לא נמצאה נוסחה: הטרור מכה, הפתרון רחוק
31 נרצחו בגל הטרור - והניסיונות לשינוי מגמה עדיין לא צלחו. הדרג המדיני החליט לא להשיב גופות מחבלים - וחלקן הוחזרו. הוטלו כתרים - אך רובם לא מוחלטים. מה עוד יושם בשטח ומה התגלה כפארסה? תמונת מצב
עשרות לוחמים מיחידת דובדבן תגברו בלילה בין רביעי לחמישי את חבריהם באוגדת איו"ש, כוחות החטיבה המרחבית מנשה הציבו עמדות בידוק במסגרת הכתר ההרמטי על העיירה קבטיה, ובמערכת אכיפת החוק מנסים להאיץ את הליך הריסת בתי המחבלים. אלה הם הצעדים המיידיים שעליהם החליט הדרג המדיני בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון בתגובה לפיגוע שבו נרצחה לוחמת משמר הגבול, רב-שוטר הדר כהן. עם כניסתו של גל הטרור הנוכחי לחודש החמישי נראה כי במערכת הביטחון לא מוצאים את הנוסחה לעצירת הפיגועים, שגבו את חייהם של 31 בני אדם.
המכבש המודיעיני של שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין בצה"ל מייצר התרעות לפיגועים, כולל ביממות האחרונות, והלוחמים בשטח נפרסים בצירים ובמוקדי החיכוך ועוצרים מאות פלסטינים חשודים מדי חודש. גם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים תורמים את חלקם בשמירות התיאום ובסיכולי פיגועים נגד ישראל. ועדיין – למצב החדש של טרור "מלמטה", הרחק מארגוני הטרור המוכרים, אין לדרג המדיני פתרון מוצלח.
"התערבות מרגיעה יכולה למנוע פוטנציאל להסלמה, כמו למשל צעדים כלכליים", אמרו בשבוע שעבר בצה"ל, במה שיכול להתפרש כאמירה שלפיה מהלך צבאי לבדו לא יגדע את האלימות. מאז רצח בני הזוג נעמה ואיתם הנקין ליד שכם ב-1 באוקטובר התכנסה הצמרת המדינית-ביטחונית כמה פעמים וקיבלה שורת החלטות שנראות כמו אוסף ממוחזר.
החלטות שעליהן מדווחת לשכת ראש הממשלה בהודעות SMS לכתבים, כמו למשל הטלת כתר חלקי על כפר קטן או כוונה להרוס בתי מחבלים, היו עד שנת 2005 תחת מנדט של קצין בדרג ביניים כמו מג"ד או מח"ט גזרתי ביו"ש. אלה עיקר הצעדים שעליהם החליט עד כה הדרג המדיני:
השארת גופות מחבלים
בשיאו של גל הטרור קיבלה הצמרת המדינית החלטה שנויה במחלוקת, שעוררה התנגדות בקרב בכירי מערכת הביטחון – השארת גופות מחבלים בישראל כצד מרתיע ומעניש, ועל מנת למנוע הפיכת מצעדי הלוויות למסע הסתה וקריאה לנקמה נגד ישראל.
חלק מנושאי ארונות המחבלים בהלוויות הפכו בעצמם כמה ימים לאחר מכן למחבלים. אולם בסופו של דבר, בשקט בשקט, התקפל הדרג המדיני מצעד זה. בהתאם לכך, לפלסטינים הוחזרו בשבועות האחרונים עשרות גופות מחבלים.
הטלת כתר
קשה למצוא קצין בכיר בפיקוד המרכז שיתמוך בענישה קולקטיבית לאוכלוסייה הפלסטינית, בעיקר בימים אלו, והאמירות שנשמעות מבכירי צה"ל ואוגדת איו"ש גורסות כי יש להמשיך בחופש התנועה לפלסטינים בכבישים המשותפים בגדה, כמו בכביש 60.
ההחלטה של הדרג המדיני בתחילת גל הטרור להטיל כתר על כפר או עיר שמהם יצאו מחבלים מבוצעת בעצלתיים, באופן חלקי, זמני ולא עקבי. העיר שכם למשל ניפקה חלק מהמחבלים שאחראים לפיגועים בירושלים או במרחב צומת תפוח, ולאחר הפיגועים היא לא כותרה. הכניסה מציר 60 לכפר בית אומר צפונית לחברון נסגרה לכמה ימים במה שהוגדר בתקשורת בשל הודעת ראש הממשלה בנושא כ"כתר" על הכפר שממנו יצא מחבל לדרוס חיילים. עם זאת, אתמול (יום ה') הוטל כתר הרמטי ומוחלט על קבטיה, העיירה שממנה יצאו שלושת המחבלים שביצעו את הפיגוע בירושלים.
יתר הכניסות לכפר נותרו אז פתוחות, והכתר היה חלקי במקרה הטוב. כתר זמני, לימים בודדים, הוטל גם על הכפר הקטן בית עור תחתא למרגלות כביש 443 שממנו יצא אחד המחבלים לפיגוע החדירה בבית חורון בשבוע שעבר. קרוב ל-10 שעות החזיק הכתר ה"נושם" על רמאללה בתחילת השבוע אחרי פיגוע הירי במחסום פוקוס ליד בית אל.
אחרי סדרת ניסיונות הפיגוע במעבר גלבוע (ג'למה) בשומרון, ממש עם תחילת גל הטרור, סגר צה"ל לתנועה את המעבר, המהווה עורק כלכלי קריטי לאזור. פרנסי קבטיה, מהעיירות האלימות ביהודה ושומרון, בלמו בעצמם את המשך יציאת המחבלים הצעירים מכפרם. ה"הצלחה" הזו גרמה לאנשי הכפר סעיר שבאזור חברון לבקש עצה מחבריהם בקבטיה כיצד למנוע מצעירים מקומיים לצאת ולפגע – בגלל אותה סנקציה של הגבלת תנועה על תושבי הכפר.
המנדט בנוגע להטלת כתר חלקי הוא של מפקדי צה"ל בגזרות, בהתאם לשיקול דעתם, כך שבהתאם לצרכים ביטחוניים ניתן לראות למשל כניסות לחברון סגורות לפלסטינים, גם אם לא יצא מחבל באותם ימים מהעיר.
הקפאת היתרים וגירוש מחבלים
שלושה בעלי היתרים לשהייה או לעבודה בישראל ביצעו עד כה פיגועים בחודשים האחרונים, במה שהוגדר "התסריט האדום" של גורמי המנהל האזרחי ביו"ש, האמונים על הנפקת אישורים אלה. רק אחרי הפיגוע בבית פנורמה בדרום תל אביב הוחלט להקפיא זמנית כ-1,200 היתרי שהייה בישראל לפלסטינים מחברון.
באופן לא פורמלי נמנעה למשך ימים בודדים כניסת פועלים בהיתרים לעבודה בהתנחלויות או באזורי תעשייה בגדה לאחר פיגועים באותה גזרה. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט הזכיר לפני שבועיים בנאומו במכון למחקרי ביטחון לאומי את חשיבות העובדה שיותר מ-100 אלף פלסטינים עובדים אצל ישראלים ומפרנסים בכך מאות אלפי משפחות, כצורך ביטחוני ואינטרס ישראלי. אתמול החליט בצעד ראשון מתאם פעולות הממשלה בשטחים להקפיא היתרי תעסוקה ומסחר לכלל בני החמולות של שלושת המחבלים מקבטיה, ככל הנראה באופן זמני.
במקביל, השר ארדן הבהיר כי לא יהיה גירוש של משפחות מחבלים מיו"ש לעזה על אף הניסיונות לקדם זאת. לטענת ארדן, הוא ניסה לקדם את ההצעה כצעד מרתיע, אך נתקל בהתנגדות נחרצת מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין ומחליפו אביחי מנדלבליט בטענה כי הצעד אינו חוקי.
תגבורי כוחות
שלושה גדודי תגבור פועלים באוגדת איו"ש מאז תחילת האלימות בסתיו, במה שנראה כאחד הצעדים היעילים בשטח – כמות הפרות הסדר פוחתת מחודש לחודש ומתרכזת בעיקר בימי שישי, לרוב במוקדים קבועים. לאורך הצירים, בצמתים ובמוקדי חיכוך, נוכחות קבועה של לוחמים מרחיקה מחבלים או יוצרת חיץ בין מחבלים לאזרחים. ברוב המקרים בחודשיים האחרונים הפיגועים מסוכלים ללא נפגעים ישראלים, הודות לרמת מוכנות ומיומנות טובה של הלוחמים.
הריסת בתי מחבלים
אחת הפארסות של החלטות הממשלה. הצעד השנוי במחלוקת מתבצע בעצלתיים גם אחרי שהממשלה החליטה לפני כמה חודשים להאיץ את הדרך שבה הורסים בתי מחבלים כדי לתרום לאלמנט ההרתעה. לפני כעשור הטילה ועדה צה"לית ספק גדול ביעילות של צעד מעין זה, שאומץ ביתר שאת על ידי הדרג המדיני בחצי השנה האחרונה. אך בפועל, למרות מדידות הנדסיות לבתי מחבלים וחלוקת צווי התרעה להריסה לאחר הפיגועים, רובם המכריע של עשרות בתי המחבלים שרצחו או פצעו ישראלים בחודשים האחרונים – נותרו על תלם.
ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה החדש אביחי מנדלבליט בנושא עשויה לזרז הליכים, אך עד אז הרשות הפלסטינית דואגת לבתים חדשים, חלופיים ומרוהטים לעילא, עבור משפחות המחבלים, וזאת בזמן שבישראל מתעכבים עם ביצוע ההריסה.
פעילות מנע נגד מפרי סדר
יותר מ-1,200 פלסטינים נעצרו על ידי כוחות צה"ל מאז תחילת גל הטרור, בסדרת מעצרים ליליים של מובילי הפרות סדר, בהם קטינים. מדיניות זו משבשת מאוד את היכולת של גורמים מסיתים ביו"ש להוביל הפגנות אלימות בחוצות הערים והכפרים.
ומה לא קרה?
בחודש נובמבר הכריז הדרג המדיני על שתי סנקציות שיופנו כלפי משפחות מחבלים – ביטול היתרי עבודה או שהייה בישראל לבני משפחות מחבלים ממעגל שני ושלישי, והרחקה לעזה של משפחות אלה. בפועל, רעיונות אלה נותרו על הנייר, וביטול היתרים לקרובי מחבלים היה רק כצורך ביטחוני בהמלצת שב"כ.
צעדי המשרד לביטחון הפנים
במשרד לביטחון הפנים ציינו כי מאז כניסת השר גלעד ארדן לתפקידו הוא פעל לשינוי הוראות הפתיחה באש, כך שכיום כוחות המשטרה משתמשים ברובה רוגר מול מיידי אבנים ובקבוקי תבערה. בנוסף, הימ"מ
והיחידות המיוחדות פועלות בלב השכונות והכפרים הערביים במזרח ירושלים כדי לעצור חשודים בטרור.
במקביל, מפקדות משימתיות שפורקו בעבר בירושלים הוקמו מחדש, והמשטרה נכנסת לאזורים הידועים כנפיצים במזרח ירושלים לאחר שבעבר נמנעה מלהיכנס אליהם. עוד נאמר כי השר ארדן והממשלה קידמו עונשי מינימום בחוק כלפי מי שמשתתף בכל פעולה אלימה, לרבות השלכת אבנים ובקבוקי תבערה.
עוד פועל המשרד לביטחון הפנים להעמקת ניטור הרשתות החברתיות כדי לזהות מראש מחבלים ומסיתים. בהנחיית השר ארדן ניתנו הקלות במתן רישיונות נשק. מאז ההקלות התקבלו 15 אלף בקשות להוצאת כלי נשק, לעומת 3,000 בתקופה המקבילה אשתקד.
לפנייה לכתב/ת 
