האם יבוטלו המזונות במשמורת משותפת?

בתי משפט ובתי הדין הרבניים כבר לא פוסקים אוטומטית על תשלום מזונות של אבות, אלא שוקלים כל מקרה לגופו. האם המהפך מעבר לפינה? פרשנות

עו"ד אילן הראלפורסם: 04.02.16 , 08:36

בשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי בגישת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בחיוב האב במזונות ילדים תוך חתירה ל"שוויון בנטל". עד לאחרונה הם נטו לחייב אבות במזונות באופן אוטומטי ללא בחינת יכולתה וכושר השתכרותה של האם. במקרה של משמורת משותפת נהגו לבצע הפחתה בשיעור שנע 25% ל-50% בלבד מתשלום המזונות שהיה מוטל על האב בהסדרי ראייה רגילים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

נטייה זו נבעה ועודנה נובעת מהעובדה שבמדינת ישראל הדין החל על בני זוג הוא הדין הדתי הרלוונטי. במקרה של בני זוג יהודים, הדין מחייב את האב לשאת במזונות ילדיו גם אם הוא לא נועד או לא חזה את המציאות המודרנית בת ימינו, שבה ישנם הורים המחליטים על משמורת משותפת, ולעתים האישה מרוויחה שכר גבוה יותר מהגבר.

תביעה

המשמורת משותפת? אין מזונות אחרי גיל 15

עו"ד מיכל אופיר

המחוזי בת"א עסק בשאלת המזונות של בני זוג וקבע באופן תקדימי: אם ההכנסות דומות, והמשמורת מתחלקת – בשלב מסוים אין לאב חובה לשלם

המשמורת משותפת? אין מזונות אחרי גיל 15

נוהג חיוב המזונות יצר במקרים מסוימים חוסר שוויון בולט בין האב לאם. כך לדוגמה, זוג עם שלושה ילדים המשתכרים באופן זהה 10,000 שקל נטו לחודש, ומתגוררים בשכר דירה של 6,000 לחודש, מחליטים להתגרש ולקיים משמורת משותפת.

ברוב המקרים האב היה מחויב בסכום מינימלי של 1,350 שקל לילד (סך הכול 4,050 שקל מזונות בתוספת 2,000 שקל השתתפות בדמי מדור). כל זאת ללא קשר לחובתו לשאת במחצית הוצאות החינוך והוצאות חריגות.

מצב זה הותיר את האם בתחילת החודש עם הכנסה פנויה של 16 אלף שקל, אל מול האב שנותר עם 4,000 שקל ללא יכולת לדאוג לצרכיו הבסיסיים.

כיום כאמור אנו עדים לשינוי מהותי המתחולל בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים. בעוד שאם עד עתה החיוב היה "אוטומטי", הרי שהיום נוטים בתי המשפט לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו האישיות, תוך חתירה לאיזון ושוויון כלכלי בין ההורים בנטל גידול הילדים.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

ב-2012 פורסמו עיקרי המלצות ועדת שיפמן שקראה למדינה ליצור שינוי ולהצהיר שאחריות ההורים כלפי ילדיהם שווה לכל דבר ועניין, ומשכך מתבקשת מאליה יצירת מנגנון הולם, שבעזרתו גם נשיאת הנטל הכלכלי תהא שווה.

אלא שמיום פרסום ההמלצות אימצו אותן רק חלק מהשופטים במסגרת פסקי הדין בתיקים שהתנהלו בפניהם. כך למשל, ניתן למצוא פסקי דין חדשניים של השופטים יהורם שקד ויעקב כהן מבתי המשפט למשפחה, שבהם נפסק כי תשלום מזונות על ידי האב כלל אינו מובן מאליו במציאות של משמורת משותפת.

במקרה מסוים פטר השופט שקד לחלוטין אב ממזונות ילדיו וקבע שבנסיבות המקרה, התוצאה המתבקשת היא ששני ההורים ימשיכו לפעול לטובת ילדיהם ולשאת באופן ישיר בכל הוצאות ילדיהם. באותו פסק דין פטר בית המשפט את האב גם מחיוב הוצאות אחזקת המדור של הילדים, והבהיר כי ראוי להתחשב בהוצאות האב כלפי ילדיו כשהם שוהים אצלו ואין לחייבו מעבר לכך.

ב-30 בנובמבר האחרון הוגשה הצעת חוק המזונות של חברי הכנסת יואב קיש ויפעת שאשא ביטון, שלפיה תשלום המזונות וגובהם ייקבעו על בסיס נתונים ללא העדפה מגדרית, תוך עיגון מסקנות ועדת שיפמן כאמור. יום לאחר מכן פורסמה פסיקה תקדימית של מועצת הרבנות, שקבעה כי אימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות. בנוסף נקבע כי על הדיינים והשופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות והן ביכולת הכלכלית של האימהות.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקובי ציין: "עמדת הרבנות הראשית החדשה מבקשת להתאים את הדין לדבריו, לשינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז ימי המנדט".

שינויי הרוחות במסדרונות הכנסת והערכאות המשפטיות באים לידי ביטוי חדשות לבקרים. לדעתי השינוי והחתירה לצדק ושוויון בין נשים וגברים בתחום המזונות יתנו את אותותיהם ויבואו לידי ביטוי גם בעתיד, בפסקי דין ואף בחקיקה שתביא בסופו של יום להסדרת נוסחה שוויונית ומאוזנת לקביעת אופן חיוב ההורים במזונות ילדיהם.

במסגרת נוסחה זו תשלום המזונות יחול על מי מההורים או על שניהם, תוך בחינה והתחשבות בהשתכרותם אל מול זמני השהות עמם בפועל.