ההנחה לקניית דיור ציבורי תגדל ב-210 אלף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק הדיור הציבורי, לפיה תקרת ההנחה לרוכשי דירות אלה תעלה מ-705 אלף שקל ל-915 אלף. החלטה זו תעלה לקופה הציבורית כ-250 מיליון שקל בשנה. ח"כ אלי כהן, ממובילי החוק: חוסר הלימה בין מחירי הדיור לגובה ההנחה
תקרת ההנחה על רכישת דירה של הדיור הציבורי למתגוררים בה בשכירות, תעלה ב-210 אלף שקל - מ-705 אלף שקל ל-915 אלף שקל. תיקון חוק הדיור הציבורי לעניין זה התקבל הלילה (ג') סופית במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לפי הצעה של קבוצת חברי כנסת בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) ויואב בן צור (ש"ס). העלאת תקרת ההנחה תעלה למדינה בסכום הנאמד בכ-250 מיליון שקל בשנה.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
בונים על הצפון: איפה נבנו הכי הרבה דירות?
"המונופול על הקרקע גורם לעליות מחירים"
חשד: השכיר 15 דירות והעלים מיליוני שקלים
זכויות הרכישה של הדירות הוסדרו בתיקון החוק לגבי הדיירים הוותיקים המתגוררים בהן תקופות ארוכות במשך עשרות שנים (30 שנה ויותר). התיקון שהתקבל בשנת 2008, ביוזמת הח"כים דאז רן כהן (מרצ) ותמר גוז'נסקי (חד"ש), הסדיר לראשונה את רכישת הדירות בהנחה ניכרת, עד תקרה שהתקרבה בשעתה לכ-90% ממחירן בשוק שקבע השמאי הממשלתי.
ההנחה הוגבלה אז לכ-705 אלף שקל (לדיירים נכים עד 881,250 שקל), בשעה שהמחיר הממוצע לדירה עמד על כ-774 אלף שקל. הנחה זו לא עודכנה ב-8 השנים שחלפו מאז, למרות ההתייקרות המואצת של מחירי הדיור בשוק - שהשפיעו בפועל גם על ערך הדיור הציבורי. למעשה, ההתייקרות כרסמה בשיעור ההנחה.
המחירים בשוק הדיור עלו מאז בכ-70%, כך שהמחיר הממוצע של דירה עלה מכ-774 אלף שקל ב-2008 לכ-1.3 מיליון שקל ב-2014. היוזמה לעדכן את תקרת ההנחה, עלתה כתוצאה מחוסר ההלימה בין מחירי הדיור שזינקו לגובה התקרה - מה שהביא למצב שבו חוק זכויות הרכישה אינו מממש את תכליתו.
עליות המחירים כרסמו בתקרת ההנחה
הכרסום בסכום תקרת ההנחה אילץ את דיירי הדיור הציבורי לגייס הון עצמי גבוה שלא היה ברשותם, במיוחד כשרוב הדיירים הקבועים נמנים על האוכלוסיות המוחלשות. עיקר הפגיעה היה בדיירי השכונות שבאזורי הביקוש, לרבות בערי המרכז וירושלים, שבהן שיעור עליית מחירי הדירות בשוק הם גבוהים יותר.
הגדלת תקרת ההנחה לזכאי הדיור הציבורי לממש את זכויות הרכישה בכ-250 אלף שקל, עד כ-915 אלף שקל (לנכים עד מעל למיליון שקל), אפשרה לתקן את העיוות שנוצר. "לא רק כמעשה החסד שבהענקת הטבה - ערך לדיירים עניים, כמעין מעשה צדקה. בעדכון ההנחה, הצידוק נשען גם על עקרון הצדק החלוקתי", אמר ח"כ כהן.
לדבריו, "זכות הדיירים נובעת מזכותם הטבעית על השקעת כל חייהם בביתם ובאחזקתו, כי זהו ביתם היחיד ואין להם בית אחר על פניו. עקרון הצדק החלוקתי כולל העברת נכסים מסוימים בידי המדינה - לפעמים למאות אלפי אזרחים. החוק הזה הוא בין הצודקים ביותר ליישום העיקרון הזה".
יצוין כי בהצעת החוק שהתקבלה, נקבע גם כי הכספים שיתקבלו ממכירת הדירות יופקדו מעתה והלאה בקרן שינהל משרד השיכון; וינוצלו אך ורק להגדלת מלאי הדירות בשכירות למעוטי יכולת. זאת, בנוסף לסכומים שנקבעו בתקציב המדינה למטרה זו, בהתאם למדיניות הרכישה של הממשלה, ולא יבואו במקומם.
בפועל, מטרה זו כבר מעוגנת בחוק אך לא הוגשמה בפועל. חלק ניכר מהכנסות הרכישה הוחזר לתורמים היהודים בארה"ב, למגבית המאוחדת שמימנה את הקמת הדיור הציבורי אותו ניהלה הסוכנות היהודית. זאת בנבדל מהדיור שבניהול הממשלה, שנעשה באמצעות החברה הממשלתית עמידר. עם זאת, רוב הסכומים הלכו לאוצר ולא למימון דירות נוספות.
ח"כ כהן, העומד בראש הוועדה המכינה את חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אמר היום (ג') בוועדה, לקראת סיום עבודתה על החוק, כי הוא קיבל התחייבות מהשרים הנוגעים בדבר לתמוך בהסמכת הרשות גם להגן על זכויות דיירי הדיור הציבורי. "אנחנו סומכים על הוועדה שהסמכות הזאת אכן תעוגן בחוק", הגיב דני גיגי מפורום הדיור הציבורי.
אבל כאן נרשמה הערת אזהרה מפי ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "אם הבטחות ההגנה לא ייכנסו לחוק, הרשות לא תוכל לאכוף אותה, ואז אני וחברי כנסת נוספים נעשה הכול כדי שהחוק לא יעבור; ולא מיותר להוסיף לחוק גם את התנאי המפורש שבמנהלות העירוניות תהיה נציגות נבחרת של התושבים ולא נציג שהוא רק עובד מהתחום החברתי".
לפנייה לכתב/ת 
