מיזם בערד: "לא נולדנו לשלם חובות ולמות"

אזרחים הבינו מזמן שהממשלה לא תטפל ביוקר המחיה ולוקחים את העניינים לידיים. הסניף השני של רשת "צרכניית העיר" נפתח השבוע בעיר ערד, רשת צרכניות חברתיות שהחלה להתפרס בפריפריה ומציעה לקונים סל קניות זול באופן ניכר ביחס למחיר הממוצע בשוק.

אחרי חודשיים של פעילות, כאשר הצרכנייה הראשונה נפתחה בשדרות, השחקנים הקטנים החדשים אופטימיים לגבי העתיד. מדובר במודל עסקי-חברתי ראשון מסוגו בארץ, במסגרתו כל הרווחים מהמכירות יושקעו בחיזוק הקהילות המקומיות, במקביל לפיתוח העסקי של המיזם.

(צילום: ניר להב)

הצרכנייה נפתחה ביוזמת הסוכנות היהודית וארגון IVN המקדם עסקים חברתיים בישראל, בשיתוף עם פדרציית ניו יורק, פדרציית וושינגטון ותורמים פרטיים מחו"ל ומישראל. "צרכניית העיר" פועלת כעסק חברתי שכל רווחיו ישמשו להקמת חנויות נוספות באזורי הפריפריה, להוזלת מחירים ולפעילות קהילתית. הפעילות הקהילתית תתקיים בתוך המתחם של הצרכנייה ומחוצה לו, בהתאם לצרכים הציבור.

"כשאני רואה את מגה- מה עשו כל הבכירים בחודש האחרון כשידעו שהכל מתפרק והמנכ"ל מקבל בונוס של 2 מיליון כשכל העובדים מפוטרים - אפשר להתפוצץ מזה. באמת. לכולנו כבר נמאס", אומר ניר להב (55), מנהל יחידת האקטיביזם החברתי בסוכנות היהודית ותושב תל אביב.

להב, מי שהרים את המיזם החברתי וסחף אחריו את כל הסוכנות, מסביר על רגל אחת איך הם מצליחים להיות כל כך זולים. תסתכלו על מגה ותדמיינו הנהלה שמתנהגת ההיפך הגמור: בלי שכר עתק למנכ"לים ועם תנאי העסקה הוגנים. ותוסיפו על זה את העובדה שהרווחים כמעט ולא מעניינים איש.

(צילום: מיכל רותם )

"אם יהיה רווח הוא הולך להורדת מחירים ופעילות חברתית", מסביר להב. "אנחנו לא צריכים לממן מנכ"לים שעולים 5 מיליון שקל בשנה. העובדים מקבלים תנאים ושכר טובים יותר מאשר במגה ובוודאי מאשר ב"רמי לוי". אם תיכנסו לחנות תיראו שרוב המוצרים אתם לא מכירים. הם טובים, כולם בפיקוח וכשרים. אני הרי לא יכול למכור שקדי מרק של אסם בזול. אנחנו לא מכירים את המוצרים האלה כי אין להם את הכסף להיכנס לסופרים. אלה מוצרים מצויינים ויותר זולים.

"אנחנו גם לא מפרסמים. אין לנו 1 פלוס 1, תקנה ב-100 ותקבל מתנה. תקנה רק מה שאתה צריך. ואנחנו לא נמצאים במרכזים היקרים ומשתעבדים לנדל"ן. היה מקום בו נדל"ניסט ביקש מחיר שלדעתנו היה מופרך ואנחנו פשוט לא פתחנו שם. אנחנו לא סופרים ענקיים, אין לנו מעדניות, אנחנו לא פתוחים עד 12 בלילה. אנחנו שואלים את התושבים מתי הם רוצים אותנו פתוחים. כל הדברים האלה מובילים אותנו להיות 20% יותר זולים מהכי זולים שיש".

בקרוב: הסניף השלישי בירוחם

הסניף בערד מתפרס על פני שטח של 200 מ"ר והחודש צפוי להיפתח סניף שלישי בירוחם. היעד הוא להקים כ- 10 סניפים מדי שנה ולהגיע לכ-40 סניפים בשנים הראשונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

 "כל שישה שבועות תיפתח חנות בשלוש-ארבע שנים הבאות", להב אומר בהתלהבות. "השלישית בירוחם, הרביעית בבית ג'אן בצפון, החמישית בקרית גת, והשישית מתלבטים. עושים הפסקה עד הקיץ וממשיכים. גם בקרית ים, עפולה, נתיבות, דימונה ובכל מקום. הסחורות יקלטו במספר מרכזים לוגיסטיים שיספקו את המוצרים לסניפי הרשת בהתאם לדרישות המקומיות, כאשר כל מוצר בנפרד יימכר על פי המחיר הנמוך ביותר המופיע אצל המתחרים.

"עלות דמי החבר בקואופרטיב היא 100 שקל לשנה", הוא מוסיף. "בנוסף, חברי מועדון הרשת יזכו להנחה של 15% במחיר המוצרים והוא צריך לתרום כמה שעות בחודש לעבודה בחנות. "הקונים הם הבעלים. תחשבו שאתם ו- 250 משפחות הבעלים של סופר", אומרת מורן יפרח, בת 33, אם לשניים ומייסדת הפרלמנט הנשי בערד.

"אנשים לא נולדו כדי לשלם חובות ולמות"

"הצרכנייה היא המשך ישיר של המחאה החברתית. אנשים מתחילים להתעורר והם לא נולדו כדי לשלם חובות ולמות", מסבירה נילי סורקיס, בת 47, אימא לשני ילדים בני 23 ו-17, מנהלת מרכז הצעירים בערד. "הצרכניות האלה יהיו בכל הארץ על מנת לענות על צורך קיים בקרב הציבור: הורדת יוקר המחיה. אנשים יוכלו לקחת את הכסף הפנוי שלהם ולהשקיע אותו בדברים חשובים יותר מאשר מזון. והדבר הכי חשוב: להחזיר את הכוח לקהילה. אנשים עושים בשביל עצמם.

"יש לי ציפיה שהמדינה תפעל להורדת יוקר המחיה, אבל יש איזה שיתוף פעולה בין המדינה לתאגידים", היא מוסיפה. "היכולת של המדינה לעשות את הצעד הזה, אם לא יהיה מספיק לחץ, זה לא יקרה. לא בכל דבר אנחנו האזרחים יכולים לטפל, אבל במזון, בדבר הבסיסי הזה, אנחנו כן יכולים".

בצרכנייה בשדרות כבר עברו את 270 החברים ומשוכנעים שהם העתיד. "אנשים התחילו לקנות אצלנו יותר. מתקופת הפתיחה ועד עכשיו כמות הקונים הכפילה את עצמה" הסביר רוברט יושבייב (40), דירקטור של הצרכנייה ותושב העיר.

"אנשים מתרגלים למחירים נמוכים יותר ולמוצרים שלא שייכים למותגים הגדולים. זה דבר קריטי מבחינתנו כי אנחנו צריכים לרכוש את אמון הציבור. קונים שמטופלים על ידי הרווחה ומקבלים מהם תווי רכישה מבקשים שאנחנו נכבד אותם כדי שיוכלו לקנות יותר מוצרים. הם אומרים לנו שבסניפים אליהם הם נשלחים המחירים מופרכים". 

למה הסוכנות היהודית מתעסקת בצרכנות?

ואולי צריך לשאול למה יוקר המחיה מעניין כל כך את הסוכנות היהודית, שמאז ומתמיד עסקה בעלייה? בשנת 2015 העלתה הסוכנות יותר מ- 30 אלף יהודים מכל העולם. "השאלה היא למה פילנתרופיה יהודית מארה"ב באמצעות הסוכנות מתעסקת בצרכנות?" אומר אורי לוונטר-רוברטס, מנכ"ל המשרד הישראלי של פדרציית ניו יורק, המורכבת מכ- 50 אלף תורמים שמדי שנה משקיעים כ- 30 מיליון דולר בישראל, חלק גדול בסוכנות.

לוונטל-רוברטס מבהיר כי מדובר בפילטרופים מהתותחים הכי כבדים בוול סטריט עד תושב ניו-יורק הממוצע, שתורם מה שהוא יכול כדי לעזור למטרות יהודיות. "במאה ה- 21 ישראל היא סטארט-אפ ניישן, וכמה שהפילנתרופיה תרצה לעזור היא רק חלק קטן בפן הכלכלי של המדינה".

"אם בעבר עסקנו בבנייה הפיזית של המדינה היום אנחנו רוצים לעסוק באופי של החברה הישראלית", הוא מוסיף. "זה צורך שעולה מהחברה. בפדרציה עוקבים מאוד קרוב על מה קשורה כאן, על המחאה של 2011, ומנסים לראות מה חשוב לאזרחים בישראל. פרוייקט שמטרתו רק להוריד את הקוטג' בישראל זה לא תפקיד לפילנתרופיה. התחברנו לפרוייקט כי הוא משלב את יוקר המחיה, צמצום פערים בין מרכז לפריפריה ובינוי קהילה ועידוד מעורבות חברתית והתנדבות". -