השגחה ספרותית עליונה: הוצאת "סנדיק"
רגע אחרי שכמעט סגר את הוצאת "סנדיק" בגלל כשלים כלכליים, והציל אותה באמצות מימון המון - חבר העורך, המו"ל והמתרגם שי סנדיק לדורית תמיר, וביחד הקימו מחדש את הוצאת "תמיר-סנדיק". בראיון הם מספרים על החיבור המיוחד ביניהם, על האהבה לספרות אנגלית ועל איך בכלל אפשר לשרוד כמו"ל בעידן שאחרי חוק הספרים
הקלישאה שהפכים משלימים התבררה כנכונה במקרה הזה, וסנדיק מבהיר כי שני השותפים מעריכים מאוד זה את דעתו של זה וגם יודעים היטב מה החזקות של כל אחד ומה החולשות. "זה לא סוד שהניהול שלי לא היה מוצלח בלשון המעטה, וכשדורית נכנסה לתמונה, ראיתי דברים שלא ראיתי מנקודת המבט הצרה שלי, כי אני התמקדתי רק בספרים שאני מוציא ובאנשים שאני עובד אתם ואילו דורית יצקה את כל ההתלהבות הזאת לממדים מעשיים - מה אפשר להוציא? באיזו צורה? באיזה סדר מוציאים ספרים? - שיקולים שלצערי לא היו קיימים אצלי וכמעט הובילו לסגירת ההוצאה".
מה הוביל את תמיר להחליט להפוך למו"לית? בשנים האחרונות היא מריצה מיזם נשי חברתי בשם "מועדון קוראות". "זוהי קבוצות של נשים בארץ ובחו"ל שנפגשות מדי חודש לדבר על ספר שבחרו מראש וכולן קראו", מסבירה תמיר. "אנחנו מקדישות לא מעט זמן לניסיון לאתר ספרים שיתאימו לדיונים. ספרים שמשלבים כתיבה טובה ונושאים מעניינים לשיחה. ואני יכולה להעיד שזה לא פשוט. יש המון ספרים חדשים, רק מעטים מהם מתאימים לנו, ואנחנו מוצאות את עצמנו חוזרות שוב ושוב לספרים שיצאו לאור בתקופה שבה היו פחות ספרים, אבל חלקם הגדול נבחר בקפידה. את הספר 'אליזבת איננה' שבזכותו (או בגללו) חברתי לשי, קראתי במסגרת החיפוש אחר ספרים טובים, ואני חושבת שאחד הדברים שעברו לי בראש רגע לפני ההחלטה המאוד ספונטנית - 'אני הולכת להשקיע בהוצאת ספרים', היתה התובנה שיכולה להיות לי אפשרות להשפיע לא רק על מה שאני והאחרות נקרא, אלא גם על מה שנוכל לקרוא".
ועכשיו זה רשמי: "תמיר/סנדיק", ששורת המיצוב שלה היא "ספרים שנשארים איתך", יוצאת לדרך. "במידה רבה ההוצאה החדשה היא המשכה הישיר של הוצאה הישנה", מסבירה תמיר. "אנחנו עדיין שואפים להביא לשוק הישראלי ספרות מתורגמת איכותית, להוציא תרגומים חדשים ליצירות קלאסיות, ואנחנו עדיין תרים אחרי קולות חדשים ורעננים בספרות שנכתבת כיום באנגלית ובצרפתית".
מה בכל זאת ישתנה?
"התמהיל בין ספרות נהדרת ונגישה וכזו שהיא מורכבת יותר ונגישה מעט פחות. שנינו לא מוכנים להתפשר ודורשים כתיבה משובחת וסיפור טוב, משמעותי, כזה שנשאר עם הקורא עוד הרבה זמן אחרי סיום הקריאה", מבהירה תמיר. "אלא שמבחינת שי אלו שני תנאים מספקים לבחירה בספר, ואילו אני חושבת שספר צריך גם להיות נגיש לקהל רחב. אז כמו בכל זוגיות - אנחנו מתפשרים. יהיו כאלה וכאלה עם תמהיל מעט יותר לכיוון 'הנגיש'".
הוצאת "סנדיק ספרים" הצליחה תוך זמן קצר לאגד סביבה קהילה ספרותית נאמנה. האם כיום חשוב במיוחד הקשר של ההוצאה עם הקהל, ובניית קהילה?
"בהחלט, וההיכרות שלנו עם הקהל קרובה מאוד עוד מתחילת דרכה של ההוצאה", מספר סנדיק. "אנחנו רואים את זה בקונים הקבועים שממהרים לרכוש את הספרים במכירה מוקדמת באתר שלנו, בנוכחות באירועים שלנו ובתגובות ברשתות החברתיות. ההיכרות הקרובה הזאת הניבה את התמיכה האדירה בקמפיין המימון המון שסייע להעמיד את ההוצאה על הרגליים, ובאהבה שהקוראים שלנו מביעים אלינו". סנדיק מוסיף כי האמון הזה גם מחייב מאוד. "כל בחירה שלנו צריכה לעמוד ברף הגבוה שהקוראים שלנו מצפים מאתנו", הוא מבהיר.
תמיר טוענת כי קבוצת הידידים שקמה בתקופת המימון המון המשיכה לפעול ולגדול גם כשחלפה תקופת המשבר, ומציינת שהתמיכה היא לא רק במישור הווירטואלי. "ידידי ההוצאה התנדבו לשמש כנקודות חלוקה לספרים שלנו כתחליף לדואר המקרטע", היא מספרת. "הם מתייצבים למפגשים שאנחנו מקיימים, מלווים אותנו לא רק בביקורות אוהדות ובקידום הספרים שלנו אלא גם בעצות ובקשות, ואנחנו קשובים להם. אני חושבת שיצירת קהילה ושמירת הקשר אתה הן דבר שלא יסולא בפז, במיוחד כשמדובר בהוצאה קטנה".
הספר הראשון שרואה אור בהוצאה החדשה הוא "הצרה עם עזים וכבשים" מאת ג'ואנה קאנון (שתרגם סנדיק), ספר ביכורים שעל כתב היד שלו - כך לפחות נכתב על גבי העטיפה - התחרו 12 מוציאים לאור. במסגרת המשותפת כבר פורסמו התרגום המחודש של "אמה" של ג'יין אוסטן (בשיתוף עם הוצאת "א(ה)בות") ו"שיר לאיזי ברדלי" של קריס בריי, אך הספר החדש הוא הראשון שתמיר וסנדיק בחרו יחד.
תמיר מוסיפה כי מדובר ב"גלולת מציאות מצופה בשכבה עבה של טופי אנגלי. מדובר באחד הספרים המבטיחים של שנת 2016, הוא כבש את סופרי אנגליה ואת העיתונות שם ואנחנו כבר שלושה חודשים מבעבעים מהתרגשות מהמחשבה שהוא עתיד לצאת כאן, בעברית, במקביל ליציאתו בארץ המקור. אני חושבת שאין ספר שמתאים יותר ממנו לימים אלו שבהם אנחנו מכריזים ש'האחר הוא אני' ובמקביל נתפסים ונאחזים דווקא בשונות, במה שמבדיל ובמקטב".
אלו ספרים נוספים אתם מכינים עבורנו?
"בהמשך השנה צפויים לצאת לאור 'הפרדס' מאת לארי טרמבלה, ספר קנדי פיוטי שעוסק בחיים בצל מלחמה; 'הרוחות של בלפסט' מאת סטיוארט נוויל, רומן מתח פוליטי המתרחש לאחר חתימת הסכם השלום בצפון אירלנד; 'כל מה שלא סיפרתי לך' מאת סלסט אינג, רומן על משפחה אמריקנית מעורבת - האב ממוצא סיני והאם לבנה - באוהיו של שנות השבעים מנסה להתמודד עם מותה הפתאומי של בתם המתבגרת ולהבין מה הוביל לכך, ו'אוקטובר שלי' שמספר על משפחה דו-לשונית בקנדה על רקע תקופה סוערת בקוויבק. וכמובן צפויים שני ספרים חדשים בסדרת אוסטן המשותפת לנו ולהוצאת 'א(ה)בות' - 'אהבה וידידות', תרגום ראשון לעברית של כתבים של ג'יין אוסטן מנעוריה, ו'מנספילד פארק' בתרגום חדש של לי עברון-ועקנין".
כהוצאה קטנה, כיצד אתם מתמודדים ומתכוונים להתמודד עם המציאות הקשה שמכתיבות רשתות הספרים, והמכשולים העומדים בפני ההוצאות לאור לאחר חקיקת חוק הספרות והסופרים במתכונתו הנוכחית?
"מתרגלים נשימות עמוקות", אומרת תמיר. "אני מניחה שרבים כבר אמרו את זה לפני: קשה מאוד להרוויח ממכירת ספרים, לא פשוט במקרים רבים אפילו להחזיר את ההשקעה משום עלותו הגבוהה של התיווך בין ההוצאה לקונה, קרי עמלות ההפצה. אנחנו משתדלים לכן למכור כמה שיותר ספרים בצורה ישירה - דרך האתר שלנו".
האם החוק עוזר בכלל להוצאות קטנות?
"הקמנו את ההוצאה אחרי שהחוק נכנס לתוקף כך שלא הכרנו את המצב הקודם על בשרנו", מבהיר סנדיק. "עם זאת, ראינו בבירור
איך בחודש דצמבר, כש'צומת ספרים' החזירה את מבצע '4 במאה' לחנויות, המכירות של הספרים שלנו, שכולם מוגנים בחוק כרגע, נפגעו. מצד שני, כהוצאה קטנה, אנחנו רואים יתרון מסוים בקיבוע המחיר לתקופה קצובה. אנחנו משקיעים הרבה כסף בכל ספר שיוצא ולכן מצפים לפחות להחזיר את ההשקעה, עניין שהוא כמעט בלתי אפשרי כשאתה מוכר ספר ב-25 שקלים, אלא אם כן יש לך רב-מכר היסטרי".
תמיר מוסיפה שמה שחסר לה בחוק זו האפשרות לתת הנחה גדולה יותר מזו שמאפשר החוק (10%) לספרים מוגנים שנמכרים ישירות על ידי ההוצאה. "מכירה ישירה לצד מכירה דרך חנויות ספרים היא לטעמי הדרך היחידה שבה הוצאה קטנה יכולה להתקיים בכבוד", היא מבהירה. "מכירה ישירה, גם במחיר נמוך ב-20%-30% מהמחיר הקטלוגי תטיב הן עם ההוצאה (שחוסכת את כל פערי התיווך) והן עם קהל הקוראים, ותרחיב את קהל הקונים הישירים - משהו שהמחוקק כיוון אליו כאשר אפשר מתן הנחה. קטנה מדי למרבה הצער".
רבות דובר על הבחירות של ההוצאות לאור בארץ בנוגע לספרות המתורגמת. בעיקרון, התייחסו לכך שההחלטה מה לתרגם מסתמכת על טרנדים ועל רבי מכר מארצות הברית.
האם כהוצאה קטנה יש לכם כוונה להתחרות בהוצאות הגדולות בהקשר של ספרות מתורגמת, או דווקא להביא אלטרנטיבה לכך?
"הכיוון שלנו בבחירות הפרוזה המודרנית הוא סופרי ביכורים או סופרים שלא תורגמו עדיין לעברית וכשאנחנו מוצאים כישרונות כאלה, זו חוויה מופלאה כי אנחנו מרגישים שאנחנו מביאים לקורא הישראלי משהו טרי ורענן שיותיר בו חותם", מספר סנדיק. "אנחנו מגיעים לספרים שלנו בדרך כלל בעקבות המלצות של סופרים שכבר הוצאנו, או מאנשים קרובים שמכירים את הטעם שלנו ויודעים לכוון אותנו לפנינים האלה, ואפילו מספרים שנתקלנו בהם בחו"ל, קנינו לקריאה ו'נדלקנו'. בדרך כלל, אנחנו אלה שבאים לסוכנים עם הספרים שאנחנו רוצים ולא להיפך. נכון שיש לנו נטייה בריטית חזקה - כי שנינו אנגלופילים אדוקים - אבל גם בפרוזת ביכורים בריטית אנחנו מחפשים משהו עם משמעות ועומק ולא סתם ספר שנשכח ממנו בשנייה שיסתיים. כי אם יש בספר את הקסם שאתה מחפש, מה שאתה רוצה הוא שכל מי שאתה מכיר יקרא את הספר - ועכשיו - כדי שתוכל לדבר עליו".
