פיזור כסף והתחנפות לחלשים: הדרך של סין לפסגה
כאשר הצהיר הממשל הסיני בשנות השמונים כי הוא מתעתד להפוך את סין לענק יצור, רבים גיחכו. שלושים שנה אחרי, כל שיעול של הנשיא פינג עוצר את המסחר העולמי. טל רשף על הדרך שעשתה סין ממדינה שהתמחתה באופניים ואורז -למעצמה
טורים נוספים של טל רשף :
אנרגיה ירוקה: הזדמנות ישראלית ליצוא לסין
משבר בבורסת שנגחאי? הצחקתם את הסינים
כך מאיים ה-MERS על כלכלת דרום-קוריאה
סין פועלת במבנה כלכלי ייחודי, לא מערבי, המאפשר שליטה ממשלתית במגזר הפרטי. מי שעוקב אחר הפעולות של המדינה ושל החברות שלה בשוקי העולם יכול לראות בבירור את המטרות ארוכות הטווח שמאחוריהן. אם עד לא מזמן היו הפעולות הכלכליות והמדיניות של סין ממוקדות בהבאת הכנסות במטבע חוץ לסין, הרי שכעת אנו רואים לצד זאת מניעים אחרים - מניעים של מעצמה עולמית. זה מתבטא בין היתר בתוכניות החומש של סין.
קחו את אפריקה למשל. היחסים של סין עם מדינות דוגמת סודן, דרום אפריקה, מוזמביק וגאנה כרוכים בהשקעה עצומה מצידה של סין. היא בונה פרוייקטי ענק של סכרים, דרכים ומבנים אשר לא תמיד מביאים בהמשך הדרך הכנסה המצדיקה זאת כלכלית, אך מביאים למימשל הסיני השפעה מדינית על מדינות אלו. ביום בו תעלה בארגון בינלאומי כלשהו הצבעה כנגד סין - היא תוכל לסמוך על כמה עשרות ידיים של נציגי מדינות אפריקאיות שיתרוממו למענה.
קחו את זימבבואה למשל, לאחרונה היא הודיעה על תוכניתה להכניס את היואן הסיני כמטבע רשמי שלה. סין נדרשת לספק לשם כך שטרות ומטבעות בכמות עצומה, ועל מנת לקדם זאת היא גם הכריזה על מחיקת חובות של המדינה הזאת בסכומים של עשרות מיליוני דולרים. מה הערך הכלכלי שזה יתן לסין? לא הרבה. מה הערך האמיתי? תלות מלאה של המדינה המוחרמת בענק הסיני.
באמריקה הדרומית מתמקדות כלכלותיהן של מדינות דוגמת פרו, ברזיל ואורוגואי באספקת מחצבים ויבולים חקלאיים לשוק הסיני. ארגנטינה נותנת לחברה סינית רישיון לפתח שדות נפט בפטגוניה. שדות בפמפס שפעם נועדו לגידול בקר ודגנים מוקדשים כעת לגידול סויה - ונחשו לאן היא נשלחת באוניות הצובר המפליגות מנמל בואנוס איירס.
רשת הרכבות שתוביל את סין לפסגה
סין מפתחת רשת רכבות מהירות שתקיף את כל אסיה, תוביל עד אל תוך אירופה, תאיץ את קשרי המסחר בין המדינות, ומעל לכל - תחבר את כל מדינות הכלכלה האסיאתית אל רשת הנבנית בידי מהנדסים סיניים ומנוהלת בידי מינהל הרכבות של סין. מדובר ביצירת חיבור ויצירת תלות. סין מחזיקה את ידה על ברז היצוא של מתכות נדירות עליהן יש לה מונופול, ובכך מחזיקה אפשרות של הפעלת לחץ על כל מדינה תעשייתית שנכנסת איתה לעימות. סין רוכשת טכנולוגיות וסין גם מפעילה מערך האקרים שמיועד להשיג מידע ממחושב ממדינות מתחרות, מידע טכנולוגי החיוני לתעשיות שלה ומידע אסטטגי אודות נקודות פגיעות בכלכלה ובתשתיות של אותן מדינות.
נשיא סין, שי ג'ין פינג, מגיע לביקור רשמי בטהרן מיד לאחר הסרת העיצומים עליה וחותם על הסכמים של יצירת יחסי מסחר הדדיים בהיקף של 600 מיליארד דולר בשנים הקרובות, כחלק מתוכנית מקפת שצופה 25 שנים קדימה. ההסכם הזה, שמבטיח לאירן הכנסות והשקעות חוץ נותן לסין מקורות נפט מובטחים לטווח ארוך, אבל לא פחות מכך הוא נותן לה השפעה על מדינת מפתח זאת. כבר עכשיו סין היא שותפת הסחר מספר אחת של אירן, היא המעצמה היחידה שהמשיכה לרכוש ממנה נפט גם בזמן העיצומים הבינלאומיים, וכל זה עומד להשתדרג. מה הסיכוי שאירן תסרב לבקשות סיניות בתחומי חוץ ושיתוף פעולה בארגונים בינלאומיים?
ההסכם עם אירן בא לאחר חתימת הסכמי רכישת נפט וגז מרוסיה בהיקפים עצומים, שנחתמו לאחר הטלת העיצומים על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. סין משתמשת ברזרבות המטבע שלה ובעודפי הסחר העצומים שלה ומתרגמת אותם לכוח מדיני בינלאומי. סין נכנסת למקומות שמהם יוצאות מדינות המערב, נותנת תמיכה שלא מושפעת מהחלטות על הטלת עיצומים, מחבקת, מממנת פרוייקטים, שולחת חברות פרטיות סיניות לרכוש ולהשקיע וצוברת הון פוליטי בינלאומי. סין מבססת את מעמדה כמעצמה מובילה על חשבונה של ארה"ב ועל חשבון אירופה.
כן, כך הדבר גם בישראל. מישהו אמר "תנובה"? "אגן כימיקלים"? "טוגה נטוורקס"? ישראל היא אמנם בת ברית של ארה"ב ואינה מועדת להשפעה כה גורפת כמו ארגנטינה וזימבבואה, אבל ההשקעות הסיניות בה, רכישת החברות הישראליות, עליית היקף הסחר בין המדינות ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים הופכים את סין לפרטנרית שאסור להתעלם ממנה. בשנת 2,000 עמדה ישראל בפני איסור אמריקאי למכור מטוסי בקרה אווירית מסוג פלקון לסין, היא לא מצמצה וביטלה את העיסקה. מה יקרה אם מצב דומה יקרה מחר או מחרתיים כאשר היקף הסחר עם סין מתקרב לזה שיש לנו עם ארה"ב? דילמה לא פשוטה.
סין מתכננת קדימה והתוכניות שלה כוללות גם את השינויים שהביאו לנפילת המניות בבורסות של סין, סין נערכת ליום שבו היא תחליף באופן מלא את ארה"ב כמנהיגת העולם. כאשר יום זה יגיע היא תהיה חייבת להתבסס על טכנולוגיות משלה ולא על טכנולוגיות מיובאות שניתן לעצור במקרה של חרם בינלאומי, היא תזדקק לגוש של מדינות תומכות במסגרת המוסדות הבינלאומיים, לצבא שיכול לתת גיבוי לדרישות מדיניות, לתעשייה בטחונית שתתמוך בצבא גם בעת עיצומים מצידן של מדינות אחרות, לאספקה מובטחת של אנרגיה, מחצבים ומזון, ולשווקי יצוא מובטחים. על זה בדיוק היא עובדת בימים אלה במרץ. בתוך כל אלה תוארו צעדים שלא עולים בקנה אחד עם דעת הקהל וסולם הערכים המקובלים במערב, למשל בשיתוף הפעולה עם מדינות מוחרמות. סין פועלת מתוך עולם תרבותי שונה ועל כך בכתבה הבאה.
הכותב הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, יועץ ומרצה לעסקים בסין , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין", ועורך המדריך ליבוא מסין של אגוד לשכות המסחר