היורש: טיירון לו והאתגר בקליבלנד

כאשר טיירון לו הצטרף לקליבלנד ב-2014, היה ברור שהוא לא עוד עוזר מאמן. לו זכה לחוזה גבוה בסך 6.5 מיליון דולר לארבע עונות, מה שהפך אותו לעוזר המאמן בעל השכר הגבוה ביותר בתולדות ה-NBA. אתה לא משלם סכומים כאלה למישהו שייתן עצות למאמן - אלא רוצה ממנו קצת יותר. לו היה זה שהפסיד לדייויד בלאט את תפקיד המאמן, אבל בקליבלנד רצו בכל זאת שיהיה חלק מהמועדון, לאחר שהתרשמו ממנו לטובה בראיון, ולכן עשו את המאמץ כדי להביא אותו אל הקווים.

גם במהלך התקופה בה שימש כעוזרו של בלאט, נדמה היה שהוא הרבה יותר מכך. הוא היה האיש אליו פנה לברון ג'יימס, חבר הצוות בו שם את מבטחו, האיש לו מותר היה להעיר לכוכבים בתדרוכי הווידיאו (כך על פי הדיווחים בארה"ב), ולפי הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין, זה שאפילו שחקני היריבה רצים אליו במהלך משחקים מרוב הערכה שהם חשים כלפיו.

טיירון לו. העוזר שהפך למאמן(צילום: AP)

ובשורה התחתונה, המילה הזו פעלה לטובתו, "הערכה". כי למרות כל הניסיון של בלאט, הוא מעולם לא הצליח, כך נראה, להשיג אותה מכל השחקנים. לו עדיין צעיר, אבל יצר לעצמו מעמד בליגה בתור מישהו שראוי לה. הוא המנצח במשחק האבוד מראש בו שיחק בלאט. יכול להיות שבאותה מידה בה ההגעה של לברון ג'יימס לקבוצה פגעה בבלאט, ההחתמה של לו הפריעה גם היא למאמן הישראלי להשיג את האחיזה בחדר ההלבשה.

אז מי הוא בעצם האיש שתפס את מקומו של בלאט, וסביר להניח שלא יתקבל באהדה גדולה במיוחד בנתב"ג אם יגיע לביקור בישראל? האיש שהמשימה הראשונה שלו כמאמן ראשי, בגיל 38, תהיה לזכות באליפות בליגה בה קבוצה מופלאה אחת מקליפורניה בשם גולדן סטייט מרחיבה את השליטה?

גולדן סטייט. מכשול בדרך לאליפות(צילום: AFP)

לו היה רכז מחליף יעיל ב-NBA. הוא נבחר במקום ה-23 ע"י דנבר ב-1998, נשלח מיד ללייקרס, ולקח עם הקבוצה שתי אליפויות. הוא לא הרבה לשחק בלוס אנג'לס, אבל בהמשך דרכו ב-NBA כבר מצא מקום. הוא שיחק בוושינגטון, אורלנדו, יוסטון, אטלנטה, דאלאס ומילווקי, שחקן רוטציה שאוהבים בליגה, שיודע לשמור ולקלוע מבחוץ וממלא את הצרכים של הקבוצה התורנית שנותנת לו הזדמנות. כשפרש ב-2009 אחרי שעבר פציעות רבות, הוא השתלב מיד בצוות המקצועי בבוסטון, ולאחר מכן עבר לקליפרס, שם היה עוזר המאמן. קליבלנד הייתה הבאה בתור, ולו הגיע כדי לסייע לבלאט.

ולמרות שנראה שלו היה מועמד להחליפו כמעט מהרגע הראשון, לא ברור כמה מהלחץ הגיע ממנו. סביר יותר להניח שכפי שטענו כמה פרשנים, לברון וסוכנו היו אלו שדחפו למנות את לו למאמן, והוא עצמו לא פעל מעשית נגד הישראלי. לו אפילו היה האיש שהציל את בלאט מטעות במשחק הפלייאוף מול שיקגו, כאשר מנע ממנו לקחת פסק זמן שלא היה לו.

לו מונע מבלאט לקחת פסק זמן. לברון לחץ למינוי

זה לא שהוא נתפס כאדם נוח יותר לשליטה מאשר בלאט, אלא שלו מכיר את השחקנים. הוא שיחק עם רבים שעדיין מופיעים בליגה, קולט את המנטליות. לפעמים זה משמעותי מבחינת הסגל. הוא יודע איך לנהל ולהתנהל בין כל השחקנים עמוסי האגו. לברון, למשל, אמר עליו: "הוא ראה הכל, היה שחקן בעצמו, זכה באליפויות, שיחק עבור פיל ג'קסון, אימן יחד עם דוק ריברס. יש לו ניסיון".

אבל בקליבלנד לא היו מהמרים על מאמן צעיר רק בגלל היכולת שלו להסתדר עם השחקנים. לו, עוד מהתקופה בקליפרס, זוכה להערכה בתור איש כדורסל. ונכון לעכשיו המשימה שלו כפולה: בתור האיש שהיה אחראי לניהול ההגנה של קליבלנד, הוא צריך לשמור על הכוח הזה של הקבוצה, בזמן שהוא מנסה ליישם את השינוי המשמעותי עליו הצהיר כאשר החליף את בלאט, להגביר את קצב המשחק של הקאבס. על הקצב הזה אמר קווין לאב: "אנחנו לא חושבים, פשוט משחקים".

פיל ג'קסון. לו מכיר אותו היטב(צילום: רויטרס)

בינתיים, זה נראה טוב. עוד לא מושלם, כמובן, מאזן 2:5 תחת לו כשחמשת הניצחונות מגיעים ברצף, אבל נראה שהשינוי שהוא ניסה להכניס מוביל לתוצאות חיוביות. הקאבס קלעו 107.2 נקודות בממוצע תחת לו, לעומת ממוצע עונתי של 102.3, וגם נרשם שיפור קל באסיסטים, מעט יותר מ-23 לעומת 22 תחת בלאט. אבל הדבר המשמעותי יותר עבור קליבלנד הוא שמהרגע הראשון לו דיבר על החשיבות של תרומת משולש הכוכבים, ולברון, לאב וקיירי ארווינג מחזירים לו.

לראשונה אחרי זמן רב, שלושתם מגיעים למשחקים יחד. אין תורנויות בשאלת "מי יעזור ללברון הפעם", אלא באופן עקבי יותר, כל צלעות המשולש תורמות באותם המשחקים. מבחינת לברון, המספרים די קבועים. מבחינת קיירי, החזרה לכושר תיישר את הנתונים. ולכן, ההצלחה העיקרית של לו היא בשדרוג של לאב, האיש שכבר נראה היה שוויתרו עליו. כזכור, על פי הדיווחים, ביום בו בלאט נפרד מהקבוצה, השחקנים חשבו שכינסו אותם כדי להודיע להם שלאב הועבר בטרייד.

קווין לאב. חוזר לעצמו(צילום: רויטרס)

קחו למשל את דצמבר, בו לאב תרם בקושי 12 נקודות למשחק. הוא קולע יותר מ-18 למשחק תחת לו, כולל הופעה אחת של 29 נקודות מול דטרויט. מהרגע בו הגיע לקליבלנד, לאב לא הרגיש באמת בנוח בקבוצה לאורך זמן. היו לו תקופות טובות יותר ופחות, אבל הרגעים הבולטים - כמו למשל בתחילת העונה הנוכחית בה היה לא רע - לא היו בשילוב עם לברון וארווינג. הוא פשוט לקח באותם ימים את הזריקות של קיירי.

אבל זה רק השלב הראשון. ברור לחלוטין שיש כאן תגובה רצינית של השחקנים לשינוי. הם מרגישים קרובים יותר ללו. גם הניצחון על סן אנטוניו יכול לתת דחיפה. אבל אלו דברים רגעיים. לו מקבל כרגע מחמאות, רק שהוא יודע בעצמו שיימדד בפלייאוף, קרוב לוודאי בסדרת הגמר. הוא מנסה ליצור עכשיו בסיס לרגעים החשובים באמת, ולא בטוח שיש לו מספיק זמן בשביל להשיג את מה שהוא רוצה כבר השנה. אבל גם אם לא ייקח אליפות, סביר להניח שלשחקנים - ובטח שלהנהלה - תהיה יותר סבלנות כלפיו.