוא/היא חושב, וכאשר הוא אחראי את/ה עושה כפי שהוא אומר.
ריב בנוכחות הילדים
ויכוחים הם חלק מהחיים, הם באים באופן ספונטני, ולא תמיד ניתן לעצור אותם. ישנה גישה המצדדת בכך שמריבות וקונפליקטים הינם חלק אינטגרלי מהמצבים המשפחתיים ושאין מניעה מלחשוף ילדים לוויכוחים, וכן לאופן בו אנו משלימים, מתפייסים ופותרים את הבעיה. עם זאת, חשוב לא לאבד שליטה, להשתמש בלשון נקיה, בלי קללות, עלבונות והשפלות, ולזכור שעבור הילדים אנחנו מודל לחיקוי.
אין לערב את הילד בוויכוחים אך ניתן לנצל את המצב ללמידה להתנהלות ביחסים אישיים. תוכלו לתווך לילדים, בהתאם לגילם, שיש בינכם חילוקי דעות שאינם קשורים אליהם (גם אם הוויכוח הוא לגבי חינוך הילדים), הציגו להם באופן אובייקטיבי ומכבד את העמדות השונות, הסבירו להם שכמו שהם רבים לפעמים עם האחים והחברים שלהם כך זה קורה גם למבוגרים.
הרגיעו את הילדים שלמרות חוסר ההסכמה אתם ממשיכים לאהוב ושתמצאו את הדרך לגשר על הפערים ביניכם. אמירות כאלה נותנות לילד ביטחון ומעבירות את המסר שאתם יודעים מה אתם עושים. לאחר שהשלמתם והתפייסתם, אם הילדים לא היו עדים לכך, שתפו אותם בפתרון שנמצא על מנת לסגור עבורם את המעגל ולמנוע חרדה.
סבלנות ועקביות
לשיתוף פעולה בין ההורים יש השפעה עוצמתית ומשמעותית על כל המשפחה. ההורים מרגישים בטוחים ושבעי רצון בהורות שלהם, העומס מתחלק ביניהם, אין תחושת בדידות ומאבק אלא תחושה של אמון והרמוניה.
הילדים מרגישים ביטחון, הציפיות מהם ברורות, התחושה היא שיש על מי לסמוך כי ההורים מלוכדים ומשדרים מסר אחיד וברור. ילדים לומדים הכי טוב מהדוגמה האישית של ההורים, ולכן, בבית בו פותרים קונפליקטים באחווה, גם הילדים ידעו לפתח דפוסים של תקשורת מכבדת למען מטרות משותפות.
צפו בילדה החמודה שמבקשת מהוריה להפסיק לריב:
הכותבת היא יועצת ב"קול להורה" - קו ייעוץ חינמי
להורים לילדים בגיל הרך בויצו (6968*), יועצת משפחתית ומדריכת הורים, מוסמכת מכון אדלר
