על נושים והסכם ממון פיקטיבי בין בני זוג
הסכם ממון קובע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה וגירושין, אך לעיתים הוא נעשה רק כדי למנוע השתלטות נושים על נכסי הזוג. האם זה חוקי ומה פסק בית המשפט? מדריך
"הסכם ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין. ההסכם יכול להיערך בין לפני הנישואין, בין במהלך הנישואין ובין עובר לפקיעת הנישואין.
הסכם ממון קובע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה וגירושין, ומונע מאבקים משפטיים עתידיים בין בני הזוג במצב של פרידה או גירושין בעניין חלוקת הרכוש.
מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?
את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג.
לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג.
הסכם ממון – רק לבעלי רכוש או גם לבעלי חובות ?
גם וגם. בעלי רכוש חפצים להסדיר את חלוקתו בעת הצורך, על מנת למנוע או להעניק זכויות לבן הזוג. אבל, גם בני זוג נטולי רכוש, הצופים צבירת רכוש עתידי (פיתוח קריירה וכו'), זקוקים להסכם ממון. ואילו בעלי חובות גם הם זקוקים להסכם ממון, ברצונם למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.
הסכם ממון פקטיבי
לעתים חותמים בני זוג על הסכם ממון, בניסיון למנוע השתלטות נושים על נכסיהם. כך, עורכים בני הזוג הסכם יחסי ממון פיקטיבי, במסגרתו מעביר בן הזוג החייב לבן הזוג האחר את כלל הרכוש או חלקו, כדי להתחמק מנושים. כדי שההסכם ייראה אמין, כשר ותקף גם כלפי הנושים, מאשרים אותו בני הזוג בפני בית המשפט, אשר מעניק לו תוקף של פסק דין.
הסכם ממון פיקטיבי עלול להיות מוכרז כ"חוזה למראית עין", אשר דינו להתבטל. החוק קובע, כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל, ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמך בתום לב על קיום החוזה.
בדרך כלל, כאשר בני זוג מחליטים לערוך הסכם פיקטיבי, מערכת היחסים הזוגית שלהם תקינה, וההסכם נועד להציל את הרכוש מנושים. ואולם, כאשר קורה והמערכת הזוגית באמת מגיעה לסיומה, נוצרת בעיה בין בני הזוג עצמם.
אחד מבני הזוג טוען, כי השני ויתר על חלקו ברכוש, ויש לאכוף את ההסכם ביניהם. ואילו בן הזוג השני טוען, מדובר בהסכם פיקטיבי, כאשר לאמיתו של דבר לא התכוון לוותר על חלקו לטובת האחר.
בתי המשפט פסקו, כי על בן הזוג הטוען לביטול ההסכם מוטל נטל ראיה כבד.
במקרים רבים, קבעו בתי המשפט, כי משניתן להסכם הממון תוקף של פסק דין - מושתק הבעל מלהעלות כל טענה כנגד אמיתות ההסכם ונכונותו, אין לאפשר לבעל ליהנות מפרי חטאו ויש לדחות את הטענה לפיקטיביות ההסכם.
נושה הפונה לבית המשפט ומבקש להכריז על בטלות הסכם הממון, צריך להוכיח ולשכנע, כי ההסכם נועד להברחת נכסים והינו למראית עין בלבד. לכך נדרש נטל הוכחה מוגבר.
בית המשפט יבדוק, בין השאר – האם בוצעה העברה אמיתית (גם אם מלכתחילה נועדה להשיג את הנושים), מהו העיתוי לעריכת ההסכם ביחס לעיתוי צמיחת החובות והיוודעם, האם הסכם הממון הוא חד צדדי לטובת בן זוג אחד בלבד, כאשר השני נותר עם החובות בלבד, האם התקיים סכסוך מוקדם בין בני הזוג, האם הצדדים מוסיפים לנהל חיים משותפים, מה הייתה כוונתם האמיתית של בני הזוג, האם יש בנמצא נסיבות חשודות, המעידות על מרמה (חדלות פרעון של אחד מבני הזוג, ניהול עסקאות באופן בלתי מקובל, אי העברת חזקה פיסית ברכוש) ועוד.
יש הבדל גדול בין מקרה בו מעביר הבעל את נכסיו לאישה במטרה לפצותה על העוול שגרמו לה מעשיו, ובין מקרה בו נועדה ההעברה להקנות לאישה עדיפות על פני נושים אחרים, המתדפקים על דלתו, תוך ביצוע העדפה פסולה.
בית המשפט יתחקה אחר רצונם וכוונתם האמיתית של הצדדים להסכם. כל מקרה בהתאם לנסיבותיו העובדתיות המיוחדות.
במקרים רבים ביטלו בתי המשפט הסכמים שנקבע כי כל תכליתם הייתה להבריח רכוש מנושים.
כך למשל, במקרה של בני זוג שהיו בעלים בחלקים שווים של דירת מגורים, כאשר לבעל היה חוב כספי לבנק בסכום של מאות אלפי שקלים. בני הזוג כרתו הסכם, בו נקבע שזכויות הבעל בדירה יעברו לרעייתו. בני הזוג התגרשו. הבנק טען, כי מדובר בהסכם פיקטיבי ומהווה ניסיון להבריח רכוש לנוכח חובו של הבעל לבנק. ואילו האישה טענה, כי ההסכם הוא אמיתי ויש לכבדו ולקבוע, כי היא בעלת מלוא הזכויות בבית.
האישה טענה, כי הבנק אינו יכול לממש את הדירה לצורך גביית החוב של הבעל. באותו מקרה קבע בית המשפט, שלא הייתה לצדדים כוונה להבריח רכוש מהבנק, אלא התרשם מכנות כוונתם של בני הזוג וכנות ההסכם, באמצעותו חפץ הבעל להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה.
במקרים אחרים, כאשר התרשם בית המשפט, כי העברת הנכסים על שם האישה במסגרת הסכם יחסי ממון נעשתה כדי ועל מנת לחמוק מתפיסת הנכסים על ידי נושים וסיכול גביית החובות – הביא הדבר לביטול ההסכם.
לסיכום, קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און כהן, מומחים בלטיגציה, דיני משפחה, ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית