"הדרי, סליחה שלא הייתי שם בשבילך"
אחותה של שוטרת מג"ב הדר כהן שנרצחה בפיגוע ספדה בדמעות: "חסמת בגופך את המחבלים הארורים חדורי השנאה". אביה: "איך אני אמור להיפרד ממך?". דודתה: "היית האור הזוהר שלנו, נותרנו בחושך". ההספדים המלאים
אצל המאות שהגיעו אתמול (יום ה') לבית העלמין הצבאי ביהוד לא נותרה עין יבשה, כשאחד אחרי השני הספידו בני משפחתה של שוטרת מג"ב הדר כהן ז"ל שנרצחה בפיגוע בשער שכם בירושלים ביום רביעי, לאחר שהצילה את חיי חברתה שנפצעה. אלה ההספדים המלאים:
"כולם אומרים שהיית גיבורה"
האב עופר כהן: "הדר אהובה שלי, בתי היקרה, זו שהייתה קוראת לי אבוש כל הזמן. שהייתה לי אהובה מכול, איך אני אמור להיפרד ממך עכשיו, איך?
כולם אומרים שהיית גיבורה, גיבורה אמיתית, שהצלת הרבה אנשים בגופך, בנשמתך. אבל אף אחד לא מכיר אותך באמת הדרי שלי, את החום שלך.
יש לי שלוש מילים לומר לך: אני גאה בך, גאה בך ומצדיע לך. נוחי על משכבך בשלום, תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים".
"אני כותבת לך בדמעות של דם"
האחות מור: "הדרי, הדרי יקרה שלי, יקרה שלנו, הפכת ליקרה לכולם. אני כותבת לך בדמעות, אני כותבת לך בדמעות של דם. אני לא מאמינה הדר, אהובה שלי, יקרה שלי. כל מה שאני אומר עלייך יתגמד, האישיות שלך, האישיות הכובשת.
"התפללתי. אלוהים יחזיר אותך. הדרי את מרשה לי ממש קצת? תמיד מדליקה את הרגע, מדליקה אותי, מדליקה אותנו. הדרי, למרות שהיינו רבות ריבים מטופשים אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך ואני מבקשת שתסלחי לי, שתסלחי לנו. אני מבקשת שתסלחי לי שלא הייתי בשבילך.
"כשאני מסתכלת עלייך ואז אני מסתכלת עליי. אני אומרת איזו אישה בוגרת עומדת מולי. כמה כוח את נתת לי כמה, כמה את חזקת אותי עם העוצמות שלך. אתמול את חסמת בגופך, בנשמתך, את המחבלים הארורים האלה חדורי השנאה. כמה שנאת חינם. תפסיקו בבקשה, תפסיקו.
"את לא ראית בעיניים, כמו שאומרים בצבא - ברבאק. ברבאק את נכנסת בו. אני אוהבת אותך אחותי. כולנו גאים בך, כולנו גאים בך ולא מאמינים. הדר הייתה החזקה והדומיננטית בבית. אני לא יודעת מה אני אעשה. הדרי שלי, הדרי שלנו, דודי, כמו שאמא אומרת, כמו שזהבה אומרת, אנו ניפגש בסוף. אני אחבק אותך, כולנו נחבק אותך חיבוק ענק, מעולם לא חיבקתי אותך הדר, אני מצטערת שלא הייתי שם בשבילך, שלא חיבקתי.
אהובה שלי, תשמרי עלינו מלמעלה, תשמרו לי עליה למעלה. בזמן האחרון אנשים הולכים, אנשים שאני מכירה הולכים, נעלמים, אלוהים בורא עולם. את לא מבינה כמה אנחנו גאים בך".
"הבטחתי שאספיד אותך כמו שמספידים אנשים גדולים"
הדודה איריס פרקש: "הדרי, הדרי, הבטחתי לעצמי – אני לא אבכה. הבטחתי שאני אספיד אותך כמו שמספידים אנשים גדולים. הדרי אהובה שלנו, תגידי איך לעצור את הדמעות, תגידי איפה יש עולם אחר לחיות. היום עצוב לנו, ומחר עוד יותר עצוב כשנצטרך להמשיך בלעדייך.
"נותרנו בחושך הגדול, כשאת היית האור הזוהר שלנו, החיוך שלך לא השאיר אף אדם אדיש, ועתה - מה נותר לנו? רצית להיות לוחמת, להגן על המדינה, ואכן לא היה בך פחד הדר. והיום מול כל העם הזה אנחנו מצדיעים לך, גיבורה שלנו, מהממת, עם החיוך הענק שאומר 'הכל יהיה בסדר'.
גיבורה שלנו, יהי זכרך ברוך".
לפנייה לכתב/ת 
