מחקר ישראלי: ניצחתם במשחק? ייתכן שהיושר שלכם ייפגע
ממחקר שערכו ד"ר עמוס שור ופרופ' אילנה ריטוב, באמצעות הטלת קוביות, עולה כי ההשפעה של הניצחון על התנהגות לא ישרה קיימת רק כשמנצחים מתחרים אחרים. כאשר ההצלחה התבטאה בעמידה ביעד אישי - היושר לא נפגע
מחקר ישראלי חדש מצא כי זכייה בתחרויות מנבאת התנהגות לא אמינה בעתיד. כלומר, מי שניצח בתחרות עשוי לתפוס את עצמו כטוב יותר - ולכן להפר את הנורמות והחוקים. יש כמובן גם דוגמאות הפוכות. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי PNAS (ידיעות האקדמיה הלאומי למדעים של ארצות הברית).
כולנו שמענו על אנשים מאוד מצליחים שהפכו למושחתים וכולנו מכירים גם דוגמאות הפוכות של אנשים מאוד מצליחים שלא הפכו למושחתים. מה מבחין בין השניים? ד"ר עמוס שור מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול על-שם גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופ' אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים חקרו את ההשערה כי יש סיטואציות חברתיות בהן הצלחה מביאה לחוסר יושר.
על מנת לבדוק את ההשערה, הזמינו החוקרים את המשתתפים למעבדה ונתנו להם להתנסות בשני ניסויים שלכאורה לא קשורים זה בזה. בראשון הם נתנו להם להתחרות, בשני הם נתנו לחצי מהמשתתפים (מנצחים ומפסידים כאחד) להטיל שתי קוביות. למשתתפים נאמר שהם יכולים לקבל כסף בסך המספר שיצא להם בהטלת הקוביות, בעוד ששאר הכסף נמסר למשתתף אחר - כזה שלא הטיל קוביות. רק מי שהטיל את הקוביות ראה מה הייתה התוצאה.
בגלל שרק מי שהטיל את הקוביות יכל לראות את המספרים שיצאו בקוביות המשתתפים יכלו "לגנוב כסף" בלי שמישהו אחר ידע שהם מרמים. בהטלה של שתי קוביות התוצאה הממוצעת היא שבע. לכן אם כולם היו כנים - הזכייה הממוצעת הייתה צריכה להיות שבע. אם ממוצע הסכומים שנלקחו היה מעל שבע, ניתן להסיק שמישהו רימה. ד"ר שור ופרופ' ריטוב מצאו שאלו שזכו בתחרות המקדימה דיווחו על תוצאה גבוהה יותר של הטלת הקוביות וממש גנבו כסף מהמשתתפים האחרים שלא הטילו את הקוביות, בעוד שאלו שהפסידו בתחרות הראשונה - לא עשו כך.
ניסויים נוספים הראו שההשפעה של הניצחון על התנהגות לא ישרה קיימת רק כשמנצחים מתחרים אחרים. כאשר ההצלחה התבטאה בעמידה ביעד אישי שאיננו כרוך בהבסת משתתפים אחרים - לא ניכרה השפעה שלילית של ההצלחה.
הממצאים הללו מציעים כי האופן שבו אנשים מודדים הצלחה - משפיע על היושר שלהם. כאשר הצלחה נמדדת על ידי השוואה חברתית, כמו למשל בזכייה בתחרות, חוסר היושר גובר. כאשר הצלחה לא באה ביחד עם השוואה חברתית - אז אין השפעה על ההתנהגות מוסרית.
המשמעות של המחקר היא כפולה: הראשונה - כנות וחוסר כנות הם במקרים רבים תוצאה של הקשר חברתי. קודם למחקר הזה, רוב המחקרים בנושא אתיות סבבו סביב החלטות אישיות, בעוד שהנושא החברתי לא נחקר לעומק.
המחקר הנוכחי תורם למחקר על אתיות בכך שהוא חוקר את ההקשר החברתי.
כמו כן, המתודולוגיה ששימשה לבחון את ההשערה היא חדשה ושופכת אור על האתיות של המשתתפים לאחר תום התחרות. למרות שאנחנו יודעים הרבה על התנהגותם של המתמודדים לפני ובזמן התחרות, אנחנו יודעים מעט מאוד מה קורה לאחר שהתחרות מסתיימת. הנטייה לחוסר אתיות אצל המנצחים, כפי שמעידים הממצאים מהניסוי, עלולה לעכב ניידות חברתית ושוויון.
ד"ר שור, המכהן גם כחבר במרכז החלטות בפסיכולוגיה כלכלית, אמר ל-ynet כי תוצאות המחקר מראות כי "אפשר להקטין רמאויות ולהגביר מוסריות אם נגרום לאנשים לחשוב על ההצלחה בהקשר שלא מעודד השוואה חברתית."
