מדעי הפלרטוט או - למה אנחנו מפלרטטים?
מה גורם לאנשים לפלרטט האחד עם השני ומדוע הפלרטוט חייב להישאר עמום ולא מחייב? יחסים במדע
בשיתוףאלפא
כולנו מכירים את המשפט המפורסם: "אני נמשכת לבחור שלא רוצה אותי, ואני לא מצליחה להימשך למי שכן רוצה אותי". זה הרי הפרדוקס הכי מפורסם ברווקות – היכולת שלנו להימשך לאנשים הלא נכונים, ולדחות מעלינו את אלו שמצידם רק רוצים להעניק לנו את אהבתם. לא פלא, אם כן, שלפי נתוני הלהמ"ס, לא פחות מ-34% מהגברים הישראלים מעל גיל 30 עדיין רווקים, וכך גם 23% מהנשים.
היכולת לפגוש אנשים חדשים, להצליח לחבב אותם והכי חשוב - לגרום להם לחבב אותנו בחזרה, אינה מובנת מאליה, ולמרות שלכאורה אין דבר טבעי מהרצון להכיר, להתאהב ולהתרבות, אנחנו עדיין מתקשים במלאכה, כשחלקנו לחלוטין נאלצים לחשב מסלול מחדש במהלך הדרך. את הבעיה הזאת אמורה לפתור מלאכת הפלרטוט: כמו מרבית החיות, גם לבני האדם יש טקסים קטנים ולא מילוליים שהם עורכים האחד עם השני.
הפלרטוט מוטבע בנו משחר ההיסטוריה האנושית, והוא נוצר קודם כל כדי לרכך את האזור המוחי שאחראי על איתותי הסכנה והפחד, וכדי לאפשר יצירת קירבה ואינטימיות בין גברים לנשים. "כשאנחנו פוגשים בזרים, האמיגדלה שלנו - אותו אזור רגשי במוחנו שאחראי על תהליכים כמו פחד, מעלה מיד הילוך ואנחנו נכנסים למצב של היכון", מסביר דיוויד גיבנס, אנתרופולוג אמריקאי שחקר את מלאכת הפלרטוט והתמחה בה.
לדבריו, מפגש מקרי עם זר גורם ללסתות שלנו להפוך לנוקשות יותר ולכל הגוף שלנו להגיב בחשדנות כלפי כל הסיטואציה. הפלרטוט אמור לעזור לאדם לזנוח את תחושת הפחד ולהבין שכוונותיו של הצד השני במרבית המקרים חיוביות הרבה יותר משנדמה לנו. "כדי לקרב בין גברים לנשים התפתחו סימנים שמטרתם לעורר ביטחון ועניין", מסביר גיבנס. "אלו הם הסימנים שהופכים את הפלרטוט שלנו למה שהוא, והם הולכים 500 מיליון שנים אחורה".
במילים אחרות, אנשים מפלרטטים כדי לאותת משהו בסגנון: "תירגע, אף אחד לא הולך להרוג אותך. סתם בא לי להסתובב איתך כי אתה נראה די קול וזה עושה לי את זה". אבל זאת גם הסיבה שפעמים רבות הפלרטוט גם די מתעתע. מטרתו אינה רק לקדם יצירת קרקע נוחה למפגש המיני והמיוחל, והוא נעשה פעמים רבות גם סתם מתוך שעמום ומשחק.
למעשה, ממחקר שביצע ד"ר דיוויד הנינגסן, נמצאו חמש סיבות נוספות שבגללן אנשים מפלרטטים, שאינן סקס: הסיבה הראשונה היא קודם כל, כדי לאותת לאדם שמולנו שאנחנו מעוניינים בו או בה מבחינה רומנטית. סיבה נוספת היא כדי לבדוק את תגובותיו של האדם השני ולראות אם הוא מתעניין בנו בחזרה. עוד סיבות כוללות תחושה של כיף ומשחק שאנשים נהנים לשחק. חוץ מזה, חלק מהאנשים יפלרטטו כדי להשיג משהו ספציפי – למשל דרינק חינמי בבר או עזרה בשיעורי הבית, ואחרים יפלרטטו סתם כדי להרגיש טוב יותר בנוגע לעצמם.
לא מפתיע לגלות שבמרבית המקרים, אנשים לא יפלרטטו בגלל סיבה אחת בלבד, אלא ישלבו יחד כמה סיבות, כשהסיבה הנפוצה ביותר היא כמובן האיתות החיצוני הזה שאנחנו מתעניינים במישהו בקטע רומנטי. "חשוב לציין כי הפלרטוט חייב להיות עמום", מדגיש הנינגסן, ומסביר שמטרת העמימות היא לשמור על הפלרטוט כצורת תקשורת לא מחייבת. כך אדם יכול להיחלץ מהסיטואציה מבלי לפגוע ברגשותיו של האחר.
באה לפה הרבה?
ואיך אנשים מפלרטטים? חוקרים שהתבוננו על אנשים בסביבה הטבעית של החיזור האנושי, כלומר – בפאבים השונים, הצליחו לבודד את הפעולות הפיזיות שאנחנו עושים כשאנחנו מתעניינים באדם אחר. ולמרות שכולנו בטוחים שאנחנו יחידים ומיוחדים ושאין כמונו עוד בעולם כולו, כשזה מגיע לחיזור, מסתבר שכולנו די צפויים. מזה צפויים? הבנאליים של הבנאליים. נשים למשל, יחייכו בפה רחב, יגביהו את הגבות שלהן, יפתחו את עיניהן לרווחה ויצרו קשר עין עמוק. הן גם ישחקו עם השיער וירכינו ראש לעבר הבחור החתיך שהן מתעניינות בו. ויצחקו, כמובן שיצחקו, ובדרך כלל – בקול נשי וגבוה, בזמן שהגברים יתמקדו בלהבליט החוצה את החזה והשרירים, יצחקו בקול ויחייכו בחיבה.
אבל אולי הדבר המעניין ביותר שיקרה בזמן הפלרטוט ויוכיח שקיימת הדדיות וששני האנשים מתעניינים זה בזה, הוא תמונת המראה שעשויה להתקבל: חוקרים גילו שכשאנשים מתעניינים האחד בשני, תנועותיהם מסתנכרות כמו מראה בצורה שאינה מודעת. כך – הגבר והאישה ישבו האחד מול השני בתנוחה דומה, ייקחו שלוק מהדרינק באותו הזמן, יגעו בשיער בדיוק מושלם וכן הלאה.
אבל כמובן שלא הכל דבש ונצנצים, ופעמים רבות אנחנו נוטים לפרש את תגובותיו של האחר כפלרטוט בזמן שהוא פשוט היה נחמד אלינו ותו לא. זה קורה בעיקר לגברים. כמה מפתיע, אבלמחקרים הוכיחו שיותר גברים משוכנעים שהאישה שמולם מעוניינת בהם, כשלרוב הם הדבר האחרון שמעניין אותה כרגע. "הטעות הכי גדולה שגברים עושים היא לחשוב שכל פלרטוט הוא בהכרח מיני, כשזה ממש רחוק מהמציאות", טוענים החוקרים.
עמית רז, פסיכולוגית אתר אלפא, מסכימה שקשה לזהות בצורה מלאה האם האדם שמולנו אכן מפלרטט איתנו מתוך כוונה רומנטית, ולדבריה אחוזי הזיהוי נעים סביב ה-20 עד ה-40 אחוזים בלבד. עד מה עושים? "ישנם כמה סימנים שנוכל להיעזר בהם לשם כך, כשאותם סימנים נבדלים בין המינים", מסבירה עמית.
"פרט לעלייה חדה בכמות החיוכים ובהפקה של צחוק בקרב שני המינים בסיטואציה של פלרטוט מכוון רומנטיקה, גברים יטו לשלוח רמזים המדגישים דומיננטיות פיזית, דוגמת הדגשת נוכחותם הפיזית, השתלטות יחסית על המרחב והישענות לעבר האישה שבה הם מעוניינים, בעוד נשים יטו להדגיש מאפיינים 'נשיים' יותר במובן הפסיכולוגי הקלאסי, דוגמת הדגשת ישיבה נשית תוך שיכול רגליים, משחק עם בגדיהן ושיערן וכדומה. בנוסף, גברים נוטים לייצר מלל רב יותר (ביחס לעצמם) כאשר הם מעוניינים באישה שמולם, ונשים מאותתות על מידת העניין שלהם באמצעות תגובות ורבליות, אך לא מעט גם באמצעות סימנים עדינים כגון הנהוני ראש ושמירה על קשר עין רציף".
לפנייה לכתב/ת 
