חייבים לכרות את הרחם לטיפול במיומה? כל התשובות
המיומות הן הגידול השפיר הנפוץ ביותר בקרב נשים. מי בסיכון גבוה לסבול ממיומות, איך מאבחנים אותן, מה הסימפטומים ולמה החלטת הטיפול צריכה להיות שלך ולא של הרופא. מומחה מנפץ מיתוסים מוכרים
מיומות (שרירנים) הן גידולים שפירים של שריר הרחם, המתפתחים בחלל הרחם, בדופן או בחלקו החיצוני. היכרות עם הסימפטומים ועם דרכי הטיפול הנפוצות, יעזרו לך להחליט על הטיפול הנכון ביותר עבורך. יש לא מעט מיתוסים שהתפתחו בנושא, והגיע הזמן להפריך אותם:
מיומות הן למעשה סרטן ברחם
לא נכון.
הרחם הינו איבר שרירני. המיומה היא גידול שפיר שמקורו בשריר הרחם. היא מורכבת מתאי שריר ורקמת חיבור. מיומה יכולה לגדול כגידול בודד או כמיומות מרובות. גודל המיומה משתנה החל מסנטימטר אחד ועד 30 סנטימטר. המיומות יכולות לגדול במקומות שונים ברחם ועם גידולן הן יבלטו כלפי חוץ, לתוך חלל הרחם או לשני הכיוונים, במידות שונות. גידול מיומות מושפע מהורמונים. רק אחת מתוך 1,000 מיומות עלולה להיות ממאירה. כשהמיומות מאובחנות לאחר גיל המעבר, חשוב עוד יותר לשלול ממאירות.
סימנים לגידול שפיר: מתי צריך ללכת לגניקולוג?
מיומות ברחם מופיעות רק אצל נשים שעברו את גיל 40
לא נכון.
מיומות הן הגידול השפיר השכיח ביותר בנשים והן מופיעות בכשליש מהנשים בגיל הפריון ובכמחצית מהנשים בגיל 50. יש נשים שאצלן מופיעות מיומות כבר בשנות ה-20 לחייהן.
המיומות כואבות וגורמות לדימום יתר בזמן המחזור
לא תמיד.
מרבית הנשים עם מיומות אינן סובלות כלל מתסמינים. לרוב מדובר במיומות אשר אינן בולטות לחלל, או קטנות יחסית. נשים ללא תסמינים אינן זקוקות לטיפול. רק לכ-25% מהנשים עם מיומות יהיו תסמינים.
תסמינים שיכולים להעיד על המצאות מיומה הם: דימום מוגבר וממושך המלווה בכאבי מחזור מוגברים, דימום לא סדיר, דימום בין ווסתות, תחושת מלאות בבטן תחתונה, אי נוחות ולחץ, תחושת לחץ על שלפוחית השתן ורצון להתרוקן לעיתים תכופות, לחץ על העצבים היוצאים מעמוד השדרה עם כאבי גב תחתון והקרנה לרגל, אי נוחות בעת קיום יחסים. מיומות גם עשויות להיות קשורות באי פריון, בהפלות חוזרות ובסיבוכי הריון.
עם זאת, יש לזכור שהתסמינים הקשורים לנוכחות מיומות יכולים להופיע גם בגלל סיבות אחרות, ולכן בכל תלונה יש צורך בבירור ואבחנה לפני קביעת טיפול. האבחנה נעשית בדרך כלל על סמך הקליניקה, בדיקה פיזיקלית, ואולטרסאונד. לעתים מתבצעת גם אבחנה נוספת על ידי MRI.
כל סוגי הטיפול היעילים לטיפול במיומות מעלימים אותן מיידית
לא נכון.
כריתה של המיומות או כריתה של כל הרחם ישפרו מיידית את הסימפטומים, בעוד שטיפולים הגורמים להרס רקמת המיומה (אבלציה) ללא הוצאת הרקמה (כגון, אולטרסאונד ממוקד ואמבוליזציה), כרוכים בספיגה הדרגתית של הרקמה שהושמדה על ידי מערכת החיסון של הגוף. הסימפטומים ישתפרו תוך חודשיים עד שלושה לאחר הטיפול.
מיומות ברחם: כך תבחרו את הטיפול המתאים
כריתת רחם היא הטיפול המומלץ לטיפול במיומות
לא נכון.
כריתת רחם אמנם תמנע את הישנות המיומות אך במקביל תגרום להקדמת גיל הבלות כולל הופעת תופעות הלוואי שמתלוות אליו. נשים לאחר כריתת רחם נמצאות בסיכון גבוה יותר לניתוחי אגן נוספים, לירידה מוקדמת יותר בתפקוד השחלתי ובתחלואה לבבית וכלילית (ארטריו-סקלרוזיס). נשים שעברו כריתת רחם מדווחות על ירידה בחשק המיני ובדימוי הנשי. חלקן סובלות מדיכאון בעקבות הכריתה. כמחצית מהנשים מצטערות שלא ביררו על אופציות חלופיות לפני שהסכימו לאופציה הבלתי הפיכה של כריתת רחם. רוב הנשים לא מודעות לכך שישנם טיפולים זעיר פולשניים עד לא פולשניים בכלל, שיכולים לטפל בבעיה לאורך זמן.
אולטרסאונד ממוקד לטיפול במיומות ברחם היא שיטה שלא עובדת
לא נכון.
שיטת האולטרסאונד הממוקד היא שיטת טיפול לא פולשנית המאושרת על ידי משרד הבריאות לטיפול במיומות. במהלך הטיפול, המטופלת שוכבת על שולחן ה-MRI בעוד קרני אולטרסאונד ממוקד נשלחות למיומה ומחממות אותה לטמפרטורה הגורמת להשמדת הרקמה. המטופלת נמצאת בטשטוש קל במהלך הטיפול ונשלחת לביתה כשעה עד שעתיים מתום הטיפול. טיפול באולטרסאונד ממוקד מתאים לפחות מ-50% מהנשים הסובלות ממיומות סימפטומטיים. עם זאת, המתאימות לטיפול יוכלו לחסוך לעצמן ניתוח ותקופת החלמה ממושכת, וסיכוייהן לסיבוכים מאד נמוכים בהשוואה לניתוח.
חדש בסל : טיפול באולטראסונד בשרירני רחם
לנשים שרוצות להרות עדיף טיפול מקומי של כריתת המיומה
לא מדויק.
כריתת מיומות (מיומקטומיה) שאינן בולטות לחלל הרחם ביותר מ-50% מקוטרם, יכולה להתבצע תחת לפרוסקופ (מצלמה שמצלמת את חלל הבטן) או בפתיחת הבטן. מאחר במדובר בפעולה המערבת חיתוך ותפירה של דפנות הרחם, ישנו סיכון לקרע של הרחם בלידה ואפילו בשלבים מתקדמים של היריון.
עדיף לתת לרופא להחליט על הטיפול הנכון במיומה
לא נכון.
כמו בכל החלטה משמעותית בחיים, יש לברר את כל העובדות ואת כל אפשרויות הטיפול, ולקבל החלטה על בסיס המקרה האישי של כל אחת. מה שיתאים לאחת לא יתאים לאחרת ולא כל הרופאים מכירים או מתמחים בכל שיטות הטיפול. אחריות הרופא היא להציג למטופלת את כל האפשרויות הקיימות לטיפול במיומות, גם אם הוא לא מבצע חלק מהטיפולים בעצמו. למרות שהסימפטומים כתוצאה מהמיומות ברחם יכולים להעיב על אורח החיים ועל מצב הרוח האישי והמשפחתי, רצוי לא להיחפז בקבלת ההחלטה, לברר על כל אפשרויות הטיפול הקיימות והשלכותיהן העתידיות, על מנת להשיג את התוצאה המיטבית עבור כל אישה.
הכותב הוא מ"מ מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי "שיבא"
לפנייה לכתב/ת 
