בנק ישראל: תוכניות הנדל"ן הממשלתיות - "ללא שקיפות"
הבנק המרכזי משבח את היעדים שהציבה לעצמה הממשלה להפחתת מחירי הדירות, אך קובע: הביטוי התקציבי של עלות תוכניות אלה בהצגת תקציב 2016 הינו חלקי. "מדובר בהוצאה של סכומים משמעותיים מכספי הציבור"
הקושי של ממשלת ישראל לעמוד ביעדיה מתבטא בשנים האחרונות "שוב ושוב בהצטברות של תוכניות הוצאה שעלותן הכוללת גבוהה מתקרת ההוצאות, ובהתאמות חוזרות ונשנות של יעדי התקציב לצד דחיות, ביטולים וצמצומים של תוכניות ממשלתיות זמן קצר לאחר שאושרו" - כך נקבע בסקירת ההתפתחויות של בנק ישראל שפורסמה היום (ג').
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
על אף שבנק ישראל משבח את היעדים שהציבה לעצמה הממשלה להפחתת מחירי הדירות, ואת פעילותה לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש לצורך פינוי קרקעות לבנייה, הוא מזכיר את העלות הניכרת לביצוע תוכניות אלה ומבקר את אופן השתקפותן של הוצאות אלה בתקציב.
כך למשל, נכתב בסקירה לגבי תוכנית "מחיר למשתכן", כי הממשלה אינה מתכוונות לרשום בתקציב את מלוא עלות התוכנית, שבהתאם ליעדים אמורה להסתכם בכ-1.5-2 מיליארד שקל לשנה. בגלל דרך הרישום בתקציב, חלק מעלות התוכנית שנובע מהפחתת מחירי הקרקע - מתבטא בירידה בהכנסות המדינה ממכירת קרקעות המדינה. בגלל דרך רישום זו, הגירעון והיקף ההוצאות המוצגים בתקציב המדינה נמוכים מרמתם בפועל.
"מדובר בהוצאה של סכומים משמעותיים מכספי הציבור", נכתב בסקירה, "המיועדים למטרה ספציפית ומכוונים לתמיכה בקבוצות אוכלוסייה מסויימות - הזכאים בתוכנית 'מחיר למשתכן' ותושבי הרשויות הנהנות מהסכמי הגג - ובתקציב הביטחון".
ירידה מתמשכת בהוצאה הציבורית
עוד עולה מהסקירה, כי לאחר קיפאון בגידול התוצר ברבעון השני, צמיחת התוצר התאוששה ברבעון השלישי וחלה בו האצה מסויימת ברבעון הרביעי. שוק העבודה הפגין חוסן במהלך 2015: לצד האבטלה הנמוכה, גדל מספר המשרות הפנויות והשכר עלה בקצב מהיר.
הגירעון בתקציב הממשלה ירד ב-2015 ל-2.15 אחוזי תוצר, שהם 24.5 מיליארד שקל. זאת, בהשוואה ל-2.8 אחוזי תוצר ב-2014.
יחס החוב לתוצר בסוף 2015 ירד ל-64.9% בהשוואה ל-66.7% בסוף 2014. ירידה זו מחזקת את מעמדה של ישראל בשוקי ההון ומפחיתה את פרמיית הסיכון של המשק הישראל.
בהקשר זה, מותח בנק ישראל ביקורת על הממשלה על כך שהיא מתקשה להשיג את יעדיה החברתיים. "הממשלה החליטה להגדיל את תקרת הגירעון ב-2016 מ-2 אחוזי תוצר ל-2.9%, תוך העלאה ניכרת של תקרת ההוצאות והפחתה בשיעורי המס", נכתב.
לפי עורכי הסקירה, הגדלת תקרת ההוצאות מגבירה את הקושי של הממשלה בעמידה ביעדיה החברתיים, הביטחוניים והכלכליים במסגרת תקרת ההוצאות הקיימת, "המכתיבה ירידה מתמשכת במשק ההוצאה הציבורית בתוצר, אף שמשקל ההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוך מאוד בהשוואה למשקל במדינות מפותחות אחרות".
עוד מתברר, כי הגידול החד בפעילות בשוק הנדל"ן והעלייה המהירה מהצפוי של השכר במשק הובילו לעלייה של 6 מיליארד שקל בהכנסות ממסים לעומת התחזית בתחילת השנה.
האינפלציה השנתית נותרה שלילית לכל אורך תקופת הסקירה ועמדה בחודש דצמבר על 0.1%-. המחירים ירדו בעיקר בתחום האנרגיה והסחורות בעולם.
בשנה ללא מלחמה: תקציב הביטחון עלה
תקציב הביטחון רשם בשנת 2015 גידול ריאלי ניכר של 8% ביחס לביצוע התקציב ל-2014. זאת, למרות שבשנת 2014 זכה תקציב הביטחון לתוספת חד פעמית גדולה בעקבות מבצע "צוק איתן". הוצאות הביטחון הגיעו ב-2015 ל-105% מהתקציב המקורי ואילו המשרדים האזרחיים ביצעו 97% מתקציבם.
בנק ישראל מעריך שמימושו של המתווה הרב-שנתי החדש לתקציב הביטחון, עליו סיכמו משרדי האוצר והביטחון, יתרום לייצוב תהליך הבנייה והניהול של תקציב המדינה ולייעול התנהלותה של מערכת הביטחון.
עם זאת, מזהיר בנק ישראל מפני אתגר מורכב נוסף גם בעת אישור תקציב המדינה לשנת 2017, על רקע בחינת תוואי התקציב שאושר לביטחון. "ההוצאות הצפויות של הממשלה, על סמך התוכנית שאישרה, גבוהות בכ-14 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות לאותה שנה, בהנחה שהגדלת תקציב הביטחון לפי המתווה תמומן ב-2016 על ידי הפחתה קבועה בתקציבים האזרחיים", נכתב.
לפנייה לכתב/ת 
