למה כישלון הילד במבחן זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו?
קצת מוגזם לדרוש מהילד לשמוח עם כל ציון שלילי אבל כישלון הוא הזדמנות שצריך לקחת בשתי ידיים ולנצל אותה כדי לחזק אותו. אז איך כדאי להגיב בפעם הבאה שהילד חוזר מאוכזב הביתה בעקבות ציון נמוך?
מה קורה לילד שקיבל ציון אחר ממה שחשב, איך הוא מגיב לציון נמוך ממה שציפה ובמיוחד למצב מאוד לא סימפטי שבו למד, השקיע את כל כולו להתכונן למבחן, אבל למרות הכול נכשל? יש לעשות הבחנה בין קבלת ציון נמוך או ציון שלילי אחרי שהילד לא ממש למד, ואולי אפילו חיפף, ואז הציון הנמוך לא באמת מפתיע, לבין השקעה ולימוד החומר ובכל זאת לקבל ציון נמוך.
בכל מקרה, במקום נזיפות כמו: "אמרתי לך!", כדאי לשאול שאלות, כאשר הראשונה היא: האם הוא מרוצה מהתוצאה? סביר להניח שהילד יענה בשלילה, כי אנחנו לא מרוצים מציון נמוך.
לבקש מהילד שימצא פתרונות
השאלה הבאה של ההורה לילד היא - "איך אתה חושב שתוכל בפעם הבאה לקבל ציון עובר או גבוה יותר?", רק אחרי שהילד משיב כיצד הוא יעשה זאת אחרת בפעם הבאה, חשוב לעשות איתו סוג של תחקיר על איך הוא למד למבחן הנוכחי, האם הקדיש את הזמן הנדרש להבנת הנושא, האם סיכם את כל החומרים שהיו למבחן, האם הוא סמך על זיכרון בלבד או ידע את החומר ואולי לא היה לו מספיק זמן לענות על כל השאלון, האם מתקשה וזקוק לעזרה חיצונית?
חשוב מאוד להקשיב לדרכי הפעולה האפשריות של הילד, ולא להציע במקומו פתרונות כי אחרת אלה יהיו הפתרונות שלכם ולא הפתרונות שלו. הקשבה מצדכם לפתרון של הילד תביא לכמה תוצאות חשובות:
1. הילד יידע שמקשיבים לו ושדעתו ודרכי הפתרון שלו חשובים בעיניכם.
2. הילד יצטרך לפעול בהתאם לפתרון שהוא נתן, מה שיביא אותו לקבל החלטה אחראית ולעמוד מאחוריה.
3. הילד יכיר בזכותו לעצמאות עם אחריות בצידה.
הבנת האיך והכיצד עוזרת להורה לכוון את הילד נכון יותר למבחנים הבאים – לשיפור ציון או בכלל לנושאים אחרים. אם הילד לא ממש השקיע,יש להראות לו ולהסביר שהדרך היחידה לעבור את המבחן היא ללמוד, לחזור על החומר ולהבין אותו.
כישלון במבחן מעלה אצל הילד הרבה מחשבות שאינן מקדמות ואפילו תוקעות: "אני שונא את המקצוע הזה!","המורה הזאת שונאת אותי","אני לא שווה","אני לא יכול ללמוד את זה","איזה לוזר אני", וכו'.
לא סוף העולם
תתפלאו, אבל כישלון זו צמיחה והזדמנות שיש לקחת בשתי ידיים. כדי להוכיח את זה לילד, עליכם לומר לו ולתת לו להרגיש בו זמנית שהוא שווה ושאתם סומכים עליו. אתם בטוחים ביכולת שלו להצליח ושאתם יודעים שהוא מסוגל לעשות את הדברים טוב יותר, גם אם זה יקרה בפעם השנייה. כישלון בבחינה אינו כישלון שלו כאדם, אלא מצב שמכריח אותו לחזק את הנקודות החלשות שלו כתלמיד.
כישלון במבחן אינו מעיד על חכמה או טיפשות, ואינו משקף ערכים לפיהם אתם גדלתם אותו. הוא כן דורש ממנו ללמוד יותר, להשתדל יותר, להשקיע יותר ריכוז והבנה בנוסף לזו שהשתקפה מהתשובות שלו למבחן הראשון. בהחלט יש לראות כישלון כמקפצה להצלחה בפעם הבאה. קצת מוגזם לבקש לשמוח עם כל ציון שלילי שהוא יקבל, אבל כן להבין שזה עדיין רחוק מסוף העולם.
אז מה אתם כהורים צריכים לעשות כשהילד חוזר מאוכזב הביתה?
1. לתת לו את הזמן – יום-יומיים להיות שם, ואז להסביר לו איך לשחרר ולהמשיך. הדחקה לא תביא לפתרון, אלא דווקא תציף את הכישלון ברגע הראשון החלש שיתאפשר. תנו מקום לתחושות התסכול והאכזבה, ואל תתעלמו מ"זמן ההחלמה" הנדרש.
2. לתרגל משפטי העצמה – מצאו יחד עם הילד משפטי העצמה שמתאימים לו שהוא יאמר אותם לעצמו, וכך יוכל להעלות את עצמו מעל הקושי. "אני יכול ללמוד את החומר", "החומר הזה קטן עליי", "אני יכול לעבור את המבחן הזה!" וכו'. משפטים כאלה שנאמרים מתוך כוונה מלאה בסוף מושרשים והופכים לחלק ממנו. האמונה בהם מקדמת את ההצלחה בבחינה הבאה שאליה ייגש.
היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. להסביר לו שחשוב לא להקל ראש וללמוד ברצינות את החומר פעם נוספת – להגיע למבחן מוכנים גם מנטלית. לשנן בראש את המסוגלות: "החומר לא קשה ואני אעבור את המבחן כמו גדול".
4. לסייע ליד לנתח מה קרה בבחינה במועד הראשון – להבין עם הילד את התהליך של הלמידה למבחן ולהבין מה היה שם: "למה לא הצלחתי","האם באמת לא התכוננתי כמו שצריך" או "אולי לא קראתי עד הסוף את ההוראות","לא הבנתי בדיוק מה רוצים ממני" או "לא הספקתי כי לא תכננתי טוב את הזמן?". הבנת הכישלון היא צעד משמעותי להצלחה העתידית.
לקראת המבחן הבא, הזכירו לילד להתרכז, לקרוא את כל השאלון, לכתוב בכתב קריא כי כך ברור שמי שקורא את המבחן לא יצטרך להקדיש זמן כדי לפענח את מה שהילד רצה להדגיש. הקלו עליו עם תכנון הלמידה, והדגישו שאתם מאמנים, סומכים ואוהבים אותו מאוד בכל מצב. הביטחון שלכם בילד זה הרבה מעבר לציון במבחן.
שישה כללים לגידול ילדים מאושרים:
הכותבת היא מאמנת אישית לצעירים להצלחה וקידום אישי
