תסמונת הראש הקטן

אחת לכמה חודשים אזרחי מדינת ישראל כולם מתעוררים לכותרות ענק על השפעות זיהום האוויר במפרץ חיפה, וכפועל יוצא שלהן - לסבב נוסף בזירת האגרוף שאליה נקלעים עיריית חיפה ומשרדי הממשלה השונים. תושבי מטרופולין חיפה, השני בגודלו בישראל, דורשים בצדק איכות חיים גבוהה ואין איכות חיים ללא אוויר נקי מזיהום.

תושבי המפרץ חוששים שההשפעות הסביבתיות של האזור התעשייתי הצפוף הזה מגיעות גם אליהם וברחבי ישראל כולה ישנם בוודאי עוד מאות אלפים שחושבים שאצלם המצב לא טוב בהרבה. זה המקום להגיד - החשש של כולכם מוצדק. זיהום אוויר, שפכים תעשייתיים, קרבת מפעלים לשכונות מגורים - אלו המרכיבים שמהם נוצרים מפגעים בריאותיים שיכולים לפגוע בכם. אבל אולי כדאי שרגע אחד לפני שנעבור למצב האוטומטי של ניגוח ראש העיר בראש חוצות, ניקח אוויר (נקי אם אפשר) ונבין שבדומה לנושא הנידון ,לא מעט גורמים מפעילים כאן "ראש קטן".

כמי שפעיל בזירה המוניציפלית בישראל יותר מעשור ועוסק בנושאי סביבה ותשתיות לא פחות זמן, אני יכול להעיד על עובדת יסוד ראשונית-  בהיסטורית ראשי הערים של חיפה, יונה יהב הוא הרגיש ביותר לנושאי סביבה. הוא מנהל, בתקופה רבה כמעט לבדו, מלחמת חורמה נגד זיהומי מפעלים ותעשיות. אבל מהם הכלים הקיימים בידיו של ראש עיר בבואו להתמודד מול תעשיות ענק? הם דלים מאוד, ובוודאי שאין בכוחם לשנות את המציאות. בשונה ממה שנהוג לומר, ראש עיר הוא לא ראש הממשלה בעיר שלו, ולו מהסיבה הפשוטה שהוא כפוף לממשלה שביד אחת מספקת לו כלים למשול וביד שנייה משאירה בידיה את סמכויות ההחלטה בכמעט כל נושא שהוא.

יהב יכול לארגן הפגנות, להפוך שולחנות בדיונים ואפילו לשלוח משאיות של הפיקוח העירוני כדי לחסום כניסה למפעלים, אבל הוא לא יכול לבדו להוריד את זיהום האוויר במפרץ חיפה. בסבב הנוכחי, הוא התעורר בעצמו אל תוך מחקר שנערך בעיר שלו, באוניברסיטה הנושאת את שם העיר, והוא לא ידע עליה דבר. מקרי? ממש לא. זו לא אחריותו הבלעדית.

תסמונת הראש הקטן

למשולש הזיהום יש לפחות עוד שני קודקודים - התעשייה והממשלה. גם כאן, אין אשמים מוחלטים. תעשייה היא יצרנית צמיחה, מספקת מקומות עבודה, ערים רבות בנויות סביבה ועליה. אנשי המשרד להגנת הסביבה, מנטרים ובודקים באופן רציף את מצב הזיהום ומפעילים רגולציה שהולכת ומדביקה את הקצב של הרגולציה הבינ"ל ובמיוחד במדינות מערביות רבות. אם תשאלו תעשיינים - הם יגידו שלא מאפשרים להם לעבוד כאן. אם תשאלו את משרדי הממשלה - הם יגידו שהם לא מפסיקים להחמיר.

אז אם כולם בסדר, איך זה שהמצב הכללי ממש לא? בדיוק בגלל התופעה שמתגלה במחקר האחרון. ראש קטן. לא מעט גורמים מפעילים ראש קטן לאורך כל השנה, ומפעילים ראש קטן גם עכשיו שהכותרות בוערות. ישנם מנהלים בכירים בתעשיות הללו שלא מבינים שעל מימוש של סיכוני סביבה משלמים לא רק בכסף גדול ובענישה פלילית אישית בבתי משפט, אלא גם בבריאות של תושבים בשכונות סמוכות. ישנם פקידים ממשלתיים שנוטים לדון ברצינות בנושאים הללו בעיקר בסמוך לפרסומים תקשורתיים ולהסיט את האש לראש העיר ופעילותו, וישנם גם כאלה שלא מהססים להפוך את הדיון לפוליטי, כאילו נולד כאן נבחר ציבור שמבקש בכוונה לפגוע בבריאות תושביו.

הפתרון הוא לא בשמיים ולא צריך להמציא את הגלגל. מפעלים תעשייתיים המצויים בקרבת אזורי מגורים חייבים להחיל על עצמם דין רחב יותר מדרישות הרגולציה. יש רמת זיהום מותרת? תבחנו ותאכפו על עצמכם רגולציה עצמית כדי להגן על עצמכם ועל הסובבים אתכם.

 זה שכרגע לא נדרשתם בחוק לשנות לא אומר שמחר בבוקר החוק לא ישתנה. משרדי הממשלה הרלוונטיים צריכים להפעיל את הכלים העומדים לרשותם כדי לצמצם למינימום האפשרי את סכנות הסביבה בתעשייה, או לכל הפחות לתת לרשויות את הכלים לעשות זאת במקומן.

לתפיסתי, גם המקל וגם הגזר אינם מספיק משמעותיים - בצד הסנקציות במקרים קיצוניים וגרימת מוות או נזקים חמורים לאוכלוסיות גדולות הם בהחלט אירועים קיצוניים, אסור להסס ויש להביא לסגירה או להעברת מפעלים מזהמים. מצד שני, באזורים מסוימים ומפרץ חיפה בראשם, המדינה צריכה לסייע כלכלית באמצעות הקמת קרן המתוקצבת בסכומים גדולים, שתאפשר לתעשיות לעשות את המעבר הפיזי או הטכנולוגי ועדיין להמשיך לייצר את הדרוש למשק ולספק מקומות עבודה. מדובר בהצלת חיים רבים ותהיה לה עלות כבדה. זאת הגדלת ראש אמיתית ולקיחת אחריות "עד הסוף". אולי הכותרת על הקטנת הראשים תביא את הקודקודים שלנו לעשות בדיוק את ההיפך. הגיע הזמן לכך שכל הנוגעים בדבר ישאלו את עצמם מה עוד הם יכולים לעשות כדי לשנות את המצב, במקום להשקיע אנרגיה בלחפש אשמים אחרים. מניסיון אישי, זה אולי נוח פוליטית אבל לא מנקה גרם אחד של אוויר .